Associated Press (תעתיק: אסוֹשייטד פְּרס; מוכרת גם בראשי התיבות: AP, "איי-פי") היא סוכנות ידיעות אמריקאית. במאה ה-21, זוהי סוכנות הידיעות הגדולה בעולם.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
22 במאי 1846 – הווה (178 שנים)  |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
ניו יורק,  ארצות הברית |
| ענפי תעשייה |
מדיה חדשותית, תעשיית התקשורת |
| מוצרים עיקריים |
חדשות |
| מנכ"ל |
Louis Boccardi |
|
ap | |
  | |
הסוכנות מנוהלת על ידי תאגיד של עיתונים, ופועלת כקואופרטיב שלא למטרות רווח. השותפים בה הם מספר רב של עיתונים וגופי תקשורת, אשר חולקים ביניהם את התוכן שהם מייצרים. גופי תקשורת אחרים, שאינם שותפים, יכולים לרכוש ממנה את התוכן שהיא מייצרת. הסוכנות זכתה ב-53 פרסי פוליצר, בהם 31 לצילום, מאז החלה חלוקת הפרס בשנת 1917. בין השאר זכה בפרס עובד הסוכנות, הצלם הישראלי עודד בלילטי[1].
פעילות
ארגוני החדשות שהם עמיתים של ה-AP היו מחויבים בראשית קיומה של הסוכנות להעביר ידיעות בלעדיות וידיעות אלה זיכו אותם בקבלת ידיעות מה-AP וכך יצרו מועדון בלעדי. ארגוני חדשות שלא היו עמיתים של הסוכנות לא יכלו להשתמש בידיעות אלו. הבלעדיות של המועדון וכניסתן של רשתות עיתונים גדולות עודדו שיתוף של עיתונים גדולים עם קטנים. בעיה מרכזית שעמדה בפני חברי ה־AP הייתה איך לפתח שיטה, שתעודד שיתוף של ידיעות שהעיתונים אספו בנפרד. בנוסף, מדיניות הבלעדיות יצרה חשש להתנגשות עם מדיניות התחרות הנהוגה בארצות הברית[2].
ב-1945 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית כי AP הפרה את חוקי התחרות של ארצות הברית, בכך שסירבה למכור ידיעות לעיתונים שאינם חברים בארגון. החלטה זו הביאה להתחזקות המתחרה העיקרית שלה בארצות הברית - United Press International[3].
בשנת 2005 עברה הסוכנות תהליך של שינוי ארגוני במטרה להתאים את השירות שלה לעידן האינטרנט. בין השאר החלה לגבות תשלום לשימוש בתכנים המקוונים שלה[4], והקימה רשת וידאו מקוונת בשיתוף אתר MSN של חברת מיקרוסופט[5]. בשנת 2006 הסכימה חברת גוגל לשלם לסוכנות דמי מנוי, עבור ידיעות חדשותיות המופיעות בתוצאות החיפוש. זאת לאחר שגוגל שהפסידה בתביעה שהוגשה כנגדה על ידי סוכנות הידיעות הצרפתית, החליטה לשלם גם ל-AP[6]. בנובמבר 2009 החלה להפעיל טכנולוגיית הצפנה חדשה במטרה לצמצם את השימוש שנעשה בידיעות ובכתבות שהיא מפיצה באתרי אינטרנט ללא רשות וללא תשלום[7].
ב-2016 הודיעה הסוכנות שתחל להשתמש בבינה מלאכותית כדי לפרסם דיווחים שוטפים על משחקי ליגות הבייסבול. דיווחים שייוצרו אוטומטית על ידי אלגוריתם[8].
היסטוריה
החברה הוקמה בשנת 1846 על ידי שישה עיתונים מניו יורק, The Sun, ניו יורק הראלד, New-York Tribune, New York Courier and Enquirer, The Journal of Commerce ו-New York Evening Express. במטרה לחלוק בעלויות של איסוף ידיעות ודיווחים ממלחמת ארצות הברית–מקסיקו שפרצה באותה שנה.
בשנת 1899 השתמשה לראשונה בטלגרפיה אלחוטית בשידור גלי רדיו כדי להפיץ ידיעות וב-1914 השתמשה לראשונה בטלפרינטר, שהפך את האפנון הטלגרפי לאוטומטי לחלוטין.
בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלה לפעול במזרח התיכון והציבה כתבים בקהיר[9], ירושלים[10], תל אביב[11] וביירות[12].
בשנת 2016 חשף עיתון ה"הגרדיאן" הבריטי כי "Associated Press", שהייתה סוכנות הידיעות המערבית היחידה שהצליחה להישאר פתוחה בתקופת גרמניה הנאצית, והמשיכה לפעול עד כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בשנת 1941. לצורך כך ויתרה על השליטה בתכנים שלה על ידי חתימה על "חוק העורך", והבטיחה לא לפרסם שום חומר "שיכול להחליש את כוחו של הרייך ברחבי העולם או בגרמניה עצמה". החוק חייב את Associated Press לשכור כתבים שעבדו גם עבור משרד התעמולה של המפלגה הנאצית. אחד מארבעת הצלמים שהועסקו ב-Associated Press בשנות ה-30 של המאה ה-20 בגרמניה, פרנץ רוט, היה למעשה עובד מחלקת התעמולה החצי-צבאית של האס אס, שתצלומיו נבחרו באופן אישי על ידי היטלר. AP הסירה את התמונות של רוט מאתר האינטרנט שלה בעקבות פרסום התחקיר[13]. בתגובה לפרסום הודתה הסוכנות שלפי דרישת הנאצים היא פיטרה שישה צלמים יהודים בגרמניה, אך סייעה להגירתם משם, העסיקה צלמים פרו-נאצים, וסיפקה לנאצים תצלומים ששימשו את התעמולה הנאצית[14].
AP נכנסה לתחום שידורי רדיו בשנת 1941 כשהחלה להפיץ חדשות לתחנות רדיו; היא הקימה רשת רדיו משלה בשנת 1974. בשנת 1994 הקימה את APTV, סוכנות לאיסוף חדשות בווידאו. APTV התמזגה עם WorldWide Television News בשנת 1998 ליצירת APTN, המספקת וידאו לתחנות טלוויזיה ואתרים בינלאומיים.
בספטמבר 2000, במהלך האינתיפאדה השנייה, פרסמה סוכנות הידיעות AP תצלום בו נראה אדם פצוע יושב שותת דם ולידו עומד שוטר משמר הגבול ישראלי, כשהוא מניף בידו אלה, כביכול כלפי האדם הפצוע, כשעל-פי הכיתוב המופיע מתחת לתצלום הפצוע הוא מפגין פלסטיני. מאוחר יותר התברר כי הפצוע שבתמונה הוא טוביה גרוסמן, יהודי אמריקאי שהותקף בידי פלסטינים וכי השוטר שלידו מניף אלה כדי להדוף ולהניס את הפורעים. הסוכנות התנצלה על הפרסום עם הכיתוב השגוי שנעשה בטעות. באוקטובר 2002 נפגע קל צלם הסוכנות מאש טנקים בג'נין[15].
בשנת 2006 פיטרה עיתונאי עקב החלטתו להפיץ ברשת של סוכנות הידיעות מאמר ביקורתי על הנשיא ג'ורג' בוש. שעה לאחר שהופץ המאמר הביקורתי הודיעה מערכת AP ללקוחותיה שיש להתעלם ממנו ולא לעשות בו שימוש. מאחר שמאז הקמתה מקפידה על קו מאוזן ובלתי מפלגתי, בעיקר כדי שתוכל למכור את שירותיה לעיתונים מכל גוני הקשת הפוליטית[16].
במאי 2018 בטור שפורסם בניו יורק טיימס מספר מתי פרידמן, עורך ב-AP בעבר, כי נהג לציית לדרישת החמאס להציג את אנשיו שנהרגו כאזרחים ובכך להעלות את מספר האזרחים שנהרגו על ידי ישראל[17][18].
ב-15 במאי 2021 הפגיז צה"ל את "מגדל אל־ג'לאא", בו שוכנים משרדי AP בעזה. בתגובה אמר נשיא AP גארי פרואיט: "אנחנו מזועזעים מכך שהצבא הישראלי תקף והשמיד את הבניין שהכיל את משרדי אי-פי וכלי תקשורת נוספים בעזה. זוהי התפתחות מטרידה במיוחד". דובר צה"ל אמר כי הצבא תקף את הבניין מפני ששימש בסיס מודיעיני של החמאס, לאיסוף מודיעין להתקפות על ישראל[19].
ב-21 במאי 2024 החרים משרד התקשורת ציוד מהסוכנות, שבין לקוחותיה נמצא גם ערוץ אל-ג'זירה. החרמת הציוד בוצעה במסגרת "חוק אל-ג'זירה"[20]. לאחר מספר שעות החזיר משרד התקשורת את הציוד בעקבות לחץ אמריקאי[21].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של Associated Press (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של Associated Press (באנגלית)
Associated Press, ברשת החברתית פייסבוק
Associated Press, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
Associated Press, ברשת החברתית אינסטגרם
Associated Press, ברשת החברתית LinkedIn
Associated Press, סרטונים בערוץ היוטיוב- מאמרי Associated Press, באתר "הארץ"
- Associated Press, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אורן פרסיקו, כשהצבא חוקר את עצמו, באתר העין השביעית, 12 בפברואר 2013
איתי שטרן, העורכת הראשית של סוכנות AP: "יש מקומות שבכל רגע נתון מסוכן להיות בהם עיתונאי", באתר הארץ, 3 ביולי 2022- דפנה מאור, העורכת הראשית של AP: "הקוראים מתעניינים יותר במלחמה בעזה ממלחמות אחרות", באתר TheMarker, 23 במאי 2024
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
