ארגון ההגירה הבין-לאומי

ארגון ההגירה הבין-לאומי
מדינה	שווייץ
מטה הארגון	ז'נבה
תקופת הפעילות	1951–הווה (כ־73 שנים)
	www.iom.int/es

ארגון ההגירה הבין-לאומי (International Organization for Migration - IOM) הוא ארגון בין-לאומי של האומות המאוחדות המטפל במהגרים ונחשב לארגון החשוב בעולם בנושאי הגירה ופליטות. הארגון הוקם בשנת 1951 בשם "הוועדה הבין-ממשלתית הזמנית לתנועת המהגרים מאירופה" (PICMME) כדי לעזור ליישב מחדש אנשים שנעקרו מביתם במלחמת העולם השנייה. בארגון ההגירה הבינלאומי יש 156 מדינות חברות ו-10 מדינות משקיפות.

עובדות מהירות מדינה, מטה הארגון ...

סגירה

ארגון זה הוא הארגון הבינלאומי העיקרי העוסק בתחום ההגירה, לרבות פליטים, סחר בבני אדם, הגירת עבודה, ועוד על ידי מתן סיוע הומניטרי, שירותים וייעוץ לממשלות ולמהגרים.

בין מטרות הארגון:

ניהול מסודר ואנושי של ההגירה.
שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי הגירה, על מנת לסייע בחיפוש אחר פתרונות מעשיים לבעיות ההגירה.
אספקת סיוע הומניטרי למהגרים ופליטים במצוקה.

חוקת הארגון מקשרת בין הגירה לפיתוח כלכלי, חברתי ותרבותי, וכן מצדדת בחופש התנועה של המהגרים.

הארגון עובד בשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים. בנוסף, מסייע הארגון לפליטים להשתתף בבחירות מחוץ לארצם, כפי שקרה בבחירות באפגניסטן בשנת 2004 ובבחירות בעיראק בשנת 2005.

הארגון נוסד בשם "הוועדה הבין-ממשלתית הזמנית לתנועת המהגרים מאירופה" (PICMME) בשנת 1951 מתוך מטרה לעזור לפליטים במערב אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. הארגון סייע לממשלות אירופה ליישב מחדש 11 מיליון בני האדם שנעקרו בזמן המלחמה, וסייע בהסדרי תחבורה לכמיליון מהגרים במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20.

חוקת הארגון הבינלאומי להגירה נוסחה ב-19 באוקטובר 1953 בוונציה, ונכנסה לתוקף ב-30 בנובמבר 1954.

הארגון עבר רצף של שינויי שמות. לאחר שנוסד בשם "הוועדה הבין-ממשלתית הזמנית לתנועת המהגרים מאירופה" (PICMME), שונה שם הארגון בשנת 1952 לשם "הוועדה הבין-ממשלתית למהגרים מאירופה" (ICEM), בשנת 1980 שונה שמו ל"הוועדה הבין-ממשלתית להגירה" (ICM) ובשנת 1989 נקבע שמו הנוכחי "ארגון ההגירה הבינלאומי" (IOM). שינויים אלה משקפים את השינויים שחלו באופיו של הארגון על פני חצי מאה - הוא הפך מארגון לוגיסטיקה לסוכנות הגירה.

הארגון מסייע לטפל בפליטים ובמהגרים במקרים של אסונות טבע ובאזורי קרב. הארגון סייע לפליטים בתקופת המרד ההונגרי (1956), בזמן הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה (1968), בזמן ההפיכה הצבאית בצ'ילה (1973), סייע לפליטי מלחמת וייטנאם (1979), מלחמת המפרץ (1990), מלחמת קוסובו (1999), פליטי מזרח טימור (1999), ניצולי רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004), פליטי מלחמת עיראק (2003), רעידת האדמה בקשמיר (2005) ורעידת האדמה בהאיטי (2010).

על פי תפיסת הארגון, הגירה צריכה להתבצע בתנאים הומניים ומסודרים. הארגון עובד עם ממשלות וארגונים אזרחיים לקדם את הטיפול בנושאי הגירה, לעודד את הפיתוח הכלכלי והחברתי באמצעות הגירה, ולשמור על כבוד האדם ורווחתם של המהגרים.

לארגון תקציב תפעולי שנתי של 1.3 מיליארד דולר וכ-8,400 עובדים ב-100 מדינות ברחבי העולם.

הארגון מעורב מטבעו בדיונים גלובליים בנושאי ההשלכות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של ההגירה במאה ה-21.

הארגון מסייע למהגרים ולקהילות הקולטות אותם. מנכ"ל הארגון, ויליאם לייסי סווינג, אמר בנאום בדצמבר 2013: ”זה הזמן לעשות מעשה ולהציל חיים של מהגרים במצוקה.” הוא ציין שבשנת 2013 איבדו את חייהם מהגרים רבים שביקשו לחצות גבולות בינלאומיים בחשאי. "לעולם לא נדע בדיוק כמה מהגרים מתו במדבריות, באוקיינוסים או בתאונות אחרות", אמר סווינג. "עם זאת, הנתונים שלנו מראים כי לפחות 2,360 מהגרים מתו השנה בזמן שרדפו אחר החלום לחיות חיים חדשים. האנשים האלה נואשים - אפילו הפחד המוחשי מהמוות לא מונע מהם לצאת למסע."

סווינג הזהיר כי הדלתות של מדינות נסגרות יותר ויותר בפני המהגרים העניים והנואשים ביותר, במדינות שבעבר קיבלו אותם בברכה. על פי הארגון, קיים קשר ישיר בין ביקורת גבולות הדוקה יותר לבין העלייה בסחר בבני אדם, שהוא עסק כלל-עולמי המגלגל 35 מיליארד דולר בשנה.

הוא המשיך ואמר: ”זה הזמן לעשות מעשה ולהציל את חייהם של מהגרים נואשים, שעלולים למות בניסיון לחצות גבולות. אנו קוראים לממשלות במדינות עם מחסור בכוח עבודה לאפשר למעסיקים להעסיק מהגרים, ואנחנו צריכים להבטיח שאנשים אלה לא ינוצלו או ייחשפו לאלימות. אנחנו קוראים לגישה חיובית מצד הממשלה ומצד החברה, ודבר זה יהיה לטובת האינטרסים של המדינות, של הקהילה, ושל המהגרים עצמם.”

סיוע הומניטרי

תוכניות סיוע הומניטרי של הארגון כוללות סיוע חירום, שיקום והגנה על זכויותיהם של ניצולי אסונות ומלחמות. הארגון עוסק בתוכניות שתומכות בשיקום המהגרים, וכן מסייע ומחזק ארגונים ממשלתיים המסייעים למהגרים. במקרים רלוונטיים הארגון מספק גם תמיכה רפואית ופסיכולוגית.

כחלק מעבודתו במקרי חירום והמאמצים לקדם מוכנות לאסון, הארגון משתף פעולה עם גופי האומות המאוחדות וארגונים אחרים בנושאי קליטת הגירה בעתות חירום, לוגיסטיקה, בריאות, הגנה והתאוששות.

פעילויות נוספות של הארגון

סיוע כלכלי באזורים שמהם יש הגירה משמעותית מסיבות כלכליות, כדי למנוע הגירה.
יישוב מחדש של פליטים מאזורי מלחמה.
ניסיון למצוא מקומות עבודה עבור מהגרי עבודה.
שילוב המהגרים בארץ היעד.
הדרכה וסעד נפשי למהגרים.
דאגה לבריאות המהגרים באמצעות מדיניות מתאימה.
צמצום החשיפה של המהגרים למפגעים סביבתיים.
הדרכת גורמים ממשלתיים בנושאי התמודדות עם מהגרים לאורך הגבולות.
מניעת סחר בבני אדם.
שיקום פליטים.
מעקב אחר מסתננים והתוויית מדיניות יחד עם גורמים ממשלתיים.

הארגון עורך מדי פעם מסעות פרסום על מנת לקדם את המדיניות שלו ולנסות ליצור רושם חיובי בציבור כלפי המהגרים.

"תרומתם של המהגרים"

הארגון ערך בשנת 2013 מסע פרסום עולמי תחת השם "תרומתם של המהגרים", שמדגיש את תרומתם החיובית של המהגרים. מטרת מסע הפרסום היא לתקן טעויות נפוצות ומידע שגוי אודות מהגרים, ולהעביר מסר לפיו ממשלות, קהילות ומהגרים יכולים לקצור את הפוטנציאל החיובי הניכר של הגירה בינלאומית, תוך הגנה על המהגרים ושמירה על זכויותיהם. מודעות מסע הפרסום הופצו במגוון רחב של אמצעי תקשורת, כמו פוסטרים, כרזות חוצות ושלטי חוצות, דפי מידע, חוברות וחומרי דפוס אחרים, אתר אינטרנט ייעודי ונוכחות קבועה ברשתות חברתיות.

מסע הפרסום מדגיש את התרומה ההיסטורית המכריעה של מהגרים שונים למדינות אליהם הם הגיעו: ”הם מביאים איתם מיומנויות חדשות, רעיונות חדשים, נקודות מבט חדשות... ומה שהם מביאים יכול להועיל לכולם.”

בפרסומים מודגשת האינדיבידואליות של כל מהגר, תוך התמקדות על הסיפור האישי ועל פוטנציאל התרומה של כל מהגר.

"משמעות ההגירה"

ביוני 2013 השיק הארגון מסע פרסום ברשתות החברתיות תחת השם "#MigrationMeans" ("משמעות ההגירה"), שמטרתו להעלות את המודעות להגירה בכל צורותיה ולהדגיש את ההשפעה החיובית של ההגירה מנקודת המבט של המהגרים עצמם. מסע הפרסום מביא את דבריהם של מהגרים שונים, המספרים מהי משמעות ההגירה עבורם, ואיך ההגירה שינתה את חייהם.

ארגון ההגירה הבינלאומי, וכן המהגרים עצמם, משתמשים ברשתות החברתיות, בעיקר פייסבוק וטוויטר, כדי להכיר מדינות אחרות, לאתר מקומות עבודה, לזהות את הדרכים הטובות ביותר להעברת כספים למדינת המוצא, וכן להעריך את הסיכונים של הגירה בלתי חוקית.

נכון לאוגוסט 2020, בארגון ההגירה הבינלאומי 173 מדינות ועוד 8 מדינות משקיפות.