מפקד העם
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפקד העם היה מערכת לגיוס כללי ביישוב סמוך להקמת מדינת ישראל.
מפקד העם, ששמו הרשמי היה "המפקד לשרות העם", היה מערכת לגיוס כללי ביישוב בתקופה שבין כ"ט בנובמבר ועד להכרזת המדינה (נובמבר 1947 עד מאי 1948), שהוקמה על ידי הנהגת היישוב וארגון "ההגנה"[1]. המערכת כוננה שיטת גיוס שכללה פרסום צווי גיוס בעיתונים העבריים, הקמת לשכות גיוס, עריכת בדיקות כושר גופני והמגויסים נשלחו לבסיסי קלט במערכת היסעים של אוטובוסים. הגיוס הוכרז כחובה[2] וההיענות אליו הייתה המונית. בראש המערכת עמד "המרכז למפקד העם", שהוקם ב-19 בנובמבר 1947 בראשותם של לוי אשכול (אז שקולניק) ובנימין אבניאל (לימים חבר הכנסת מטעם תנועת החרות).
נקראו לגיוס גברים ונשים בגילאים 17 עד 25. בצווי הגיוס שפורסמו בעיתונות, תחת הכותרת "כל בן 17–25 לשירות העם", נאמר בין היתר:
- "אתה בן 17 - 25, שטרם מילאת חובתך - ניתנת לך בזה
- ארכה למלא את צו האומה לשירות העם.
- חבריך התגייסו כבר.
- למענך השאירו שלוש לשכות שתהינה פתוחות בכל יום...
- כל בן 17 - 25 שלא יתייצב...דינו כדין משתמט".
לעידוד הגיוס נערכו תהלוכות של בני נוער ותזמורות בערים הגדולות שבהם נישאו כרזות האומרות:
- "הגיעה השעה !
- חבריך בעמדות ! ואתה בבית ?"
המרכז למפקד העם ערך גם מבצעי גיוס מיוחדים של סמלים וקצינים בצבא הבריטי ובצבאות אחרים וכן של רופאים ורופאות.
ב-12 בפברואר 1948 הועלה גיל הנקראים להתייצבות ל-35.
הגיוס, הביא להתגייסותם של עשרות אלפים, אשר בטרם כינון צה"ל כונו בשם "כוחות המגן". ההתנדבות ההמונית איפשרה להגנה לעמוד מוכנה עם 6 חטיבות חי"ר ביום פלישת צבאות ערב, 15 במאי 1948.
חשודים בהשתמטות מהגיוס או בסיוע להשתמטות מהגיוס הועמדו לדין בפני בית הדין העליון של מרכז המפקד לשרות העם, שהטיל עונשי מאסר וקנס על מי שנמצא אשם. במושב הראשון של בית הדין, שנערך בבית הקרן הקיימת בתל אביב ב-15 באפריל 1948, נפסק שעל המשתמט רפאל גורניצקי, שיצא לארצות הברית, לשוב תוך חודש לארץ, אחרת יישללו ממנו זכויותיו כאזרח במדינה היהודית שתוקם, ובנוסף נגזר עליו עונש של 14 ימי מאסר, שיופעל עם שובו. גם אביו, עורך הדין ישראל גורניצקי, הועמד לדין באשמת סיוע להשתמטות, אך יצא זכאי.[3] ב-6 במאי 1948 הועמדו לדין שמחה וישראל מני, באשמת סיוע לשניים מבניהם לערוק מהארץ על מנת לא להיות מגויסים. הם הורשעו ונידונו לקנסות בסכום כולל של 750 לא"י.[4] בית הדין פעל גם לאחר הקמת המדינה וצה"ל,[5] עד 23 בספטמבר 1948.
כריכתה החיצונית של "תעודת המתיצב לשרות העם". התעודה חולקה למתייצבים למפקד העם
תעודת "המתיצב לשירות העם" של רפאל רושנסקי
כרזת גיוס של המפקד
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ענת שטרן, כל הארץ חזית אך רחוק מזה שכל העם צבא: שיפוט משתמטים וסרבני גיוס ב-1948, תש"ח ואילך - מחקרים של האסכולה הירושלמית על מלחמה, צבא וחברה, 2015, באתר Academia.edu
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.