בחזרה לעתיד 3

בחזרה לעתיד 3
Back to the Future Part III
	כרזת הסרט
בימוי	רוברט זמקיס
הופק בידי	סטיבן ספילברג; קתלין קנדי; פרנק מרשל; ניל קנטון; בוב גייל
תסריט	רוברט זמקיס; בוב גייל
עריכה	הארי קראמידס
שחקנים ראשיים	מייקל ג'יי פוקס; כריסטופר לויד; מרי סטינבורגן; תומאס פ. וילסון; ליאה תומפסון
מוזיקה	אלן סילבסטרי
צילום	דין קונדי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	אמבלין אנטרטיינמנט
חברה מפיצה	אולפני יוניברסל
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	25 במאי 1990; 13 ביולי 1990 (טרום בכורה); 19 ביולי 1990
משך הקרנה	118 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מדע בדיוני, מערבון, סרט קומדיה, סרט נעורים, סרט מסע בזמן
מקום התרחשות	קליפורניה, היל ואלי
תקופת התרחשות	1955, 1885, 1985
תקציב	40 מיליון דולר
הכנסות	244.5 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	backtothefuture3
סרט קודם	בחזרה לעתיד 2
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

בחזרה לעתיד 3 (הופץ בבתי הקולנוע בשם חזרה לעתיד חלק III, באנגלית: Back to the Future Part III) הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי משנת 1990, השלישי בטרילוגיית סרטי בחזרה לעתיד. בסרט, אשר בוים על ידי רוברט זמקיס והופק על ידי סטיבן ספילברג, מככבים מייקל ג'יי. פוקס, כריסטופר לויד, מרי סטינבורגן, תומאס פ. וילסון וליאה תומפסון. הסרט ממשיך מהמקום בו הסרט בחזרה לעתיד 2 הפסיק. עלילת הסרט עוקבת אחר מרטי מק'פליי (פוקס) אשר נוסע חזרה לשנת 1885 על מנת לחלץ את חברו ד"ר אמט "דוק" בראון (לויד) מכך שפורע החוק הנודע לשמצה ביופורד "הכלב המשוגע" טאנן (וילסון) ירצח אותו. המצב מסתבך לאחר שדוק מתאהב במורה קלרה קלייטון (סטינבורגן).

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...

סגירה

הסרט השלישי בטרילוגיה, אשר מתרחש בעיקר במערב הפרוע, צולם במיקומים שונים בקליפורניה ובאריזונה, כולל עמק מונומנט ופארק אוק. הסרט צולם ביחד עם ההפקה של הסרט השני בטרילוגיה. הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בארצות הברית ב-25 במאי 1990, שישה חודשים לאחר הקרנת הבכורה של הסרט השני בטרילוגיה. הסרט זכה להצלחה מסחרית ניכרת וגרף 245 מיליון דולרים ברחבי העולם, ובעקבות כך הוא היה אחד מהסרטים הרווחיים ביותר בשנת 1990.

Remove ads

עלילת "בחזרה לעתיד 3" ממשיכה מהמקום בו הפסיקה עלילת הסרט השני בסדרה. דוק בראון נשלח בטעות הרחק לשנת 1885 על ידי מכת ברק שפגעה בדלוריאן ששהתה באוויר, בעוד מרטי תקוע ב-1955.

דוק שולח למרטי מכתב (שנשמר בארכיון בצוויו עד אותו יום בו נמצא מרטי) המספר את סיפורו לאחר שהברק פגע בדלוריאן. מרטי, הולך למצוא את דוק מ-1955 הנמצא כרגע עם מרטי מהסרט הראשון, הדוהר לקראת מכת-הברק שתחזירו לשנת 1985. דוק נחרד לפגוש במרטי נוסף ששב מן העתיד, ומתעלף. מרטי מחזירו לביתו במכוניתו וישן שם. למחרת מסביר מרטי לדוק המבוהל את המתרחש ומראה לו את מכתבו של דוק מ-1885. המכתב מיידע אותם כי המכונה נמצאת במכרה תת-קרקעי הסמוך לבית-הקברות העירוני, ומזהיר את מרטי שלא לחזור לעבר כדי לחלצו, ושעליו להשמיד את מכונת הזמן לאחר שיחזור לשנת 1985. השניים מאתרים את מכונת הזמן במכרה, לאחר שדממה בתוכו 70 שנה. מחוץ למכרה הם מגלים לפתע את מצבת קברו של דוק מ-1885, עליה נרשם כי דוק נורה למוות ימים ספורים לאחר כתיבת המכתב על ידי אבי סבו של ביף טאנן, ביופורד "כלב-שוטה" טאנן – בשל ויכוח על 80 דולר, והמילים הבאות: "הוקמה לזכרו הנצחי בידי אהובתו קלרה". הם תוהים לגבי זהותה של קלרה זו, ללא הצלחה. מרטי מצלם תמונה של המצבה ונוסע ל-1885 כדי להציל את דוק ממוות בטוח.

ב-1885 פוגש מרטי באבי סבו, שיימוס מק'פליי, ומרטי מציג עצמו בשם קלינט איסטווד. שיימוס מסכים לעזור למרטי למצוא את דוק. מרטי פונה לבית-המרזח (העתיד להיות המסעדה בה יפגוש את אביו), שם נתקל פנים בפנים עם טאנן, ולאחר שמכעיס אותו כהוגן כמעט נתלה על ידו מול בניין העירייה העתידי, אך דוק מגיח עם רובה צלפים וקורע בירייה את חבל התליה, ומחליף מילים מספר עם טאנן. דוק מסכים לשוב ל-1985 לאחר שרואה את תמונת מצבתו, אך אז מיידע אותו מרטי כי כבל הדלק של המכונה נקרע. דוק משיב כי לא תמצא תחנת דלק באזור עד המאה הבאה ולכן הם תקועים ב-1885. לאחר מספר ניסיונות הנעה כושלים של מכונת הזמן, דוק מסיק כי הדרך היחידה היא להאיץ את המכונה בעזרת רכבת אל המהירות הרצויה. הם משוחחים עם נהג קטר בתחנה, שאומר כי אם ירתיחו את דוד הקטר לטמפרטורה גבוהה ביותר יוכל הקטר להגיע למהירות גבוהה זו, ומוסיף כי הרכבת הבאה תגיע ביום שני הבא ב-8:00 בבוקר, בדרכה לסן פרנסיסקו.

הם מתכננים את מסלול ההאצה על מסילת "נקיק קלייטון" אשר מעליו עתיד להבנות גשר מסילה – כלומר עליהם להאיץ את המכונה למהירות הרצויה עד סמוך לגשר, והמסע בזמן ישלים את החסר. מקרבת מקום מגיעות לאוזניהם זעקות שבר, ולחרדתם הם מבחינים באשה הנוהגת בעגלה הדוהרת אל עבר הגיא לאחר שאיבדה שליטה על סוסיה, וממהרים לחלצה רגעים ספורים בטרם תצנח אל מותה. הם מלוים אותה לביתה, שם היא מציגה את עצמה כמורה קלרה קלייטון. רגעים אחדים לאחר שנפרדים לדרכם, נופל לדוק האסימון לפתע כי גיא קלייטון והמורה חולקים שם זהה, ומרטי נזכר פתאום כי הגיא נקרא על שם מורה ידועה, שנפלה לתהום זה 100 שנה קודם זמנם שלהם – 1885 (בה הם נמצאים). דוק מבין כי קלרה זו אמורה הייתה ליהרג, נבהל שוב משינוי ההיסטוריה ומתחרט עמוקות על המצאת מכונת הזמן, אשר לדבריו מביאה רק צרות.

לאחר מכן מדגים דוק למרטי מודל מוקטן להאצת מכונת הזמן בעזרת הרכבת, ואט אט מתאהב בקלרה. בשבת, לאחר תגרה נוספת עם טאנן בנשף ריקודים של התקנת השעון של מגדל השעון בהיל ואלי, מרטי מונע מטאנן להרוג את דוק, וטאנן בכעסו לועג למרטי בכינוי גנאי ומזמין אותו לדו-קרב. מרטי נעלב ומסכים להפגש ביום שני, הוא היום בו יעזבו ויברחו. דוק מזהיר את מרטי כי עליו להשתחרר מהאגו המטופש שלו, ואף רומז שבעתיד עלולה התנהגותו זו להביא לידי תאונת דרכים, אך מסרב לפרט. בעקבות כך נמחק שמו של דוק מתמונת המצבה אך התמונה מוסיפה להתקיים משום מה.

בליל שני מספר דוק למרטי על רצונו להישאר עם קלרה ב-1885, אך מרטי מניא אותו מכך. דוק פוגש את קלרה בביתה ומספר לה את האמת על עצמו וזמנו. קלרה אינה מאמינה לו ומגרשת אותו מביתה ובוכה במיטתה. דוק בצערו הולך לשתות בבית-המרזח ומספר לכל יוצא ובא את סיפור אהבתו. בבוקר מופיע מרטי ומזכיר לו שעליהם להסתלק מיידית בטרם יבוא טאנן לדו-קרב. דוק שותה כוס ויסקי אחת ומתעלף. טאנן מופיע וקורא למרטי החוצה, אך מרטי מגלה כי שמו "קלינט איסטווד" מתחיל להופיע על תמונת המצבה ועקב כך מסרב להתמודדות. כאשר דוק מתעורר מעלפונו הם מנסים להמלט דרך יציאה אחורית, אך טאנן ואנשיו לוכדים את דוק ומרטי נאלץ להתמודד בדו-קרב ולהערים על טאנן בעזרת טריק שלמד מסרט של קלינט איסטווד. בכך טאנן נתפש ונכלא בידי המשטרה ותמונת המצבה נמחקת.

באותם רגעים עוזבת קלרה בלב שבור על הרכבת לסן פרנסיסקו בנסיעה לכיוון אחד, אך שומעת לפתע מספר נוסעים משוחחים אודות לבו השבור של דוק מן הפרידה מאהובתו. היא עוצרת את הרכבת במשיכת בלמי החרום ושבה במרוצה לביתו של דוק, שם היא מוצאת את מודל האצת מכונת הזמן שהדגים דוק למרטי, ויוצאת למרדף סוסי אחר הרכבת, ששבה בינתיים לנסוע. הרכבת נעצרת שוב בידי דוק ומרטי באיומי אקדח, והם מנתקים את הקטר ומפנים אותו למסילת גיא קלייטון. קלרה מתגנבת לקטר שעה שהם מחממים את דוד הקיטור יותר ויותר באמצעות פצצות מיוחדות. כעבור כמה דקות הדוד מתפוצץ וקלרה כמעט שנהרגת. דוק יוצא לעזרת קלרה בעזרת ההוברבורד של מרטי משנת 2015 – ונשאר ב-1885. הקטר הבוער צונח מן הגשר הבלתי גמור אל הגיא ומתפוצץ.

מרטי שב ל-27 באוקטובר 1985 על גבי גשר "נקיק איסטווד", ונמלט מן המכונה בעור שיניו שעה שרכבת חולפת מגיחה מהכיוון הנגדי ומשמידה את המכונה – ובכך מתקיימת צוואתו של דוק. מרטי חוזר לביתו בלבושו מן העבר, מה שמעורר חיוכים בקרב משפחתו. הוא אוסף את רכב השטח שלו (מסוף הסרט הראשון) ופוגש את חברתו ג'ניפר, הבטוחה כי חלמה חלום כל הזמן. בדרכם לאגם, ג'ניפר ומרטי פוגשים בצומת רמזורים את נידלס (שותפו לעתיד הגורם לפיטוריו בסרט השני) וחבר מרעיו, המעוניינים להתחרות בו ברכבם. מרטי נעתר, אך כשמתחלף אור הרמזורים לירוק, מרטי נוהג אחורנית, וכעבור רגעים ספורים נוכח לדעת כי אם אכן היה מתחרה - היה מתנגש ברכב רולס־רויס בצומת הבא. ג'ניפר נזכרת בתת-מודע במשפט דומה ששמעה בעבר, ושולפת את מכתב הפיטורין שלו (אותו שמרה לעצמה כשהייתה בעתיד), שנמחק למול עיניהם.

כשהם מגיעים לבקר את הריסות המכונה מגיחה בשאגת פיצוצים רכבת זמן חדשה ונעצרת לידם. מתוכה יוצאים דוק, קלרה ושני ילדיהם, שהגיעו על מנת להיפרד ממרטי ומג'ניפר.

Remove ads

בסרט זה קיימים שלושה צירי זמן:

הזמן הרגיל, בו דוק ומרטי יודעים כי נקיק קלייטון נקרא על שם מורה, שנהרגה שם בשנת 1885, כאשר בדרכה העירה מתחנת הרכבת איבדה שליטה על סוסיה שנבהלו מנחש.
הזמן כפי שמסבירה מצבתו של דוק ב-1955, ומה שמובן מהסרט, כי דוק פגש בתיאום את קלרה בתחנת הרכבת והביאהּ העירה בעצמו, מנע את מותה הידוע ונרצח אחר כך בידי טאנן. קלרה, שנשארה בחיים, הקימה מצבה לזכר אהובהּ. כדי להסביר את שמה המונצח בנקיק, יש אומרים שהתאבדה לאחר מכן מתוך צער.
הזמן השלישי, בו הופיע מרטי, ודוק - שהציל אותו ממוות, שוב לא פגש בקלרה, ולכן כמעט נהרגה כבזמן הראשון - כשנסעה העירה בעצמה. הצלתה האחרת גרמה לכך שהנקיק ייקרא בשמו הרגיל, עד שמרטי חזר לזמנו במכונה, ולדברי ההיסטוריה נפל הוא לכאורה אל הנקיק ונהרג, ומכאן ואילך נקרא על שמו, "נקיק איסטווד".

Remove ads

צוות השחקנים הראשי

מייקל ג'יי פוקס בתפקיד מרטי מקפליי, ושיימוס מקפליי
כריסטופר לויד בתפקיד ד"ר אמט בראון
מרי סטינבורגן בתפקיד קלרה קלייטון
תומאס פ. וילסון בתפקיד ביף טאנן, וביופורד "הכלב המשוגע" טאנן
ליאה תומפסון בתפקיד לוריין מקפליי, ומגי מקפליי

שחקני משנה

אליזבת שו גילמה בסרט את ג'ניפר פרקר.
פלי, אשר מוכר בעיקר כגיטריסט של להקת רד הוט צ'ילי פפרס, שיחק בסרט את דאגלס ג'יי נידלס.
מארק מק'קלור, וונדי ג'ו ספרבר וג'פרי וייסמן גילמו את דייב, לינדה וג'ורג' מקפליי, בהתאמה.
ג'יימס טולקאן, אשר גילם את המנהל הקשוח מר סטריקלנד בשני הסרטים הראשונים, מגלם בסרט זה את אחד מאבותיו של המנהל, המרשל ג'יימס סטריקלנד.
את שלושת הפטרונים הקשישים במסבאה ב-1885 מגלמים שחקני המערבונים הוותיקים פט בוטרם, הארי קארי ג'וניור ודאב טיילור.
פרנק בירד, בילי גיבונס ודאסטי היל מלהקת הרוק זי זי טופ מגלמים בסרט להקה המופיעה בפסטיבל בהיל וואלי בשנת 1885.

Remove ads

Thumb — אחת ממכוניות הדלוריאן בהן נעשה שימוש בסרט

הרעיון להקדיש את הסרט לתקופת המערב הפרוע עלה במהלך הצילומים של הסרט הראשון בטרילוגיה. במהלך הצילומים הבמאי רוברט זמקיס שאל את מייקל ג'יי פוקס באיזו תקופה בהיסטוריה הוא הכי היה מעוניין לבקר במציאות. פוקס השיב שהוא היה מעדיף לבקר במערב הישן של אמריקה ולפגוש בוקרים. זמקיס והכותב/מפיק בוב גייל הסתקרנו מהרעיון, אבל החליטו להקדיש סרט שיתמקד במערב הפרוע רק בסרט השלישי בטרילוגיה. במקום להשתמש בסטים הקיימים, יוצרי הסרט החליטו להקים את היל ואלי של שנת 1885 מאפס. הסצנות צולמו באוק פארק שבקליפורניה ובעמק מוניומנט. חלק מהצילומים של היל ואלי בשנת 1885 בוצעו בג'יימסטאון שבקליפורניה, וסט הצילומים שנבנה במיוחד עבור הסרט היה ב"רד הילס ראנץ'" בקרבת סונורה שבקליפורניה. חלק מסצנות הרכבת בסרט צולמו בפארק ההיסטורי הלאומי "Railtown 1897 State Historic Park".

הצילומים של הסרט השני והשלישי בטרילוגיית בחזרה לעתיד, צולמו במהלך אותה התקופה בשנת 1989, ולצורך ההפקה חלק גדול מצוות השחקנים המקורי לקח שוב חלק בהפקה של הסרטים הללו. הסרטים צולמו במהלך 11 חודשים, למעט הפסקה של שלושה שבועות בין הצילומים של הסרט השני והסרט השלישי, והם הסתיימו בינואר 1990. כאשר זמקיס צילם את רוב הסצנות על הרכבת בסונורה, גייל היה בלוס אנג'לס ופיקח על ההפקה של בחזרה לעתיד 2.

כאשר דמותה של קלרה קלייטון נוצרה לראשונה עבור הסרט השלישי בטרילוגיה הבחירה הראשונית של היוצרים הייתה שהשחקנית זוכת פרס האוסקר מרי סטינבורגן תגלם את התפקיד. סטינבורגן היססה בתחילה להתחייב לשחק בסרט. לאחר שילדיה, אשר היו מעריצים של ההסרט הראשון בטרילוגיה, התחננו בפניה היא תשחק בסרט, היא הסכימה לבסוף לעשות זאת.

בסרט השתתפו בתפקידי אורח שחקני המערבונים הוותיקים פאט בוטרם, הארי קארי ג'וניור ודאב טיילור אשר מגלמים את שלושת הקשישים במסבאה ב-1885. בשלב מסוים בתהליך הליהוק זמקיס אפילו שקל להציע את התפקיד של ראש עיריית היל ואלי ב-1885 לנשיא האמריקני לשעבר רונלד רייגן. רייגן, אשר שיחק במערבונים רבים לפני שפנה לפוליטיקה, היה מעריץ של הסרט הראשון בטרילוגיה, וסיים במהלך שנת 1989 את כהונתו השנייה כנשיא. זמקיס יצר קשר עם סוכנו של רייגן, לו וסרמן, אך רייגן דחה לבסוף את ההצעה.

תומאס פ. וילסון, אשר גילם את הנבל העיקרי בסרט, היה כה מחויב לתפקיש שהוא התעקש לבצע חלק גדול מהפעלולים בעצמו. לצורך כך הוא השקיע זמן רב בלימוד רכיבה על סוסים ובללמוד כיצד לזרוק לאסו.

האפקטים החזותיים לסרט השלישי הופקו על ידי חברת האפקטים אינדסטריאל לייט אנד מג'יק אשר הייתה אחראית לאפקטים המיוחדים בשני הסרטים הקודמים בטרילוגיה. ראש מחלקת האנימציה של החברה, ווס טקאהאשי, חזר לפקח על ההנפשה של החלקים בהם הדלוריאן חוזר בזמן בסרט זה.

פסקול

הפסקול של הסרט יצא לשווקים ב-29 במאי 1990. אלן סילבסטרי הלחין גם את הפסקול של הסרט השלישי בטרילוגיה.

מידע נוסף מס', שם ...

מס'	שם	משך
1.	Main Title	3:08
2.	It's Clara (The Train, Part II)	4:36
3.	Hill Valley	2:21
4.	The Hanging	1:45
5.	At First Sight	3:18
6.	Indians	1:12
7.	Goodbye Clara	3:02
8.	Doc Returns	2:55
9.	Point of No Return (The Train, Part III)	3:49
10.	The Future Isn't Written	3:37
11.	The Showdown	1:30
12.	Doc to the Rescue	0:57
13.	The Kiss	1:55
14.	We're Out of Gas	1:18
15.	Wake Up Juice	1:12
16.	A Science Experiment (The Train, Part I)	3:11
17.	Doubleback (acoustic instrumental version)	1:20
18.	End Credits	4:02