ארמון הדוג'ה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמון הדוג'ה (באיטלקית: Palazzo Ducale di Venezia - ארמון הדוכסים בוונציה) הוא ארמון הבנוי בסגנון גותי, הממוקם בסמוך לכיכר סן מרקו ובזיליקת סן מרקו, ברובע סן מרקו בוונציה שבאיטליה. עד כיבושה של הרפובליקה של ונציה על ידי נפוליאון בונפרטה, הארמון שימש כמרכז השלטון של הרפובליקה, כאתר בתי המשפט ובתי הכלא, וכמקום מגורי דוכס ונציה. המבנה משמש מוזיאון.
_Doge's_Palace_facing_the_sea.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
ארמון, גלריה, אטרקציה תיירותית, museum of a public entity  |
| על שם |
דוכס ונציה |
| כתובת |
סן מרקו |
| מיקום |
ונציה |
| מדינה |
איטליה |
| בעלים |
איטליה |
| מבקרים בשנה | 435,879 (נכון ל־2021) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1340 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1340 |
| אדריכל |
Nicolò Barattieri |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות גותית |
| מידות | |
| שטח |
10,281 מ"ר (נכון ל־2018) |
| קומות |
4 |
| קואורדינטות | 45°26′01″N 12°20′26″E |
|
palazzoducale | |
|
(למפת ונציה רגילה)   ארמון הדוג'ה | |
  | |
מיקום הארמון
הארמון בנוי במיקום המרכזי ביותר בוונציה, ברובע סן מרקו ובסמיכות לכיכר סן מרקו הראשית. מצד מזרח הארמון גובל בתעלת הארמון (Rio del Palazzo), שמעליו גשר האנחות, מדרום בחוף הסלאבים (Riva degli Schiavoni), שהיא טיילת לאורך חלק מהתעלה הגדולה (Canale Grande). מצד מערב נמצאים לצד הארמון פיאצטה סן מרקו (הכיכר הקטנה של מרכוס הקדוש). בצפון, הארמון גובל בבזיליקת מרכוס הקדוש (סן מרקו) ובכיכר סן מרקו (Piazza S. Marco).
היסטוריה
בשנת 810, הדוג'ה אנג'לו Partecipazio עבר ממקום מושבו של הממשלה מהאי Malamocco לאזור ריאלטו של ימינו, הוחלט שארמון הדוכס (palatium duci) צריך להיות שם. לא נותר דבר משרידי הבניין מהמאה התשיעית, כי הארמון נהרס חלקית במאה העשירית כתוצאה משרפה. המבנה הנוכחי נבנה בין השנים 1309–1424, ככל הנראה על פי תכנונו של פיליפו קאלנדארו, במקום בו עמד קודם לכן מרכז השלטון של העיר.
בשנת 1442 הקימו ג'ובאני וברטולומאו בון את השער הראשי של המבנה - ה"פורטה דלה קארטה".
הארמון ניזוק בשרפה בשנת 1574[1]. במהלך עבודות השיקום נבנה המבנה מחדש בסגנון גותי (בניגוד להצעתו של אנדראה פאלאדיו להקים את המבנה בסגנון רנסאנס). ואולם תוספות מאוחרות כגון גשר האנחות שנבנה במאה ה-16 נבנו בסגנון רנסאנס.
הכניסות והיציאות, וחצר הארמון
בצד חיצוני מדרום וממזרח, מקיפה את הארמון לוג'יה (Loggia) מקורה עם עמודים וקשתות, פתוחה לצד החיצוני. בצד מזרח ישנה מרפסת, שממנה היו שליטי העיר נואמים, או צופים באירועים פומביים. לארמון ארבע כניסות ויציאות. בעבר, הכניסה הראשית הייתה בשער פורטה דלה קרטא (Porta della Carta, שער הנייר, המגילה או המסמך), הנמצא בחלק הצפוני של הארמון. העבודה על השער החלה ב-1438, ונמשכו ארבע שנים. יש שתי סברות בהקשר לשמו[2]. לפי סברה אחת, נהגו להתאסף בשער סופרים ורשמים ומכאן שמו. לפי סברה אחרת, נהגו לתלות בשער מגילות קלף (Carta) שכללו הוראות, צווים והודעות מטעם הדוג'ה והשלטון, ומכאן שם השער. השער הדרומי הקרוב לים, משמש כינסה ראשית לארמון, המתפקד כמוזיאון. שער נוסף המצוי בחלק המערבי לכיוון הפיאצטה ופיאצה סן מרקון, ומשמש כיציאה בלבד. הכניסה והיציאה הנוספת, הנה בעצם מעבר לגשר האנחות, ודרכו למבנה מעבר לתעלת הארמון, שבעבר שימש כבית סוהר.
החצר תוכננה על ידי אנטוניו ריזו ב-1574, לאחר השריפה הגדולה. בחצר הארמון מצויות שתי בארות, ולכל אחת כיסוי עליון מברונזה. בארות אלו נחשבות לבארות הראשונות בוונציה[3]. שני גרמי מדרגות עולות מן החצר הראשית אל הארמון. מדרגות הענקים (Scala dei Giganti). מדרגות אלה נבנו בין 1483 ל-1491[4], והן מחברות חצר הארמון עם הלוג'יה העליונה. המדרגות נקראות מדרגות הענקים, מפני שבראשן פסלים גדולים מאד של האלים מרס ונפטון. גרם המדרגות השני מוביל לתוך הארמון ונקרא מדרגות הזהב (Scala d'oro), המדרגות מעוטרטת בקישוטי סטוקו מוזהבים ומכאן שמן. קיימות מדרגות נוספות מחצרות פנימיות, שהיו בעבר בשימוש האצולה ובעלי תפקידים חשובים בלבד.
הארמון, מבנהו, אולמות ומוצגים
הקומה שמעל לחצר שימשה בעבר למגורי הדוכסים[5]. מדרגות הזהב וכננו בידיי ג'אקופו סאנסובינו ונבנו מ-1538 עד 1559, מובילות לאזור זה. האזור כולו הושמד בשריפה של 1483[1], ונבנה מחדש מאוחר יותר בסגנון הרנסאנס. עד המאה השבע עשרה האזור שימש אך ורק למגורי הדוג'ים. כל דוג'ה נהג להביא לארמון את הריהוט שלו ועם תום כהונתו פונה הריהוט, על-מנת שיהיה מקום לריהוט של הדוג'ה החדש.
ואלה אולמות וחדרי הארמון הבולטים, והפריטים המוצגים בהם ומקשטים אותם:
החדר האדום - (Sala degli Scarlatti). החדר שימש בעבר יועצים של הדוג'ה. מקושט בציורים, בין השאר ציור של טיציאן המדונה והילד עם מלאכים[2].
חדר המפות - בחדר מוצגת מפה של העולם, כפי שהיה מוכר במאה השש עשרה.
אולם ארבעת השערים - (Sala Delle Quatro Porte). שמו של האולם נגזר מארבעת הדלתות הכנף הגדולות הקבועות בקירותיו. בחדר תקרה שתוכננה בידיי אנדראה פאלאדיו וציור קיר מאת טינטורטו[6].
חדר ההמתנה (Anticollegio) - שימש כחדר המתנה לאורחים חשובים. החדר מקושט במספר ציורים של טינטורטו, שהיה הצייר הרשמי של רפובליקת ונציה באותה העת[7]. נושאי הציורים לקוחים כולם מהמיתולוגיה, וצוירו בשנת 1578. במקור יועדו ציורים אלה לאולם ארבעת השערים. בנוסף, יש בחדר גם ציור של ורונזה מ-1580[3].
קולג'יו - (Collegio). בחדר זה אירח הדוג'ה את אורחיו החשובים ואת השגרירים שהגיעו אליו לשיחות. החדר מקושט באחד עשר ציורי קיר ותקרה של ורונזה, שבין היתר מדגישים את הערכים של הממשל הטוב בוונציה.
חדר מועצת העשרה - כאן נהגה להתכנס מועצת העשרה, המוסד הפוליטי העוצמתי ביותר בוונציה, שנוסדה ב-1310, לחקירת חשדות לעבירות על ביטחון המדינה ולהגנה על הרפובליקה. נפוליאון לקח מכאן ציורים, אך שניים מהם הוחזרו מאוחר יותר. אחד הציורים המקוריים נמצא במוזיאון הלובר בפריז.
חדר המצפן (Sala Della Bussola) - בחדר זה המתינו הנאשמים בעבירות ביטחוניות, להחלטת מועצת העשרה והאינקוויזיטורים על גזר דינם.
חדר הנשק - בחדר זה יש תצוגה מגוונת של כלי נשק ואמצעי הגנה. מוצגים בגדי שריון של אבירים, כובעי מתכת, אוסף גדול של מגינים, חרבות, פגיונות, קשתות, רומחים, כלי נשק אחרים ומכשירי עינויים.
אולם המועצה הגדולה (Sala Del Maggior Consiglio) - זהו אולם גדול מאד בממדיו, ובולטים בהיעדרם עמודי תמיכה כלשהם. בתקרת האולם מצויר ציור ענק המהלל את ונציה. ציוירי קיר רבים מעטרים את האולם, ביניהם ציורו של ורונזה "ניצחון ונציה". הציור הגדול ביותר באולם צויר על ידי טינטורטו, וצוות בית הספר לציור שלו. הציור נקרא "גן העדן"[8] אורכו של ציור זה כמעט 25 מטרים, וגובהו קרוב לשבעה מטרים וחצי. באולם זה יש גם ציורי פורטרט של הדוג'ים של ונציה, למעט הפורטרט של הדוג'ה הבוגד מארין פאליירו[9].
גשר האנחות ובית הסוהר - מאולם המועצה הגדולה יש סדרה של מעברים צרים אל גשר האנחות. חציית הגשר מובילה למה שהיה בעבר בית הסוהר של ונציה. בבית הסוהר תנאי האסירים היו גרועים ביותר. הקומה העליונה של בית הסוהר מכונה "פיומבי" (Piombi) שפירושו עופרת, כיוון שהתקרה מצופה שכבת עופרת, שהגבירה חום בקיץ והעבירה כפור בעונת החורף. המפלס התחתון נקרא פוצי (Pozzi) כלומר בארות ושלוליות מים עומדים[10] והתנאים בו היו גרועים אף מהתנאים בחדרי הפוצי.
תחבורה
כמו ברוב אתרי ונציה, לא קיימת תחבורה יבשתית ישירות לארמון. ניתן להגיע באוטובוס ימי "ואפורטו" לתחנות כיכר סן מרקו, הקרובות לארמון. מספרי קווי הוארפורטו המגיעים הם: 1, 2, 10 וקו ואפורטו ליילי[11]. אפשר כמובן להגיע רגלית מתחנת הרכבת ומאתרים אחרים בעיר, או לשכור סירת מונית.
ראו גם
גלריה
הכניסה הראשית.
מדרגות הענקים, מרס ונפטון ניצבים בראש המדרגות.
באר הארמון, אחת משתי הבארות בחצר הראשית.
חזית השיש הפונה לעבר החצר הפנימית.
ארמון הדוג'ה והחצר הפנימית שלו. התמונה צולמה מראש מגדל הפעמונים הסמוך. גם מפרץ ונציה בתמונה, וחלק מהעיר.
חזית הצד המערבי של הארמון, לכוון ה"פיאצטה". הקשתות בצורה של נרות של העמודים. והחלונות אופייניים לוונציה. ראשי העמודים בשורה העליונה בצורת תלתן.
האולם המפואר של המועצה הגדולה.
תקרה בפרוזדור בארמון.
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ארמון הדוג'ה- סיור וירטואלי בארמון
- תמונות פנורמיות של הארמון
- מדריך וידאו לארמון
- ארמון הדוג'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
DOGE'S PALACE IN VENICE-IT'S GOOD TO BE THE DOGE! | אורך=14:54, סרטון בערוץ "Andy's Awesome Adventures", באתר יוטיוב
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
