Loading AI tools
מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט, 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק. נודע בכינויו: "המגיד ממינסק".[1]
 | |
| לידה |
1872 איישישוק, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1938 (בגיל 66 בערך) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| תקופת הפעילות |
? – 9 בדצמבר 1938 |
| אב |
יוסף מרדכי שקוביצקי |
| חתימה |
 |
  | |
נולד באדר תרל"ב (1872) לרב מרדכי יוסף באיישישוק הסמוכה לראדין. בגיל תשע נסע לוילנה, למד בישיבת ריימלס ובישיבות בז'ולודק ווילקי, ותוך זמן קצר נודע כמהיר תפיסה ובעל זיכרון פנומנלי. החל מגיל 17 החל לדרוש ברבים והתפרסם. הוא השתחרר מן הצבא הרוסי הודות לכספים שגייס בכוחות עצמו באמצעות דרשותיו.
בראשית שנת תרנ"ו (1895), בעודו רווק, דרש זמן מה בדווינסק וברצ'יצה.[2] לאחר מכן עבר למינסק והחל לשמש בה כדרשן, נישא באדר תרנ"ו בראדין לנחמה קובינסקי,[3] ושב למינסק. בקיץ של אותה שנה (1896) נפטר המגיד הוותיק בעיר, הרב ישראל איזראליט (מכונה "המגיד מהורדנה").[4] מאות תושבים התאגדו סביב הרב שקוביצקי ומינו אותו למגיד מישרים.[5] מאז נודע שמו כ"מגיד ממינסק".
מלבד דרשותיו הרבות ברחבי העיר באירועים שונים, ייסד בעירו חברת "תפארת בחורים" ללימוד תורה לפועלים וסוחרים, והרביץ תורה בבתי כנסת בעיר. כן היה מעורר את בעלי החנויות בעירו, מדי יום שישי, לסגור את חנויותיהם לפני כניסת השבת.[6] עסק רבות בחסד וצדקה. ביתו היה רחב ידיים והוא אירח בו לעיתים תכופות מגוון גדול של מבקרים. שימש לעיתים מזומנות כבורר.
נודע גם בשל "חולשתו" לספרים; בספרייתו האישית החזיק כ-5,000 ספרים, ביניהם עתיקים ונדירים, ואף הותקן לה קטלוג לנוחות המבקרים בה. הבולשביקים החרימו את ביתו, וספרייתו הועברה לבית כנסת בעיר, שנחרב לאחר מכן. העניק הסכמות למספר ספרים.[7]
בזמן מלחמת העולם הראשונה התמלאה עירו באלפי פליטים יהודים, בתוכם ישיבות על תלמידיהן וצוותן. המגיד עמד בראש תוכניות הסיוע לפליטים. בביתו, ובבית הסמוך לו שהיה שייך לו, התגוררו לאורך שנים מרבית הרבנים הגולים, ביניהם החפץ חיים והרב חיים עוזר גרודזינסקי. משפחתו התגייסה כולה למפעליו, ובביתו אף זויפו מסמכים שונים אשר נדרשו לפליטים.[8] באותה עת פרצה מגפת טיפוס בעירו. וחרף סכנת ההדבקה, טיפל המגיד בעצמו בחולים רבים.
בערב יום הכיפורים תר"פ (1919) נעצר בידי הבולשביקים ושוחרר לאחר עצומות ושתדלנויות. ב-1925 נאסר בשנית עם כל רבני העיר, ועונה עד שחתם על מסמך לפיו אין רדיפות דת ברוסיה. בראשית 1930 נאסר בשלישית, עם רבנים נוספים. בעקבות שמועה על גזר דין מוות שנגזר עליו ועל אחרים, התערב בעניינו סנטור אמריקאי.[9] שנים אלה היו רוויות במסירות נפש להרבצת תורה לתלמידי ישיבה ובני העיר,[10] והמגיד זכה בשל כך להערכה גדולה בקרב יהודי העיר.[11] לבסוף הוגלה לאוקראינה ושהה בה מספר שנים.
בקיץ של שנת תרצ"ד (1934) עלה ארצה עם אשתו בסיוע הרבנות הראשית והראי"ה קוק.[12] שהה תקופה קצרה בירושלים ולאחר מכן התגורר בתל אביב, והיה דורש בבתי הכנסת בעיר. לפי עדויות, היה המגיד נרגש מאוד למראה בניין הארץ, ו"כשראה חלוצים עובדים בבניין, היה ניגש אליהם ומנשק להם בזרועותיהם החשופות".[13]
הרב שקוביצקי נפטר בתל אביב ביום ט"ז בכסלו תרצ"ט (1938) לאחר מחלה קצרה,[14] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.
הרב שמעון יעקב גליקסברג תיאר את סגנון דרשותיו ואופיו של המגיד ממינסק כמתון יחסית, אשר נטה מחד לתוכחה נוקבת אולם מאידך גם לעידוד וחיזוק שומעי לקחו:
הוא היה מחונן בכל המעלות של דרשן עממי. קול ערב וחזק, התרגשות פיוטית בשעת הדרשה. מנגינה נעימה מושכת את הלב ... איש טוב ומטיב לבריות. לבו הגה אך טוב לישראל. וגם קנאות הדת בדרשותיו הייתה מזוגה באהבה לכל חלקי האומה. ולכן היה מקובל על הכל. והשפעתו הייתה גדולה ורבים השיב מעוון.
— הדרשה בישראל, תל אביב ת"ש, עמ' תפו
לעיתים היה המגיד חונך דרשנים מתחילים, אשר היו מגיעים לביתו על מנת להשתלם במלאכתם. מפעם לפעם הוזמן לדרוש בקהילות שונות ברחבי המדינה.[15] ידע את השפות רוסית וגרמנית, הכיר את הספרות הרוסית והיידישאית והיה מעורה בעיתונות המשכילית, והשתמש בציטטות מהן בדרשותיו.[16] דרשותיו הרבות לא הועלו על הכתב. הוא נחשב לאחד מאחרוני המגידים בישראל. אהרן אליהו גרשוני הגדיר אותו: "גדול הדרשנים של יהדות רוסיה בתקופה האחרונה".[17]
הרב שקוביצקי נישא כבן 24 לנחמה, בת אברהם בצלאל קובינסקי מראדין, אשר נפטרה בשנת תשי"ח.[18] לבני הזוג ארבעה בנים ושלוש בנות.
אביו של המגיד, הרב מרדכי יוסף, שימש כראש ישיבה קטנה במינסק. אחיו הרב הלל שימש כמשגיח בישיבה זו, ונספה בשואה.[25]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
