בתי המשפט לעניינים מינהליים הוקמו בישראל מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000,[1] במטרה להסמיך את בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) לדון בעניינים מנהליים אשר נדונו בעבר בבג"ץ. מכאן אף המקור לכינויו של בית משפט זה "בג"ץ קטן"[2]. תפישתו העקרונית של החוק היא, כי ראוי שבירור עתירות המובאות בפני בתי משפט אלה יערך על פי כללי דיון בעלי מאפיינים דומים לאלה של כללי הדיון הנוהגים בבג"ץ, והמוסדרים בתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק.[3]
היסטוריה
עם הקמת המדינה נקבע המוסד של בג"ץ לדיון בטענות כנגד פעילות השלטון. ברבות השנים עלה העומס על בית המשפט העליון שטיפל בעתירות לבג"ץ והוצעו הצעות שונות להקל את העומס. בשנת 1980 הציעה ועדת לנדוי מתווה להקלת העומס, אולם הצעותיה לא יושמו. בשנות ה-90 החל בג"ץ להעביר נושאים לבית המשפט המחוזי בדרך של פסיקה. בראשית שנות ה-90, בבג"ץ פסטרנק,[4] הועברו ענייני מכרזים לבתי המשפט האזרחיים. לאחר מכן הועבר הדיון בחברות ברשות מקומית לבתי משפט אזרחיים ברע"א 1287/92.[5] בבג"ץ 1921/94[6] הועברו ענייני התכנון והבנייה לבתי המשפט האזרחיים. בעקבות זאת, אישרה הכנסת בשנת 1997 חוק להקמת בתי משפט מנהליים העוסקים בענייני תכנון ובנייה[7]. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2000 אושר חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שהעביר עניינים אחרים לבתי המשפט המנהליים.
ב-17 ביולי 2018 השלימה שרת המשפטים איילת שקד, ביחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן והח"כים ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ', מהלך שיזמה והמעביר סמכויות שיפוט ביהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים שכעת יישב, מעת כניסת החוק לתוקף, כערכאה ראשונה במקום בג"ץ.[8][9][10]
סמכות
לבית המשפט המנהלי סמכות לדון בעניינים מנהליים ספציפיים שנקבעו בחוק בתי הדין המנהליים.
עניינים מנהליים מוגדרים על פי סעיף 2 לחוק כסכסוך בין רשות מנהלית לבין הפרט. סעיף 5 לחוק מגדיר את הנושאים עליהם מוסמך לדון בית המשפט לעניינים מנהליים:
- עתירה מנהלית[11][12] - עתירה נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק (בין היתר בנושאי ארנונה, חינוך, רישוי עסקים, רשויות מקומיות וכו') עתירות אלו מכונות "בג"צונים".
- ערעור מנהלי - ערעור המנוי בתוספת השנייה לחוק (בין היתר ערעור על החלטה של רשם האגודות השיתופיות, ועדת ערר בעניין היטל ביוב, החלטות מסוימות לפי חוק התכנון והבניה וכו').
- תובענה מנהלית - תובענה לסעד אזרחי שעילתה עניין מנהלי המנוי בתוספת השלישית לחוק (בפועל כיום העילה היחידה המופיעה היא תובענה לפיצויים שעילתה במכרז ציבורי).
- עניין מנהלי שנקבע בחוק אחר.
כל עניין מנהלי שאינו עונה לנושאים הנ"ל, נדון בבג"ץ, מכח סמכותו השיורית. כמו כן, רשאי בית המשפט לעניינים מנהליים להעביר לבג"ץ כל עניין הנראה לו כבעל חשיבות ציבורית מיוחדת. סדרי הדין והסעדים, הם כמו בבג"ץ.
מלבד "עניינים מנהליים", בית משפט לעניינים מינהליים דן גם בתביעת פיצוי כספי מהמדינה, בתחומים שייקבעו בידי שר המשפטים. עד היום קבע שר המשפטים שני תחומים בהם ניתן לתבוע פיצוי כספי מהמדינה בבית משפט לעניינים מינהליים: 1. קיפוח במכרז. 2. תובענה ייצוגית בשל גבייה שלא כדין (תובענה מנהלית).
ראו גם
קישורים חיצוניים
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- בתי המשפט המנהליים באתר פרקליטות המדינה
- מני מזוז, רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל - חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, משפט וממשל ו' (תשס"א) 233
- גלי בן-אור, 2000 - חוק בתי משפט לעניינים מנהליים – הצעת החוק שכמעט נכללה בסטטיסטיקת הכישלונות של החקיקה הממשלתית, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 25 במרץ 2019
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
