Loading AI tools
פרופ' למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין (בני) נויברגר (25 בדצמבר 1943 – 1 באפריל 2022[1]) היה חוקר בתחום מדע המדינה ופרופסור במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. היה חבר הסגל הבכיר הראשון בתחום מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. כמו כן, לימד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת רייכמן ובמכללת בית ברל, והיה עמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחוץ לישראל לימד כפרופסור-אורח באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, באוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית ובאוניברסיטת קייפטאון בדרום אפריקה.
פרופ' בנימין (בני) נויברגר, 2004 | |
לידה |
1943 חיפה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 1 באפריל 2022 (בגיל 79 בערך) |
ענף מדעי | מדע המדינה |
מקום לימודים | אוניברסיטת קולומביה |
מנחה לדוקטורט | ג'ון נ. האזרד |
מוסדות | האוניברסיטה הפתוחה |
נולד בחיפה ליוסף נויברגר (גר'), עורך-דין בהכשרתו (יליד אנטוורפן, שחי בדיסלדורף, גרמניה, מאז היותו בן 12), ולעליזה (אילזה, ילידת מקנהיים הסמוכה לבון), שהתעתדה ללמוד רפואה, אך לא הצליחה להגשים את תוכניותיה בגלל ההתפתחויות הפוליטיות בגרמניה. לאחר עליית הנאצים לשלטון, נשלל מהאב הרישיון לעריכת דין. בליל הבדולח הוכה האב על ידי אנשי אס אס והושלך מהקומה השנייה לרחוב. אחות-האם העבירה את בני המשפחה להולנד, ומשם עלו לישראל ב-1939. לנויברגר יש אח אחד, מיכאל (נולד 1937), שסיים בבגרותו דוקטורט בכימיה ועסק בשמאות. המשפחה התגוררה בנהריה. האב קיבל רישיון עריכת דין ארץ-ישראלי, פתח משרד פרטי לעריכת-דין וטיפל בנושא החזרת רכוש יהודי מגרמניה. האם ניהלה פנסיון בבעלות משפחתית - "פנסיון נויברגר". ב-1955 חזרה המשפחה לדיסלדורף. בגרמניה, האב שב לעסוק בעריכת דין. במקביל החל גם בפעילות פוליטית, בהשראת חברים ותיקים שלו מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שלחמו בנאצים בזמן המלחמה ולאחר מכן דגלו בהקמת "גרמניה חדשה". האב נבחר לפרלמנט של מדינת נורדריין-וסטפאליה (אחת מהמדינות הפדרליות המרכיבות את גרמניה), ובשנים 1966–1972 כיהן שם כשר המשפטים. נויברגר עצמו היה בין מייסדי תנועת הנוער הציוני וסיים את בחינות הבגרות בגרמניה ב-1962. לאחר סיום בית הספר התיכון, עלה לארץ לבדו. בשנים 1964–1966 שירת שירות חובה בצבא (והמשיך לשרת במילואים עד היותו בן 50).
לאחר השירות הצבאי, החל ללמוד לתואר ראשון דו-חוגי בכלכלה ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים ב-1967. לאחר מכן, סיים תואר שני בלימודי אפריקה (תחום שריתק אותו עוד מימי בית הספר), גם כן באוניברסיטה העברית, בשנת 1969. הוא היה המוסמך הראשון בישראל בתחום של לימודי אפריקה. בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית הושפע, בעיקר, משניים ממוריו: פרופ' עמנואל גוטמן, שנויברגר היה מתרגל שלו בקורסים לתואר ראשון ופרופ' שלמה אבינרי, שאצלו כתב נויברגר את עבודת המ.א. שלו, שהתמקדה ב"אידאולוגיה חד-מפלגתית באפריקה".
בהמשך, לאחר שזכה במלגת לימודים, נסע לארצות הברית ללימודי תואר שלישי. את הדוקטורט, שעסק ב"תפיסות הלאום של מנהיגים אפריקנים" כתב בהנחיית הפרופסורים גריי קוואן (Gray Cowan) וג'ון האזארד (John Hazard) באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק בשנת 1975, וסיים את לימודיו בהצטיינות. בנוסף ללימודיו באוניברסיטה, היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים והישראלים בארצות הברית.
עם חזרתו לארץ, לימד שנים ספורות באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, וב-1978 השתלב כחבר סגל בדרגת מרצה בכיר באוניברסיטה הפתוחה, שהייתה אז בחיתוליה. הוא היה, כאמור, חבר הסגל הראשון בתחום מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה ותרם רבות לפיתוח הקורסים הראשונים בתחומי מדע המדינה ולימודי אפריקה. ספרי הלימוד שכתב נויברגר שימשו דורות של סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, והפכו גם לספרי חובה בקורסים באוניברסיטאות האחרות בישראל. במשך השנים גם לימד, למד וחקר ברבות מארצות אפריקה: קניה, טנזניה, דרום אפריקה, חוף השנהב, סווזילנד, נמיביה, אתיופיה ורואנדה.
בסוף שנות ה-90, יזם תוכנית לתואר שני בלימודי דמוקרטיה רב-תחומיים, שהייתה ראשונה מסוגה בישראל. התואר היה מיועד בעיקר למורים לאזרחות, למדע המדינה ולהיסטוריה, וכן לעובדי ציבור במינהל הממשלתי ובשלטון המקומי. הלימודים בתוכנית כללו קורסים במדע המדינה, סוציולוגיה, יחסים בין-לאומיים, חינוך, ניהול, לימודי תיאטרון וספרות. זו הייתה אחת מהתוכניות הראשונות לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה (מכיוון שעד אז הציעה האוניברסיטה רק תוארים ראשונים), ונויברגר פיתח קורסים רבים במסגרת תוכנית מ.א. זו. פיתוח התוכנית נבע ממחויבות עמוקה שלו לדמוקרטיה. הוא ייחס חשיבות רבה להכשרתם של מורים ולהיכרותם עם עקרונות הדמוקרטיה ועם הסכנות שאורבות לה.
במהלך שנות עבודתו התקדם בסולם הדרגות האקדמי עד לדרגת פרופסור מן המניין.
ב-2012 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס אך המשיך ללמד ולעסוק במחקר גם לאחר פרישתו[1].
ב-2014 זכה בפרס מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה[1].
תחומי המחקר העיקריים של נויברגר הם:
במקביל לעיסוקו במחקר, היה נויברגר פעיל באוניברסיטה הפתוחה בתפקידי ניהול-אקדמי שונים: הוא קידם באופן ניכר את תחום מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה ובהמשך כאמור את לימודי התואר השני בלימודי דמוקרטיה.
נויברגר היה מעורב במערכת החינוך לאזרחות בישראל. הוא מילא לאורך השנים את התפקידים הבאים:
נויברגר היה נשוי לד"ר בלינה נויברגר, ילידת בלגיה, שסיימה תואר שלישי בספרות משווה. לזוג שלושה בנים[1].
נויברגר כתב כ-20 ספרים, ערך כ-20 ספרים, כתב 45 פרקים בספרים נוספים וכן כ-40 מאמרים מדעיים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.