Loading AI tools
סופרת ארמנית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארשקוהי תאודיק (בארמנית: Արշակուհի Թեոդիկ, 1875-1922) הייתה עובדת סוציאלית ארמנית, מחנכת, פובליציסטית, סופרת, ומתרגמת.[1][2]
לידה |
11 באוקטובר 1875 אורטקוי, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
2 בינואר 1922 (בגיל 46) לוזאן, שווייץ |
שם לידה | Արշակուհի Ճեզվեճեան |
מדינה | האימפריה העות'מאנית |
עיסוק | פילולוגית, סופרת |
שפות היצירה | ארמנית |
בן או בת זוג | Teotig (1902–?) |
חתימה | |
ארשגוהי טאוטיג נולדה בשם ארשגוהי צזווקיאן בשכונת אורטקוי של איסטנבול ב-1875. אחרי לימודי בית הספר היסודי, נסעה לאנגליה ולמדה בתיכון בצפון יורקשייר. אחרי זה, נסעה לפריז כדי להשלים את השכלתה הגבוהה. בזמן שהותה שם, תרמה למילון הצרפתי-ארמני של ג. לוסיאן כחוקרת שפה. היא אז חזרה לאיסטנבול כדי להמשיך את השכלתה. שם, היא התחילה את הקריירה שלה כסופרת, כשהיא מפרסמת את עבודותיה בכתבי העת והעיתונים הארמנים המובילים לספרות ודעה, ביניהם "צאגהיג" (פרח), "מנזומה", ביזנטיון", ו"ג'מנאק" (זמן).[2]
ב-1902, היא נישאה לסופר והפובליציסט הארמני הנודע, טאוטיג. כשהוא נכלא על ידי העות'מאנים, היא חלתה.[1] היא נשלחה ללוזאן, שווייץ, להבראה, שם המשיכה לחיות עד 1922. נאמר עליה שמילותיה האחרונות היו "אנחנו כולנו קורבנות", כשהיא מתייחסת לרצח העם הארמני.
טאוטיג הייתה חברה ב"אזקנוור האיוהאטס אנגרוטיוני", ארגון ארמני שפעל למען הקמת והפעלת בתי ספר לבנות באזורים בעלי אוכלוסיות ארמניות באימפריה העות'מאנית.[3] ב-1909, הארגון קיבל את הידיעה לגבי הטבח של הארמנים בידי הטורקים במחוז אדאנה, וביקש לסייע בכל דרך אפשרית. טאוטיג נסעה לאדאנה, ודיווחה על הזוועות שראתה שם. כשחזרה לאיסטנבול, היא פרסמה דו"ח וספר קצר "חודש בקיליקיה", ב-1910. היה זה הדיווח הראשון מידי עד ראייה לגבי המצב שם. טאוטיג גם סייעה לבעלה בעבודתו בפרסום כתב העת שלו, "האלמנק הארמני" ובמחקר שלו על התרבות והדת הארמנית.[4]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.