בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות
מידע כללי
סוג	מוזיאון להנצחת השואה והגבורה היהודית
כתובת	קיבוץ לוחמי הגטאות
מדינה	ישראל
מנהל	יגאל כהן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1949
תאריך פתיחה רשמי	1949
קואורדינטות	32°57′38″N 35°05′43″E
	אתר www.gfh.org.il
	(למפת הגליל המערבי רגילה) בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד הוא מוזיאון להנצחת השואה והגבורה היהודית השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי. בית לוחמי הגטאות היה למוזיאון הראשון בעולם להנצחת שואת יהודי אירופה וגבורתם.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

Thumb — תמונה מהאמפיתיאטרון וברקע אמת עכו

בית לוחמי הגיטאות כולל:

מבנה המוזיאון - ביולי 1958 הוקם ועד ציבורי בראשות יוסף שפרינצק, להקמת מבנה חדש של בית לוחמי הגיטאות^[1]. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה במאי 1959 נחנכה הקומה הראשונה של הבניין החדש של המוזיאון^[2]^[3].
אמפיתיאטרון - בתחילת 1960 הוחלט על הקמת אמפיתיאטרון במקום^[4]. האמפיתיאטרון נחנך בשנת 1966 וכלל כ-7000 מקומות ישיבה^[5] ועוד כאלפיים מקומות על הדשא^[6].
מבנה ספרייה, ארכיון ומשרדים - בשנת 1978 הוחלט על הרחבת מבנה המוזיאון להוספת אגף בתכנון נעמי יודקובסקי שיכלול חדר לזכר הנוער ותנועת החלוץ בשואה, וכן ספרייה, חדרי עבודה והרחבת הארכיון^[7].
מוזיאון "יד לילד" - הוקם בשנת 1996 בתכנונו של האדריכל רם כרמי ועוצב על ידי אורי אברמסון.

שנים ראשונות

קיבוץ לוחמי הגטאות, שהוקם בידי ניצולי השואה, שחלקם יוצאי המחתרות בגטאות ויוצאי יחידות פרטיזנים, ראה עצמו מחויב להנצחת לוחמי הגטאות. את חגיגת העלייה הקרקע הם החליטו לקיים ביום הזיכרון למרד גטו ורשה, באפריל 1949. ביום זה הם הצהירו על תוכניתם להקים את "בתי יצחק קצנלסון" שיכללו מוסדות חינוך, הוצאת ספרים וארכיון להנצחת המשורר^[8]. לאחר שנה, קיים הקיבוץ שוב טקס זיכרון בו הונח אבן פינה ונחנך בית יצחק קצנלסון, שמטרתו לשמש "מקלט למורשת השואה והמרד"^[9], ויועד להיות בעיקרו ארכיון^[10]. הארכיון, שכלל שלושה חדרים: חדר שהציג ספרים על השואה, חדר על יצחק קצנלסון וחדר עם פריטים מימי השואה, נפתח אז לקהל באופן יום יומי ומשך אליו מתעניינים וחוקרים ובכך היה המוסד הראשון בישראל שיוחד לחקר השואה^[11]. בסוף אפריל 1950, קיים "בית לוחמי הגיטאות", למשך שבוע, תערוכה של ימי השואה והמרד^[12]. במשך שנת 1950 התפתח המקום, הצטרפו אליו ההיסטוריונים נחמן בלומנטל, יוסף קרמיש וי. שנער ונאסף חומר רב. שישה מחברי הקיבוץ, בהם יצחק צוקרמן, עבדו בבית^[13]. ביום הזיכרון למרד באפריל 1951 שוב נפתחה התערוכה לקהל הרחב^[14] והפעם היא לא נסגרה אלא הושארה כתערוכה מתמדת^[15] ובכך היה בית לוחמי הגיטאות למעשה למוזיאון השואה הראשון בעולם. באוגוסט 1951 הוצג בבית לוחמי הגיטאות תערוכה של יצירותיה של אסתר לוריא^[16]. בתחילת 1952 הציג בית לוחמי הגיטאות תערוכה במוזיאון העירוני בחיפה^[17]. באפריל עברה התערוכה לבית ספר שבח בתל אביב^[18] ולאחר מכן עברה לגבעת ברנר^[19]. בתחילת 1953 נסגרה התערוכה לצורך הרחבתו, והיא נפתחה מחדש עם התצוגה המורחבת לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כאשר היא מדביקה לעצמה את התואר "מוזיאון"^[20]. בשנת 1953 הוקמה אגודת שוחרי בית לוחמי הגיטאות^[21].

המוזיאון קרוי על שם המשורר והמחנך יצחק קצנלסון שעסק בחינוך בגטו ורשה ונספה באושוויץ.

אופיו

ייחודו של המקום מלבד ראשוניותו הוא ההתמקדות בהתמודדות האדם בתקופה קשה שידעה ההיסטוריה האנושית. תערוכות המקום מספרות את סיפורו של העם היהודי במאה העשרים בכלל ובימי מלחמת העולם השנייה והשואה בפרט. במרכז הסיפור וההנצחה עומד כאמור האדם, חיי היהודים בארצות אירופה, ביטויי ההתנגדות היהודית לגווניה, מרד היהודים בגטאות ובמחנות ולחימת היהודים ביחידות הפרטיזנים ובצבאות בעלות הברית. במוזיאון מוצגות תמונות שהלינה אולומוצקי ציירה בזמן שהייתה במחנה השמדה ובתקופה מאוחרת יותר על בסיס זכרונותיה מהמחנה.

במקום אגף חדש בעל תערוכות מרשימות הכוללות אולם יזכור, בית עדות ותצפית נוף מרשימה של 360 מעלות על אזור הגליל המערבי כולו.

בצד המוזיאון מתקיימת פעילות חינוכית עשירה בנושא השואה ועיצוב זיכרון השואה הכוללת מרכז הדרכה לקבוצות, מרכז לימודי ע"ש צביה ויצחק צוקרמן המפעיל סמינרים של עד שלושה ימים, מרכז לחינוך הומניסטי, מחלקת חו"ל, ארכיון המאגד כשני מיליון מסמכים, קלטות של עדויות, צילומים, מוצגים, אוסף אמנות עשיר ע"ש "מרים נוביץ'", שהוא השני בגודלו בעולם ; ספרייה וחדר עיון, מחלקת הוצאה לאור המוציאה ספרים בנושאי השואה ואת כתב העת דפים לחקר השואה. במהלך השנים השתתף בית לוחמי הגיטאות בהכנת תערוכות שהוצגו ברחבי ישראל^[22] ובעולם.

בית לוחמי הגטאות מפעיל בשיתוף עם צה"ל את פרויקט "פרח לניצול", במסגרתו מבקרים חיילי צה"ל את ניצולי השואה ברחבי ישראל.

בניין בית לוחמי הגטאות תוכנן על ידי האדריכל שמואל ביקלס בין השנים 1953–1959, ובשנת 2005 ביצע באתר משרד האדריכלים "אפרת-קובלסקי", הרחבה למוזיאון, על בסיס רעיונות עתידיים שהגה בזמנו ביקלס.

יד לילד

מוזיאון "יד לילד" מותאם במיוחד לביקורם של ילדים ונוער מגילאי 10 ומעלה. את הקמת האתר הייחודי הגה יצחק צוקרמן, לאחר שילד בגטו ורשה ביקש ממנו שישיג לו מורה לכינור. צוקרמן פגש ברבות הימים את המורה, שלא ידע לספר לו על גורל הילד, שהיה לדבריו כישרוני במיוחד בנגינה. בצוקרמן גמלה ההחלטה להקים מוזיאון לזכרם של מיליון וחצי הילדים שנספו בשואה, לספר את סיפורם ולהעיד על כישרונותיהם. לאחר פטירתו יזם וקידם את הקמת האגף זאב איבינסקי על פי צוואתו.

"יד לילד" בנוי במבנה מעוגל, בתפיסה של התחלה וסיום, על מנת לא לשכוח את חיי הילדים שהיו. חלק מהבניין בנוי מתחת לאדמה וחלק מעל, הבניין אותו רואים על פני האדמה בנוי כגזע עץ כרות המסמל את חייהם של הילדים בשואה, שנלקחו מהם ביחד עם חלומותיהם ושאיפותיהם. על תכנון המבנה זכה רם כרמי בפרס רכטר לשנת 1999^[23].

מוצגים בו באמצעים אורקוליים, סיפורים אמיתיים של ילדים שהיו בשואה, המובאים מנקודת המבט של אותם ילדים מאז, או מפי מבוגרים המספרים כיצד שרדו את השואה כילדים, על מנת לקרב את הילדים והנוער של ימינו אליהם. כמו כן מוצגת בו המחשה של חיי המחנות המותאמת לילדים. אחד החדרים במבנה מוקדש לפועלו של המחנך יאנוש קורצ'אק.

המוזיאון מפעיל תוכניות חינוכיות מגוונות במרכזן סיפורו של הילד היהודי בשואה, מלווה בסדנת אומנות\יצירה לצורך עיבוד החוויה. כחלק מהעשייה מוצגת הצגת היחיד "ריקוד השמחה והעצב", על פי סיפרה של לאה פריד.

תמונות מהתצוגה במוזיאון יד לילד

בקיץ 1951 הוציא בית לוחמי הגיטאות את הגיליון הראשון של הדפים לחקר השואה והמרד^[24]. החל משנת 1953 הוציא בית לוחמי הגיטאות ספרים על השואה, בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד^[25].

בית טרזין

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

סגירה

אתר האינטרנט הרשמי של בית לוחמי הגטאות
בית לוחמי הגטאות בתכנונו של ביקלס באתר הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה 2006
בית לוחמי הגטאות בתכנונם של קובלסקי-אפרת באתר הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה 2006
יד לילד בתכנון כרמי, באתר הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה 2006
הקמת הארכיון בבית לוחמי הגטאות, סרטון באתר יוטיוב
מנכ"ל חדש למוזיאון בית לוחמי הגטאות – יגאל כהן, מגזין התנועה הקיבוצית, 2018
דבר מנכ"ל הבית, אתר מוזיאון בית לוחמי הגטאות, 2018
יואב איתיאל‏, ריבלין בעצרת הנעילה ליום השואה: "נזכור את כוחה של הערבות הדדית", באתר וואלה, 21 באפריל 2020
בית לוחמי הגיטאות על שם י. קצנלסון, דף שער בספרייה הלאומית

בית לוחמי הגטאות, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

[1]
ועד ציבורי להקמת בית לוחמי הגיטאות, דבר, 31 ביולי 1958
[2]
בנין חדש למוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות, דבר, 3 במאי 1959
[3]
מאיר הראובני, שליחותו של בית אחד, למרחב, 25 בדצמבר 1959
[4]
אמפיתיאטרון ליד מוזיאון השואה, דבר, 24 בפברואר 1960
[5]
אמפיתיאטרון נחנך בגליל המערבי, דבר, 28 בינואר 1966
[6]
אמפיתיאטרון ענק יוקם בקיבוץ לוחמי הגיטאות, מעריב, 11 באוגוסט 1965
[7]
יורחב מוזיאון לוחמי הגיטאות, דבר, 13 בדצמבר 1978
[8]
יום הזכרון למרד גטו ווארשה, על המשמר, 11 באפריל 1949
[9]
ירמיהו שמואלי, נאמין כגיבורי הגיטאות שהנצחון יהיה לנו, על המשמר, 20 באפריל 1950
[10]
ב-19 באפריל עצרת זיכרון בקיבוץ מורדי הגיטאות, על המשמר, 17 במרץ 1950
[11]
בית יצחק קצנלסון, על המשמר, 15 באפריל 1951
ראו גם: מ. אונגרפלד, ערים ואמהות בישראל, הצופה, 1 באוגוסט 1952, המונה את בית לוחמי הגיטאות כמוסד יחיד בישראל לחקר השואה.
[12]
תערוכת ימי השואה והמרד, על המשמר, 28 באפריל 1950
[13]
בית יצחק קצנלסון בקיבוץ לוחמי הגיטאות, על המשמר, 23 בינואר 1951
בבית יצחק קצנלסון, על המשמר, 30 במרץ 1951
[14]
תערוכת השואה והמרד תיפתח בלוחמי הגיטאות ביום השנה ה-8 למרד, על המשמר, 21 במרץ 1951
[15]
תערוכה בבית לוחמי הגיטאות, על המשמר, 11 ביוני 1951
[16]
תערוכת אסתר לוריה בבית יצחק קצנלסון, על המשמר, 31 ביולי 1951
[17]
השואה והמרד בספרות ובאמנות, דבר, 28 במרץ 1952
[18]
נפתחה תערוכת השואה והמרד, דבר, 22 באפריל 1952
[19]
ננעלה תערוכת השואה והמרד, על המשמר, 28 ביולי 1952
[20]
מוזיאון השואה והמרד, על המשמר, 7 באפריל 1953
[21]
מדינת ישראל - משרד הפנים, דבר, 26 בינואר 1954
[22]
נפתחה תערוכת ציורים בגיטאות, דבר, 7 בפברואר 1960
[23]
אדריכל פרופ' רם כספי, אתר פרס ישראל
[24]
שיחה על ספרות השואה והמרד, על המשמר, 22 ביולי 1951
[25]
בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון בפעולתו, על המשמר, 30 בספטמבר 1953

[1] [1]
ועד ציבורי להקמת בית לוחמי הגיטאות, דבר, 31 ביולי 1958

[2] [2]
בנין חדש למוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות, דבר, 3 במאי 1959

[3] [3]
מאיר הראובני, שליחותו של בית אחד, למרחב, 25 בדצמבר 1959

[4] [4]
אמפיתיאטרון ליד מוזיאון השואה, דבר, 24 בפברואר 1960

[5] [5]
אמפיתיאטרון נחנך בגליל המערבי, דבר, 28 בינואר 1966

[6] [6]
אמפיתיאטרון ענק יוקם בקיבוץ לוחמי הגיטאות, מעריב, 11 באוגוסט 1965

[7] [7]
יורחב מוזיאון לוחמי הגיטאות, דבר, 13 בדצמבר 1978

[8] [8]
יום הזכרון למרד גטו ווארשה, על המשמר, 11 באפריל 1949

[9] [9]
ירמיהו שמואלי, נאמין כגיבורי הגיטאות שהנצחון יהיה לנו, על המשמר, 20 באפריל 1950

[10] [10]
ב-19 באפריל עצרת זיכרון בקיבוץ מורדי הגיטאות, על המשמר, 17 במרץ 1950

[11] [11]
בית יצחק קצנלסון, על המשמר, 15 באפריל 1951
ראו גם: מ. אונגרפלד, ערים ואמהות בישראל, הצופה, 1 באוגוסט 1952, המונה את בית לוחמי הגיטאות כמוסד יחיד בישראל לחקר השואה.

[12] [12]
תערוכת ימי השואה והמרד, על המשמר, 28 באפריל 1950

[13] [13]
בית יצחק קצנלסון בקיבוץ לוחמי הגיטאות, על המשמר, 23 בינואר 1951
בבית יצחק קצנלסון, על המשמר, 30 במרץ 1951

[14] [14]
תערוכת השואה והמרד תיפתח בלוחמי הגיטאות ביום השנה ה-8 למרד, על המשמר, 21 במרץ 1951

[15] [15]
תערוכה בבית לוחמי הגיטאות, על המשמר, 11 ביוני 1951

[16] [16]
תערוכת אסתר לוריה בבית יצחק קצנלסון, על המשמר, 31 ביולי 1951

[17] [17]
השואה והמרד בספרות ובאמנות, דבר, 28 במרץ 1952

[18] [18]
נפתחה תערוכת השואה והמרד, דבר, 22 באפריל 1952

[19] [19]
ננעלה תערוכת השואה והמרד, על המשמר, 28 ביולי 1952

[20] [20]
מוזיאון השואה והמרד, על המשמר, 7 באפריל 1953

[21] [21]
מדינת ישראל - משרד הפנים, דבר, 26 בינואר 1954

[22] [22]
נפתחה תערוכת ציורים בגיטאות, דבר, 7 בפברואר 1960

[23] [23]
אדריכל פרופ' רם כספי, אתר פרס ישראל

[24] [24]
שיחה על ספרות השואה והמרד, על המשמר, 22 ביולי 1951

[25] [25]
בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון בפעולתו, על המשמר, 30 בספטמבר 1953

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]