בדיקת סיסי שליה

בדיקת סיסי שליה (CVS), היא הליך רפואי לצורך אבחון מומים בעובר במהלך ההריון, במהלכו נלקחת דגימה של סיסי השליה ובדיקתם. יתרונה המרכזי של בדיקה זו על פני בדיקת מי שפיר הוא הזמן המוקדם בה ניתן לבצעה, 10-13 שבועות בלבד אחרי המחזור האחרון של האישה^[1][2].

ציור של שק השפיר והשליה, סיסי השליה מימין למטה

אינדיקציות

סיבות אפשריות לביצוע הבדיקה הן:

• גיל האם מעל 35.
• תוצאות לא נורמליות באולטרסאונד ובדיקת שקיפות עורפית.
• היסטוריה משפחתית של הפרעות כרומוזומליות או פגמים גנטיים.
• אחד מההורים ידוע כנשא של פגם גנטי כלשהו.

סיכונים

במחקר מטא-אנליזה על הסיכונים בבדיקת סיסי שליה דרך הבטן נמצא כי אחוז ההפלות תוך 14 יום מן הבדיקה היה 0.7%, תוך 30 יום 1.3% ובמשך כל ההריון 2%. תוצאות אלו די דומות לסיכון להפלה לאחר בדיקת מי שפיר. לעומת זאת נמצא כי בדיקת סיסי השלייה המבוצעת דרך הנרתיק מגבירה את הסיכוי להפלה עד 3.5% יותר מאשר בבדיקת מי שפיר. כמובן שהסיכון משתנה בהתאם למיומנות וניסיון הבודק.

סיכונים נוספים הם זיהום ודליפה של מי שפיר. הדליפה יכולה לגרום למצב של חוסר במי שפיר הנקרא אוליגוהידראמניוס שעלול להוביל לריאות בלתי מפותחות.

חשוב לוודא שלאחר בדיקת סיסי שליה מתבצע מעקב של גינקולוג כדי לוודא שלא מתפתח זיהום.

מגבלות

באחוז קטן של ההריונות ייתכן מצב בו תאים בשליה שנבדקים יימצאו לא נורמלים אך תאי העובר עצמו תקינים (פסיפס). בנוסף, טעות של המעבדה יכולה להוביל לחוסר הפרדה בין תאי האם לעובר ולתוצאות שגויות (זיהום אמהי - MMC). רק פגמים חשודים מסוימים נבדקים, לכן לא ניתן לומר אחרי הבדיקה שהעובר תקין אלא רק כי לא נמצאו הפגמים שנבדקו.

ראו גם

• בדיקת מי שפיר

קישורים חיצוניים

• כל מה שצריך לדעת על בדיקת סיסי שלייה - סרטון הדרכה במסגרת ערוץ ה-YouTube של שירותי בריאות כללית
• מחקר חדש: הסיכון בבדיקת סיסי שליה ומי שפיר - אפסי, באתר ‏מאקו‏, 16 ביולי 2018