Loading AI tools
כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד "בוץ'" בירד הבן (באנגלית: .Alfred "Butch" Beard Jr; נולד ב-4 במאי 1947) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1969–1978. בעונת 1974/1975 זכה באליפות ה-NBA כשחקן גולדן סטייט ווריורס, ולאורך 9 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 9.3 נקודות, 3.6 אסיסטים ו-3.4 ריבאונדים למשחק.[1]
לידה |
4 במאי 1947 (בן 77) הרדינסבורג, קנטקי, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | רכז / מאמן |
גובה | 1.91 מטרים |
מספר | 9, 14, 21 |
מכללה | אוניברסיטת לואיוויל |
דראפט |
בחירה עשירית, 1969 אטלנטה הוקס |
קבוצות כשחקן | |
1969–1970 1971–1972 1972–1973 1973–1975 1975 1975–1978 |
אטלנטה הוקס קליבלנד קאבלירס סיאטל סופרסוניקס גולדן סטייט ווריורס קליבלנד קאבלירס ניו יורק ניקס |
הישגים כשחקן | |
זכייה באליפות ה-NBA (1975) בחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA (1972) | |
קבוצות כמאמן | |
1978–1982 1988–1990 1990–1994 1994–1996 1996–1998 1999–2000 2001–2006 |
ניו יורק ניקס (עוזר) ניו ג'רזי נטס (עוזר) אוניברסיטת הווארד ניו ג'רזי נטס דאלאס מאבריקס (עוזר) וושינגטון ויזארדס (עוזר) אוניברסיטת המדינה של מורגן |
בין השנים 1994–1996 שימש כמאמן הראשי של קבוצת ניו ג'רזי נטס.[2]
בירד נולד בעיר הרדינסבורג שבקנטקי, ובבגרותו למד ב"תיכון ברקינרידג' קאונטי" המקומי. בשנתו השלישית בתיכון, 1964, הוביל את קבוצת הכדורסל שלה לגמר אליפות התיכונים של קנטקי, בו הפסידה מול "תיכון סנקה" אותה הוביל וס אנסלד. בשנה העוקבת זכה עם קבוצתו באליפות התיכונים של קנטקי, ונבחר לשחקן התיכונים המצטיין במדינה ("Kentucky Mr. Basketball").[3]
בין השנים 1965–1969 למד באוניברסיטת לואיוויל, ובשלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה העמיד ממוצעים של 19.0 נקודות ו-6.3 ריבאונדים למשחק.[4] בעונות 1967 ו-1968 הוליך את הקבוצה, לצדו של אנסלד, לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen). במשחק שמינית הגמר 1968 הפסידה לואיוויל מול אוניברסיטת יוסטון, בה שיחקו אלווין הייז ודון צ'ייני.[5]
בדראפט ה-NBA 1969 נבחר בירד בבחירה העשירית, על ידי אטלנטה הוקס.[6] בסיום עונת הרוקי שלו התגייס לצבא ארצות הברית למשך שנה אחת.
בעונת 1971/1972 עבר לשחק עבור קליבלנד קאבלירס. בעונתו היחידה בקבוצה רשם שיאי קריירה של 15.4 נקודות ו-6.7 אסיסטים בממוצע למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA לצד חברו לקבוצה ג'ון ג'ונסון.
בקיץ 1982 הועבר בטרייד לסיאטל סופרסוניקס בתמורה ללני וילקינס, ושנה לאחר מכן הועבר בטרייד נוסף לגולדן סטייט ווריורס תמורת וולט האזארד. בעונת 1974/1975 היה הקלעי השלישי של הווריורס, אחרי ריק בארי וג'מאל וילקס, עם 12.8 נקודות למשחק, וסייע לקבוצה לזכות באליפות ה-NBA השלישית בתולדותיה. במשחק הרביעי של סדרת הגמר מול וושינגטון בולטס קלע בירד את 7 הנקודות האחרונות של קבוצתו, אשר ניצחה בתוצאה 96–95 וגברה בכך על הבולטס 4–0.[7]
ב-4 העונות הבאות שיחק עבור קליבלנד קאבלירס וניו יורק ניקס, בטרם פרש ממשחק בדצמבר 1978, בגיל 31.
בין השנים 1978–1982 שימש כעוזר מאמן בניו יורק ניקס, תחת המאמנים הראשיים ויליס ריד ורד הולצמן, ובין השנים 1988–1990 היה עוזרם של ריד וביל פיץ' בניו ג'רזי נטס. ב-4 העונות הבאות היה המאמן הראשי של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת הווארד בוושינגטון די. סי.[8]
בשנת 1994 מונה למאמן הראשי של ניו ג'רזי נטס, במקומו של צ'אק דיילי. בשתי עונותיו בתפקיד השיגו הנטס מאזן שלילי 32–50, ונותרו מחוץ לפלייאוף ה-NBA. השחקנים הבולטים של הקבוצה אז היו דריק קולמן, קני אנדרסון וארמן גיליאם. בסיום עונת 1995/1996 פוטר בירד, והוחלף על ידי ג'ון קליפארי.[9]
בין השנים 1996–1998 שימש כעוזרם של מאמני דאלאס מאבריקס, ג'ים קלימונס ודון נלסון, ובעונת 1999/2000 היה עוזרם של גאר הרד ודארל ווקר בוושינגטון ויזארדס.[2]
בין השנים 2001–2006 שימש כמאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת המדינה של מורגן, אשר בבולטימור, מרילנד.[10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.