אקונומיקה

אָקוֹנוֹמִיקָה הוא השם המסחרי בישראל של מלבין שמכיל ריכוז נמוך של נתרן תת-כלורי (Sodium hypochlorite; סימול כימי: NaOCl). אקונומיקה משמשת להלבנת בדים, כיורים, אסלות, רצפות ומשטחים עשויים אבן, לניקיון, ולחיטוי ביתי של מושבות פטריות וחיידקים.

בקבוק אקונומיקה

אקונומיקה רגילה מכילה כ-3% נתרן תת-כלורי, פחות מ-1% נתרן הידרוקסידי, חומרי בושם ומים; אקונומיקה היא חומר בסיסי.

פעולת הלבנה של אקונומיקה נעשית בעזרת חמצון של מרכיבים בצבעים ובפיגמנטים. בפעולה זו נשברים קשרים כימיים בכרומופור (Chromophore), החלק שגורם למולקולה לבלוע אור, והכרומופור מתקצר או משתחרר לחלוטין מהמולקולה. כך מאבדת המולקולה את יכולתה לבלוע אור נראה והופכת לשקופה.

אטימולוגיה

מקור שמה של האקונומיקה הוא בשמו של מותג מסוים, שניתן לו על שם המילה "economic" שפירושה ניהול כלכלי נבון וחסכני. שמו של המותג השתרש והפך לשמו הגנרי של המוצר^[1].

מקורו של המותג אקונומיקה הוא במותג שייצר שמעון גלרנטר במפעל קטן בשכונת גבעת שאול בירושלים^[2] בשנות ה-40 של המאה ה-20. את השם "איקונומיקה" רשם גלרנטר כסימן רשום בבעלותו בשנת 1945^[3]. בשנים שלאחר מכן חברות אחרות השתמשו בשמות דומים כדי לשווק את מוצריהן^[4]. בית החרושת של גלרנטר נסגר ב-1950^[5].

סכנות

קיים סיכון שילדים יפתחו את הבקבוק, לצורך התמודדות עם סיכון זה הומצא פקק ביטחון שמונע מילדים לפתוח בקבוקים עם חומרים מסוכנים. אקונומיקה עלולה להיות מסוכנת מאוד בעת מגע עם העיניים, ורצוי גם להימנע ממגע של החומר עם העור. אם האקונומיקה באה במגע עם הבגדים, היא מעוררת פעולת חמצון עם הבד ומכתימה אותו.

שילוב לא נכון של חומרי ניקיון עלול ליצור תגובות כימיות מסוכנות. לדוגמה, ערבוב של אקונומיקה (נתרן תת-כלורי) עם חומרי ניקוי המכילים חומצות (כמו מסירי אבנית או חומץ) גורם לשחרור גז כלור רעיל שעלול להוביל לקשיי נשימה, פגיעה בעיניים ואף לסכנת חיים. ערבוב של אקונומיקה עם חומרים המכילים אמוניה (למשל מוצרי ניקוי לזכוכית) יוצר תרכובות כלוראמין רעילות העלולות לגרום לכוויות, קשיי נשימה וגירוי חמור בדרכי הנשימה. לפיכך, יש להקפיד לקרוא את תוויות הבטיחות, להימנע מערבוב חומרים, ולהשתמש בחומרי ניקוי במקום מאוורר היטב.

ערבוב של אקונומיקה עם חומצה גורם לתגובה שבה משתחרר גז כלור Cl₂ בשל הפיכת ^-OCl, אניון הנמצא בתמיסת נתרן תת-כלורי, לחומצה HOCl. חומצה זו נמצאת בשיווי משקל כימי עם כלור מולקולרי (Cl₂). שווי משקל זה הוא תלוי pH. כאשר מוסיפים חומצה, ה-pH יורד והתגובה נעה לכיוון של יצירת כלור מולקולרי המשתחרר בצורת גז. כך למשל, בנוכחות חומצת מימן כלורי תתרחש התגובה הבאה:

${\displaystyle HOCl+HCl\Rightarrow Cl_{2}+H_{2}O}$.

הכלור המשתחרר הוא חומר מסוכן מאוד למערכת הנשימה, לאיברי החושים בפנים ולעור.

ערבוב של אקונומיקה עם אמוניה מייצר כלוראמינים, תרכובות רעילות של כלור, המהוות סכנה לעיניים ולמערכת הנשימה. להלן שרשרת התגובות של נתרן תת-כלורי עם אמוניה:

1. ${\displaystyle NaOCl+NH_{3}\Rightarrow NaOH+NH_{2}Cl}$
2. ${\displaystyle NaOCl+NH_{2}Cl\Rightarrow NaOH+NHCl_{2}}$
3. ${\displaystyle NaOCl+NHCl_{2}\Rightarrow NaOH+NCl_{3}}$

ראו גם

• חיטוי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אקונומיקה בוויקישיתוף

• אבי סאייג, מדוע הכתמת בגד באקונומיקה או חומצה/בסיס אחרים איננה הפיכה, מה קורה לצבע?, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
• ד"ר אבי סאייג, מדוע לאחר שנוגעים באקונומיקה יש מגע חלקלק על העור?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 19 יוני 2011
• אקונומיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הלבנה, דף שער בספרייה הלאומית