אתר קישור

בביוכימיה, אתר קשירה^[1], או, אתר קישור (Binding site), הוא אזור בחלבון, RNA, או DNA שאליו נקשרים יונים או מולקולות ספציפיים אשר מכונים ליגנד. הליגנדים נקשרים לרוב בקישור לא קוולנטי, קישור חלש יחסית, אשר מאפשר להם היקשרות ושחרור (דיסוציאציה).

מספר מודלים הוצעו לקישור בין אנזים וליגנד:

• מודל התאמה מושרית: לפי מודל זה, לאחר הקישור בין הסובסטרט לאנזים מתרחש שינוי קונפורמציה מקומי באתר הקישור באנזים אשר גורם להתאמה מבנית בין אתר הקישור לסובסטרט.
• מודל מנעול מפתח, אשר טוען כי האתר הקושר והסובסטרט התאימו אחד לשני עוד לפני התחברות הסובסטרט.

מודל ההתאמה המושרית הוא המודל המקובל היום.^{[דרוש מקור]}

מספר האתרים הקשורים מתוך סך האתרים בזמן נתון נקראים רוויה או סטורציה.^[2]

כאשר לאתר קישור ישנה זיקה ליותר מליגנד אחד (כמו במקרה של נוירוטרנסמיטר ואגוניסט שלו) עשויה להתרחש תחרות על מקום באתר הקשירה^[3], יש ספציפיות כימית לליגנדים אשר יקשרו באתר הקשירה וישנה זיקה לכל ליגנד שמבטאת את החוזק של הקישור.

קיים מצב של שיווי משקל בין מספר האתרים הקשורים והלא קשורים לליגנד.

סוג נוסף של אתר קשירה ספציפי הוא גורם שעתוק שנמצא ב-DNA. גורם שעתוק הוא חלבון הנקשר לרצף DNA ספציפי, הנמצא לפני החלק המקודד של הגן, ובכך משפיע על שעתוק הגן ל-mRNA. ביחד עם פרומוטורים להליקאז, גורמי שעתוק הם הבסיס לרשת הוויסות והבקרה הגנטית.

הערות שוליים

1. הפיזיולוגיה של ההתנהגות, מאת ניל. ר. קרלסון, מהדורה תשיעית, תרגום עברי בעריכת רביד דורון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2011
2. David. G. Gardner & Dolores Shoback, "Greenspan's Basic & Clinical Endocrinology", Ninth Edition, Mcgraw Hill, 2011, Chapter 1: Hormones and Receptors.
3. קשירה תחרותית (Competitive binding)