אפקט מתי

בסוציולוגיה, אפקט מתי או אפקט מתיו (באנגלית: Matthew effect), שהוא אפקט היתרון המצטבר, הוא תופעה בה העשירים מתעשרים והעניים נעשים עניים יותר. הן בשימוש המקורי והן בשימוש הטיפוסי, המונח מתייחס בצורה מטפורית לסוגיות של תהילה או מעמד, אך עשוי להיות גם בשימוש מילולי לתיאור יתרון מצטבר של צבירת הון. המונח נטבע לראשונה ב-1968 על ידי הסוציולוג רוברט קינג מרטון, ונקרא על שם משפט בבשורה על-פי מתי: ”כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.” (פרק י"ג, פסוק 12)

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מתורגם מאנגלית, ולא היטב.

סוציולוגיה של המדע

בתחום הסוציולוגיה של הידע המדעי, "אפקט מתי" הוא מונח שטבע רוברט קינג מרטון כדי לתאר כיצד, בין השאר, מדענים דגולים זוכים לקבל יותר קרדיט מחוקר פחות ידוע יחסית, גם אם העבודה שלהם דומה; המשמעות היא גם שהקרדיט ייפול בחלקם של חוקרים שכבר מפורסמים. לדוגמה, פרס כמעט תמיד יוענק לחוקר הבכיר ביותר בפרויקט, גם אם כל העבודה נעשתה על ידי סטודנטים לתארים שאינם תארים מתקדמים.

דוגמאות

כשקרדיט מוענק במדע, טענות ספציפיות לאפקט מתי הן שנויות במחלוקת. דוגמאות רבות להלן מדגימות מקרים בהם מדענים מפורסמים יותר זכו לקרדיט על תגליות כתוצאה מהתהילה שלהם, אפילו אם מדענים אחרים, פחות נודעים, הקדימו אותם בממצאים (חוק האפונימים של סטיגלר).

• ניתוח צפיות והורדות יצירות מוזיקליות מהרשת וכן עיון ברשימות רבי-מכר של ספרים מלמד שיוצרים פופולריים זה מכבר הם אלה שזוכים להצלחה רבה ולא תמיד היא מלמדת על איכות היצירה.
• הזוכים בפרס נובל לכימיה בשנת 2000 "על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים". בדוגמה הקלאסית של אפקט מתי, ועדת הפרס, באופן בלתי מוסבר, התעלמה כמעט לחלוטין מגוף קודם ניכר של עבודה דומה, תוך מתן קרדיט על הגילוי לחוקרים חדשים בולטים יחסית. חלק מהעבודה הקודמת אף נחשבה מתקדמת יותר משל חתני הפרס. כך, פרופסור גיאורגי אינזלט מאוניברסיטת בודפשט ציין כי בעוד לחתני הפרס בהחלט מגיע קרדיט על הפרסום והפופולריזציה של התחום, פולימרים מוליכים "הופקו, נלמדו ואפילו הגיעו לכדי יישום, הרבה לפני עבודתם"^{[דרוש מקור]}.
• בתחום תורת האינפורמציה האלגוריתמית, סיבוכיות קולמוגורוב נקראת על שמו של אנדריי קולמוגורוב, על אף העובדה שהתגלתה ופורסמה באופן עצמאי על ידי ריי סולומונוף שנה לפני קולמוגורוב.
• ישנן דוגמאות רבות השנויות במחלוקת לאפקט מתי בתחום המתמטיקה, שם המושג נובע עקב עבודתו של מתמטיקאי אחד (המתועד היטב ככזה), אך מיוחס למתמטיקאי מאוחר יותר (לעיתים מאוחר הרבה יותר), מתמטיקאי מפורסם שעבד על אותו הנושא.
• מודל להתקדמות קריירה כולל באופן כמותי את אפקט מתי על מנת לחזות את התפלגות אורך הקריירה של אדם במקצועות תחרותיים. תחזיות המודל מאומתות על ידי ניתוח ההתפלגות האמפירית של אורך הקריירה, לקריירות בתחום המדעים והספורט המקצועני (למשל מייג'ור ליג בייסבול). כתוצאה מכך, הפער בין מספר גדול של קריירות קצרות, למספר המועט יחסית של קריירות ארוכות מאוד, יכול להיות מוסבר על ידי מנגנון "העשיר נעשה עשיר יותר" אשר במסגרתו מספק לאנשים מנוסים יותר ובעלי מוניטין רב יותר, יתרון תחרותי בקבלת הזדמנויות קריירה חדשות.

קישורים חיצוניים

• יעקב בורק, בין הצלחה לכשלון - האתגר הגדול של המחאה החברתית, באתר הארץ, 2 ביוני 2012
• מהו "אפקט מתי" בחברה האנושית?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה