אמת הביאר
מערכת מים עתיקה בארץ ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת מים עתיקה בארץ ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמת הבִּיאָר היא אמת מים ששימשה חלק ממערכת המים שבנה הורדוס להולכת מים לירושלים ולבית המקדש בימי בית המקדש השני כמענה למצוקת המים ששררה באותה התקופה. האמה ממוקמת בצפון הר חברון שנמצאת באזור המועצה האזורית גוש עציון הדרומית לירושלים.
היסטוריה | |
---|---|
תקופות | תקופת בית שני |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°39′22″N 35°08′42″E |
בימי בית שני התקין המלך הורדוס מבנים רבים שהצריכו כמות גדולה של מים כמו בריכות נוי ובתי מרחץ. בצירוף גידולה של העיר נוצרה מצוקת מים קשה שניתן למצוא לה סימוכין בגמרא:
ת"ר פעם אחת עלו כל ישראל לירושלים ולא היה מים לשתות, הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד ואמר לו : הלווני שתים עשרה עיינות מים לעולי הרגלים ואני אתן לך שתים עשרה ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה כיכר כסף וקבע לו זמן. כיוון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים שלח לו, שגר לי מים או מעות ... נכנס נקדימון לבית המקדש כשהוא עצב נתעטף ועמד בתפילה אמר לפניו: רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהיו מצויים מים לעולי רגלים. מיד נתקשרו השמים בעבים ונתמלאו שתים עשרה עיינות מים
צפון הר חברון נבחר על ידי מתכנני מערכת המים באותה התקופה בשל העובדה שאזור זה גבוה יותר מירושלים והר הבית שהם היעד, הקרבה לירושלים ושמדובר במקור מים שופע כל השנה. שלושת המאפיינים הללו נמצאו בצפון הר חברון והוחלט להביא את המים ממעיינות באזור: מעיין הביאר, מעיינות הערוב וכוזיבה והמעיינות סביב בריכות שלמה.
שלושת המקורות הללו הם מעיינות שכבה ונובעים על גבי שכבות חוואר האטומות למים, על מנת להגביר את הנביעה חצבו נקרות אל בטן הסלע, הנקרות מנקזות את המים מתוך השכבה נושאת המים.
אמת הביאר, בריכות שלמה והאמה התחתונה פעלו בהפסקות מימי בית שני ועד מלחמת ששת הימים. עם השנים עברה המערכת שיפוצים ושכלולים עד שבמאה ה-17 ניסו הטורקים להכניס צינור חרס לאמה התחתונה, הצינור נסתם והאמה הושבתה. בראשית המאה העשרים שוקמו קטעים במערכת. לאחר מבצע שיקום יסודי, הפעילו הבריטים את האמות בשנים 1921-1927. מימי הערוב הוזרמו בצינורות לצומת גוש עציון ונאגרו בשתי בריכות ומשם הובלו באמצעות צינורות לבריכות שלמה. אמת הביאר שופצה ושוקמה, נבנה סכר אגירה גדול באזורה והאמה פעלה כסדרה עד מלחמת ששת הימים. עם איחודה של ירושלים הושבת המפעל עקב קשיים בטיהור המים.
החלק הראשון - מאזור המעיינות ועד בריכות שלמה שהם מרכז מערכת המים.
החלק שני - מבריכות שלמה ועד הר הבית וירושלים. בחלק הראשון, היו שתי אמות, אמת הביאר ואמת הערוב אשר התפתלה בהרים באורך של כ - 4 ק"מ על-פני הפרש גובה של 40 מטר מנקודת המוצא אל בריכות שלמה (יחס של 1% בשיפוע). אמת הביאר הקצרה יותר מחולקת למנהרה באורך 2.8 ק"מ חצובה בסלע ולאורכה מפוזרים כל 40 מטרים פירים לעזרתם של החופרים ועוד 2 אמות פתוחות ומנהרה שכיום נמצאת מתחת לגבעת הדגן ביישוב אפרת.
בחלק השני יצאה מבריכות שלמה האמה התחתונה שהובילה מים להר הבית. האמה העליונה הובילה מים לעיר העליונה ולארמונות המלך הורדוס. כיום עוד ניתן לראות שרידים מאמות אלה במספר אתרים בירושלים.
את בניית מערכת המים מימנו בשיירי הלשכה שהם הכספים שנותרו ממחצית השקל שנגביתה מכל העם ככתוב במשנה במסכת שקלים פרק ד' "ואמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צורכי העיר באין משיירי הלשכה ... ".
ספיקת אמת הביאר על פי דו"ח בריטי משנות ה-30, שסקר את השנים 1931-1926, הייתה – 91,000 מ"ק בשנה וספיקת שיא יומית של 3,000 מ"ק.[1] ספיקת מעיין הביאר היא קטנה יותר, מכאן שאמת הביאר קולטת מי נגר בדרכה אל בריכות שלמה, בשיעור הגבוה פי שניים מספיקת המעין.
האמה פעילה לאחר שהוכשרה על ידי החברה לפיתוח גוש עציון והיא אתר תיירות ניתן לעשות סיורים בתוך נקבות האמה בשני מסלולים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.