אצירת שתן

אצירת שתן היא מצב של חוסר יכולת להשתין. זהו סיבוך נפוץ ומוכר של מקרים בהם יש הגדלה שפירה של הערמונית, אולם מצב זה עלול להיגרם גם בשל הפרעה עצבית, עצירות, זיהום, שימוש בתרופות וסיבות נוספות. הטיפול באצירת שתן והאבחנה של אצירת שתן נעשים במרבית המקרים על ידי הכנסת קטטר.

אצירת שתן

הדמיית CT של שלפוחית שתן מוגדלת במצב של אצירת שתן
טיפול	נאוסטיגמין loracarbef terazosin prazosin בטאניכול דוקסאזוסין
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D016055
סיווגים
ICD-10	R33
ICD-11	MF50.3

תיאור רפואי

אצירת שתן מתוארת כזרם שתן חלש, עם זרימה לסירוגין, טפטוף שתן או תחושה של חוסר התרוקנות והיסוס במתן שתן. שלפוחית השתן מתמלאת ומצב זה יכול להביא בהמשך לעלייה בתדירות ההשתנה, לבריחת שתן, ולהשתנה לילית (נוקטוריה). אצירת שתן מוחלטת היא מצב חירום רפואי, היות ששלפוחית השתן עלולה להתנפח לממדים גדולים ואף להיקרע במידה ולא ניתן טיפול בזמן. במידה והשלפוחית מתרחבת נגרמים כאבים, ושתן עלול לחזור חזרה אחורה במעלה השופכנים עצמם לכליות, ולגרום להידרונפרוזיס, זיהום כלייתי ואי ספיקת כליות. אדם הסובל מאצירת שתן חייב לפנות לטיפול רפואי מיידי.

גורמים

אצירת שתן יכולות לנבוע כתוצאה מהפרעות באיברים הבאים:

• פגיעה בשלפוחית השתן עצמה, כמו בעיה בספינקטר של שלפוחית השתן או בשריר הדטרוסור, בעיות עצביות כגון שלפוחית נוירוגנית לאור פגיעה בעצבי האגן, תסמונת זנב הסוס, נגע או גידול במסילה קורטיקולית או הפרעה באזור השולט על מרכז הריקון במוח, מחלות עם הפרעה במיאלין וכן מחלת פרקינסון, הצטלקות של צוואר השלפוחית - לעיתים לאחר שימוש חוזר ונשנה בקטטר או פרוצדורות פולשניות כגון ציסטוסקופיה.

• פגיעה בבלוטת הערמונית (פרוסטטה): הסיבה השכיחה ביותר לאצירת שתן נובעת מהגדלה שפירה של הערמונית, סרטן הערמונית, גידולים שונים באגן ודלקת הערמונית.

• פגיעה בשופכה: פגיעה בשופכה עצמה אצל גברים יכולה להביא לאצירת שתן. מצבים אלו כוללים היצרות של פתח השופכה כגון פימוזיס, congenital urethral valves, חסימה של השופכה כתוצאה מהיצרות הנגרמת בשל מחלות מין למשל.

• סיבות אחרות כוללות פגיעה בחוט השדרה, נטילת חומרים שונים כגון MDMA, אמפטמינים וחומרים ממריצים אחרים, שימוש בתרופות שהן אנטגוניסטים מוסקריניים כגון אטרופין או סקופלמין או תרופות עם פעילות אנטי-כולינרגית.

אבחנה

האבחנה נעשית על ידי מבחני זרימת שתן. באולטרה סאונד, המתבצע לרוב כשלב ראשוני בהליך האבחון, ניתן לזהות פתולוגיות שונות, כגון הפרעה בזרימת השתן וכמות שתן גדולה הנותרת בשלפוחית לאחר השתנה. שארית הגדולה מ-50 מיליליטר של שתן בשלפוחית השתן לאחר השתנה היא שארית גדולה יחסית ומעמידה את החולה בסיכון לזיהומי שתן חוזרים. יש לבדוק תפקודי כליות וקראטינין כדרך למדוד האם קיים נזק לכליות כתוצאה מאצירת השתן. לעיתים יש צורך בביצוע ציסטוסקופיה כדי לשלול חסימה בדרכי השתן, בשלפוחית עצמה או בסוגר השלפוחית ("ספינקטר").

סיבוכים

אצירת שתן עלולה להתרחש ללא אזהרה-אצל חלק מהחולים מדובר בתהליך הדרגתי אולם אצל אחרים זה עלול לקרות בפתאומיות. סיבוכים כתוצאה מאצירת שתן כוללים פגיעה בכליות עד כדי אי ספיקת כליות, זיהומים בדרכי השתן, ואף סיבוכים במערכות אחרות כגון אוטם לבבי המשני לאצירת שתן חריפה.

טיפול

הטיפול באצירת שתן חריפה כולל השמת קטטר בשלפוחית השתן, דרך השופכה או דרך דופן הבטן (ציסטוסטום). לטווח הארוך הטיפול תלוי בגורם לאצירת שתן. כך למשל אצירת שתן כתוצאה מערמונית מוגדלת יכולה להיות מטופלת על ידי טיפול תרופתי או ניתוחי להסרת הערמונית, ולעיתים צנתור לסירוגין באופן עצמאי על ידי החולה באמצעות קטטר חד פעמי.

במקרים של הפרעה ממקור לא חסימתי, ניתן לשקול את האפשרות להשתיל קוצב סקראלי הנקראה Interstim הנמצא בשימוש משנת 2011 ואושר על ידי ה FDA ונמצא בעל שיעור הצלחה של 79%. לחלק מהמטופלים נפתחת האפשרות להפסיק את הצנתור העצמי ובכך למנוע סיבוכים נוספים של המחלה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אצירת שתן בוויקישיתוף

• סרטון המסביר כיצד מבוצע קטטר שתן, באתר YouTube
• הערך "אצירת שתן", באתר ויקירפואה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.