Loading AI tools
מדיניות בבתי חולים המאפשרת לאם ולילוד לשהות יחד באופן רציף ומשותף מרגע הלידה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפס הפרדה הוא כינוי למדיניות בבתי חולים המאפשרת לאם ולילוד לשהות יחד באופן רציף ומשותף מרגע הלידה, במהלך האשפוז שלאחריה ועד השחרור ממנו. ההבדל המהותי בין "אפס הפרדה" לבין "ביות מלא", מדיניות הנהוגה שנים רבות בבתי החולים, הוא שכל טיפול וכל בדיקה נעשית בנוכחות האם, ובעדיפות לכך שהתינוק נמצא עליה בעת הבדיקה, בשיטת מגע עור לעור מרגע הלידה לאורך זמן. מספר בתי חולים בישראל נוקטים בגישת "אפס הפרדה" גם בחדרי ניתוח, למשל אסף הרופא, בו מיישמים ניתוח קיסרי באפס הפרדה[1]. יש הטוענים כי "התערבות אחת שיכולה לשפר תוצאות של האם והיילוד יותר מכל התערבות אחרת היא 'אפס הפרדה' מהיום הראשון של חיי היילוד"[2].
מדיניות של "ביות מלא" בבתי חולים יושמה כבר בשנות ה-40. קודם לכן, נשים ברוב בתי החולים היו צריכות להתעקש שהוולד יישאר לצידן, כיוון שהיה נהוג להפריד את התינוקות מהאם, והתינוקיות התנהלו על פי שגרה ונהלים נוקשים. באותן שנים גישת "ביות מלא" נתפסה כגישה שאפשרה לאמהות חדשות לפתח ביטחון בטיפול בתינוק, כך שיידרש להן פחות זמן להתאקלם בטיפול בתינוק בבית. מקורו של מנהג "ביות מלא" נעוץ בתאוריית ההתקשרות, אשר שמה דגש על מגע קרוב בין האם לילוד. בשלב מאוחר יותר, תעמולה לעידוד הנקה תמכה בביות מלא כמסייע ביניקה לעיתים קרובות, דבר המחזק את היקף ההנקה. כמו כן, יישום "ביות מלא" סייע בהפחתת עלויות בבתי החולים[3][2].
בשנת 2001 אימץ משרד הבריאות את עשרת הצעדים של היוזמה הבינלאומית לבית חולים ידידותי לתינוקות[4], וביניהם ההנחיה לאפס הפרדה[5]. המלצה הזו לא יושמה במשך שנים בבתי החולים, וגם כיום היא מיושמת ברוב בתי החולים רק לפי דרישת האם.
על אף המאמצים שנעשים לקידום מגע עור לעור בין האם לתינוק ומעורבות של ההורים בשלב מוקדם בלידה נרתיקית, לידה בניתוח קיסרי נותרת ממוקדת בהליך הניתוחי ובפעולות להצלת חיים אשר מעכבים את ההתקשרות של התינוק עם ההורים, פוגעים בסיפוק האימהי ומפחיתים הנקה. בגישת "קיסרי באפס הפרדה" ההורים יכולים לצפות בלידת תינוקם כמשתתפים פעילים, התינוק מועבר מיד לאחר הוצאתו מהרחם אל חזה אמו במגע עור לעור המאפשר הנקה, והם נשארים במצב עור לעור עד לסיום הניתוח, ועוברים לחדר ההתאוששות ביחד עם המלווה של האם, שם נשארים בהתאוששות משותפת במשך שעתיים. הקושי העיקרי בביצוע אפס הפרדה בחדר ניתוח קיסרי הוא שיתוף הפעולה של הצוות והנכונות להתרגל לנהלים חדשים[6]. הגישה נחשבת לבטוחה עבור האם והיילוד, ולא נמצאו הבדלים בתוצאות סביב הלידה לעומת ניתוח קיסרי בדרך המסורתית[7].
כאמור, גישת "אפס הפרדה" מאפשרת קיום מגע עור לעור מיד עם יציאת הילוד מהרחם. המטרה במגע עור לעור היא לשמור על קרבה בין היילוד ובני המשפחה על ידי הצמדה שלו לעור של האם או של האב. מגע עור לעור מאפשר ליילוד חום פיזי ונפשי ומביא ליצירת התקשרות. חום הגוף היציב של ההורים עוזר ליילוד לווסת את חום גופו בצורה טובה יותר לעומת אינקובטור[8]. הקרבה בין האם והיילוד במהלך השעות הראשונות לאחר הלידה מעודדת התנהגות אימהית ומקשרת בין האם והתינוק. מגע עור לעור במשך 15 עד 60 דקות לאחר הלידה משפיע באופן חיובי על יחסי הגומלין בין האם לתינוק ועל תפקוד האם והתנהגותה כלפי הילוד למשל בחיוך, נישוק, הסתכלות ודיבור אליו[9].
מגע עור לעור מיד לאחר הלידה מקל על המעבר מהרחם אל הסביבה החיצונית ומשפיע על ההתפתחות המוטורית והפיזית של הילוד בשעות שלאחר הלידה, בהשוואה לילודים שלא שהו במגע עור לעור עם אמם לאחר הלידה[10]. כמו כן, מגע עור לעור משפיע גם על התנהגות התינוק בשלושת החודשים הראשונים, למשל, הפחתה בבכי ויותר חיוכים וצחוק, וכן על משך ההנקה[9]. בנוסף, מגע עור לעור מפחית את תחושת הדכדוך וסימפטומים של דיכאון ודחק בקרב אמהות בשבועות הראשונים לאחר הלידה[11].
על פי מחקרים, לשיטת אפס הפרדה ומגע עור לעור יש השפעות חיוביות רבות, על האם ועל התינוק:
לידה היא חוויה מתישה עבור האם ויש לה צורך גדול במנוחה. בשל כך, על מנת שתוכל אישה ליישם אפס הפרדה בצורה בטוחה, ההמלצה היא לקחת מלווה. אחת השאלות העיקריות שעולות בפי אמהות טרם הלידה הוא "האם אוכל לקיים אפס הפרדה לבד?" השאלה היא חשובה מכיוון שהתנאים שבהם תוכל השיטה להתקיים שונים מבית חולים לבית חולים: יש בתי חולים שאינם מאפשרים שהייה של מלווה בלילה, יש בתי חולים המאשרים רק מלווה אישה, יש בתי חולים הדורשים מלווה על מנת לאפשר אפס הפרדה, דבר אשר מונע זאת מנשים שאין להן את התמיכה מהסביבה ומסיבות שונות נותרות לבד.
תפקיד המלווה מתחיל כבר בחדר הלידה. לעיתים היולדת עייפה, מטושטשת, כואבת או מורדמת, וצוות בית החולים יבקש לקחת את היילוד לבדיקה בתינוקייה ללא נוכחות האם. מלווה צמוד יכול להוות קול נוסף שמבהיר את רצונות האם לאפס הפרדה. ישנה חשיבות בטיחותית גדולה למלווה צמוד ביממה הראשונה, בעיקר למי שיולדת בפעם הראשונה. על פי מחקר, יש סיכון מוגבר לתינוקות בלידה ראשונה לחסימת דרכי נשימה או נפילה[23]. לכן, על המלווה להישאר ער בשעות שהאם ישנה או עייפה, ולהשגיח על מדדי התינוק. על כל התלבטות על המלווה לפנות לצוות הרפואי.
במידת הצורך, המלווה יוכל לבצע חצי הפרדה עם היילוד, ועל כן חשוב שהמלווה והאם יסכמו מראש מה הם רוצים עבור התינוק (אילו חיסונים הם רוצים, האם לקלח, האם לתת מוצץ וכן הלאה). מומלץ על ידי גופים העוסקים בנושא להכין תוכנית לידה מסודרת לבית החולים, ולתת עותק למיילדת ועותק למלווה.
ב-2015, נפתח עמוד פייסבוק וקבוצת נלווית, בשם "אפס הפרדה – הזכות שלכם מרגע הלידה"[24], שבו תוך זמן קצר עלו פוסטים מרובים המלינים על הפרדת אמהות ותינוקות בבתי חולים בישראל, ועל הפרת זכויות היילוד. הקבוצה נהייתה ויראלית, ואלפי עדויות החלו להציף את הרשת[25]. הקבוצה החלה גם למשוך תשומת לב מהתקשורת[26][27].
מאחורי הקבוצה עומדות נשים שבהמשך לפעילות ברשת ייסדו ארגון בשם "אפס הפרדה". אליענה עובדיה, מנהלת מוצרים ומדריכת הנקה מוסמכת, חוותה הפרדה משני ילדיה הראשונים, ובלידות האחרונות שלה סירבה להיפרד. מתוך ההכרות שלה עם התינוקיות בארץ, היא התחילה מסע להעלאת מודעות לטיפול נכון בתינוקות לאחר לידה[28]. רוני בארי היא יוצרת ומרצה לקולנוע ובעלת משרד פרסום, אשר הפכה לאקטיביסטית בתחום זכויות האישה בלידה. כשהיא עצמה הייתה קרובה ללידה, בחרה שלא ללדת בבית חולים אלא במרכז לידה טבעי, כדי להימנע מהפרדה בתינוקייה[29]. השתיים יחד פתחו את עמוד הפייסבוק והארגון שצמח ממנו, בהמשך, עו"ד גאיה הבר ברנע הצטרפה לצוות, אם לשלושה שהופרדה מבכורה לאחר לידתו בשל אשפוזו בפגיה. לקראת הלידה של בנה השני פעלה כדי ללדת לראשונה בישראל בניתוח קיסרי באפס הפרדה. ביחד הן ניהלו את הארגון והרחיבו את פועלן לתחומים נוספים, ביניהם, בנוסף לאיסוף העדויות, עריכת מיפוי של הנהלים של כל בתי החולים בישראל ביחס לשלב שלאחר הלידה שבו נוצרת ההפרדה, והעלו את התוצאות לרשת[30]. בנוסף העמוד ובהמשך האתר שהן הכינו הנגישו ליולדות ואנשי רפואה מעל ל-350 מחקרים בנושא, כדי לסייע בבחירות מודעות[31].
אחד השינויים המידיים שקרו בעקבות העלאת המודעות לזכויות הקשורות ללידה והחשיפה למחקרים אשר הועלו בקבוצה, היה שנשים יולדות החלו להתקשר ולגשת לבתי החולים, לשאול לגבי אפס הפרדה, ולחקור לגבי נוהלי המוסד, אשר התגלו כשונים מאוד ממקום למקום. הדבר יצר לחץ ציבורי, ועד מהרה, הצטרפו לשיח גם נשות צוות ונציגי בתי החולים, אשר נדרשו לענות למחאה ולדרישה לשינוי ושמירה על זכויות האם והיילוד אשר הציפו את הרשת והתקשורת בישראל. תוך שנה נוצר מצב שכל צוותי בתי החולים בתחום המיילדות מכירים את המונח "אפס הפרדה", ויתרה מכן, נכנסה האפשרות למדיניות אפס הפרדה גם בלידה קיסרית, בעיקר בבית החולים לניאדו שבנתניה. בזכות הפעילות של הנשים, אומצו נוהלי אפס הפרדה בדרגות שונות בכל בתי החולים הגדולים בארץ, ביניהם תל השומר, איכילוב, כרמל, לניאדו, אסף הרופא, ובחלקם נפתחו מחלקות מיוחדות לאפס הפרדה, ותוכניות ניסיוניות לאפס הפרדה בלידה קיסרית[25][32]. הקבוצה והאתר פעילים וממשיכים לספק מידע מעודכן מהשטח לגבי אפס הפרדה בישראל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.