אנטל פליישר (כימאי)

אנטל פליישר (בהונגרית: Fleischer Antal; קצ'קמט, 19 ביולי 1845 – קלוז'-נאפוקה, 28 בנובמבר 1877) היה כימאי יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה ששם קץ לחייו בגיל צעיר מאוד. פליישר היה הפרופסור היהודי הראשון באוניברסיטה בהונגריה. הוא היה בין עשרות המדענים היהודים שלא התנצרו כדי לקבל תואר פרופסור.

הונגריה זהו שם הונגרי; שם המשפחה הוא פליישר.

אנטל פליישר
Fleischer Antal

אין תמונה חופשית
לידה	19 ביולי 1845 קצ'קמט, הונגריה
פטירה	28 בנובמבר 1877 (בגיל 32) קלוז'-נאפוקה, האימפריה האוסטרו-הונגרית

קורות חיים

אנטל פליישר היה בנם של ברנאט פליישר, סוחר ושל יוזפין שווייגר. את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה הראשית הקלוויניסטית בקצ'קמט. הוא רצה להיות רוקח ולכן אביו סידר לו התמחות אצל הרוקח אמיל גאלה בקצ'קמט, שם בילה שנתיים כמתמחה ושנה נוספת כעוזר. בגיל שמונה עשרה עבר לפשט לבית המרקחת פאוזר ואחר-כך לבית המרקחת ביטינגר בעיר שטייר באוסטריה עלית. הוא בילה שם שנה ועשרה ימים. בין השנים 1865 – 1866 למד רוקחות באוניברסיטת וינה ואחר כך קיבל משרת רוקח בעיר מושון בהונגריה מזרחית לגבול אוסטריה של היום, שם הזמין אותו הרופא הראשי של המחוז באופן רשמי להציג את תעודת הטבלתו לנצרות ואת תעודת הסמכתו לרוקחות. לאחר שהראשון לא קרה, הוא קיבל מכתב דחייה פרטי מהרופא הראשי וכתוצאה מכך עזב את העיירה מושון וחזר הביתה להוריו. באותה תקופה עדיין היה בתוקף חוק שאסר על אנשים ממוצא יהודי לעסוק ברוקחות. מכשול זה פגע עמוקות בצעיר בעל ההערכה העצמית והפך לנקודת מפנה של ממש בחייו.

בעקבות התעניינותו הישנה, החל ללמוד כימיה באוניברסיטת בודפשט (שמשנת 1951 שמו אטווש לוראנד), במכון לכימיה של פרופסור קארוי תאן. בשנת הלימודים 1867–1868. הוא סיים בהצלחה את הדוקטורט שלו ברוקחות בשנת הלימודים 1868, משנת 1868 עד 1872 עבד כמרצה עוזר פרופסור. בנוסף לתפקידי ההוראה הוא עסק גם במחקר מדעי עצמאי שאת תוצאותיו פרסם באקדמיה ההונגרית למדעים ובעיתונים זרים. כהכרה בכך מינה אותו המלך לפרופסור מן המניין במחלקה לכימיה בשנת 1872 לרגל הקמת אוניברסיטת קלוז'-נאפוקה. לשנת הלימודים 1872–1873 הוא קיבל חופשה משר החינוך הציבורי לבדיקת מעבדות כימיות זרות כדי לנקוט בצעדים הנדרשים לריכוז והצטיידות המוסדות מקומיים. את רוב הזמן הוא בילה במעבדת הכימיה שנבנתה מאובזרת היטב באוניברסיטת בון. כשחזר החל את תפקידי ההוראה שלו בכל הכוח והלהט הצעיר; הוא היה במעבדה כל יום מהבוקר עד הצהריים ומאוחר אחר הצהריים שוב. בשנת 1874 הפך לנשיא כבוד קבוע של התאחדות הסטודנטים לרוקחות של אוניברסיטת קלוז'-נאפוקה, בשנת 1875, ב-10 במאי נבחר לחבר כבוד ב"אגודת הרוקחים ההונגרית". בשנת 1877 קרא שר החינוך הציבורי לאוניברסיטה להציע הצעה להכשרה יסודית יותר של סטודנטים לרוקחות; על פליישר הוטל לנסח הצעה זו.

הוא התאבד בגלל ההפרעה בחייו הפרטיים. בהלווייתו ספדו לו הרופא אנטל גנרזיך והמתמטיקאי לאיוש מרטין.

במהלך קריירת ההוראה הקצרה שלו, בת חמש השנים, הוא קנה את שמו עם תגליות רבות בכימיה. לא רק בספרות הכימיה המקומית אלא גם הזרה. הוא עסק בעיקר בניתוח מים מינרליים ובתרכובות ציאניד.

עבודותיו

• מחקר כימי של מים מינרליים של מלח-גופרית של סובראנץ. (MTA. עבודות גמר בתחום מדעי הטבע III. REAL-ELOD
• על הרכב הרקמות של תרכובות חומצה ציאנית, 1877. REAL- EOD
• מאמרים בכימיה ופרסום עבודותיו בכתב העת למדעי הטבע, 1870.
• הערך התזונתי של לחם, 1871.
• שינוי מונוכימי של אנתרציום גופרית, Berichte d. deutschen chemischen Gesellschaft (ברלין, 1871).
• שינוי האיזומר של Schwefelciancaliums, 1872 Die Einwirkung des übermangan-sauren Kaliums auf Weinsäure 1873 Oxicymol a Campfer, שנבחר באופן לא שכיח מהקבוצה המורכבת מ-Campfer, Carvol-Carvacrol;

לקריאה נוספת

• משפחת פליישר - מילהופר
• יוז'ף סיניאי:חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים,
• לקסיקון יהודי הונגרי. אנטל פליישר. פטר אויווארי. בודפשט: 1929