אנרי מבורגונדי (1035–1066)

אנרי מבורגונדי (בערך 1035 – 27 בינואר 1070/1074), היה בנו הבכור שנותר בחיים ויורשו של רובר הראשון, דוכס בורגונדי, בנו השני של רובר השני, מלך צרפת, ואשתו, הלי מסמור, נכדתו של אנרי הראשון, דוכס בורגונדי. מעט ידוע על חייו. הוא מת זמן קצר לפני אביו ומעולם לא היה דוכס בעצמו.

אנרי מבורגונדי

לידה	1035
פטירה	1071 (בגיל 36 בערך) ממלכת צרפת
בן או בת זוג	Sybilla of Barcelona

שמה של אשתו של אנרי אינו ידוע: הן סיבילה והן קלמנס הוצעו כשמה של אשתו. הראשון שבהם נובע מהספד ללא תאריך מבזאנסון, סנט-אטיין, המכונה "סיבילה, מאטר דוקוס בורגונדי" (סיבילה, אמו של הדוכס מבורגונדי), מתוך הטענה שמאחר שהיא אם לדוכס אך לא נקראת בעצמה. 'דוכסית', היא בוודאי הייתה נשואה לאביו היחיד של דוכס שלא היה דוכס בעצמו, הנרי. עם זאת, ההיסטוריון ז'אן ריצ'רד הצביע על כך שסביר להניח שזה פשוט קישור בין המנוחה לדוכס בזמן התיעוד, ושזה התייחס לסיבילה מבורגונדי, דוכסית בורגונדי, אמו של איג השני, דוכס בורגונדי. התצפית על שימוש חוזר בשם קלמנס בקרב צאצאיו של בנו של אנרי אודו הראשון, דוכס בורגונדי הביאו להצעה של ריצ'רד כי זה היה שמה האפשרי של אמו של אודו,^[1] למרות שלאשתו של אודו הייתה אחות, קלמנטיה מבורגונדי, שיכולה לתת את ההשראה לשימוש בו בקרב צאצאיהם. גם מוצאה אינו מתועד ונתון לספקולציות. בהתבסס על השימוש באפיתט "בורל" על ידי אודו, הגנאלוג Szabolcs de Vajay הציע כי אמו הייתה בתם של ברנגר רמון הראשון, רוזן ברצלונה ואשתו השלישית, גיסלה מליוקה, ומכאן נכדתו של רמון בורל, רוזן ברצלונה,^[2][3][4] אם כי אין ראיות תיעודיות לכך שזה היה המצב. אשתו של אנרי מתה ב-6 ביולי 1074 או לאחר מכן.

משפחתו

לאנרי ולאשתו נולדו הילדים הבאים:

• איג הראשון, דוכס בורגונדי (1057–1093)
• אודו הראשון, דוכס בורגונדי (1058–1103)
• רובר, בישוף של לנז'רה (1059–1111)
• הלי, נזירה (נ' 1061)
• ביאטריס (נ' 1063), נישאה לגי השלישי, לורד ויניורי
• רג'ינלד/ריינלד, אב המנזר של סן-פייר דה פלוויני (1065–1090)
• אנרי (1066–1112), רוזן פורטוגל משנת 1093 ואביו של אפונסו הראשון, מלך פורטוגל

הערות שוליים

1. Richard, Jean (1958). "Sur les alliances familiales des ducs de Bourgogne aux XIIe et XIIIe siècles". Annales de Bourgogne. 30: 34–46, 232.
2. Vajay, Szabolcs de (1960). "Bourgogne, Lorraine et Espagne aux XIe siècle: Étiennette, dite de Vienne, comtesse de Bourgogne". Annales de Bourgogne. 32: 233–66.
3. Vajay, Szabolcs de (1962). "A propos de la 'Guerre de Bourgogne': Notes sur les successions de Bourgogne et de Mâcon aux Xe et XIe siècles". Annales de Bourgogne. 34: 153–69.
4. Vajay, Szabolcs de (2000), "Parlons encore d'Etiennette", in Keats-Rohan, Katharine S. B.; Settipani, Christian, Onomastique et Parente dans l'Occident medieval, Prosopographica et Genealogica no. 3, pp. 2–6