Loading AI tools
פילוסוף ומלומד מוסלמי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל-כִנדי (בערבית: الكندي ; שמו המלא: أبو يوسف يعقوب بن إسحاق الصبّاح الكندي; תעתיק; אבו יוסף יעקוב בן אסחאק אל-סבאח אל-כנדי) (801–873) היה פילוסוף, מתמטיקאי, מוזיקאי ורופא ערבי מוסלמי משבט "אלכינדה" התימני (ומכאן כינויו אל-כנדי) שהשתלט על עיראק. זכה לכינוי "פילוסוף הערבים" ונחשב לאבי הפילוסופיה הערבית והאסלאמית עקב הסינתזה (המיזוג) של פילוסופיה זו עם הפילוסופיה היוונית העתיקה והאימוץ של האחרונה למסגרת אסלאמית.
 | |
| לידה |
801? כופה, בית עבאס  |
|---|---|
| פטירה |
873? (בגיל 72 בערך) בגדאד, בית עבאס |
| שם לידה |
أبو يوسف يعقوب بن إسحاق الصبّاح الكندي |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| מוסדות |
בית החוכמה |
| תחומי עניין |
מתמטיקה, פסיכולוגיה, כימיה, פרמקולוגיה, פילוסופיה אסלאמית, אסטרונומיה, פיזיקה, לוגיקה, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה, תאולוגיה אסלאמית, רפואה |
| עיסוק |
פילוסוף, אסטרונום, רופא, קריפטוגרף, מתמטיקאי, תאורטיקן מוזיקה |
| מדינה |
בית עבאס |
| יצירות ידועות |
על הפילוסופיה הראשונה, על המידות, On the Intellect, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
  | |
אל-כנדי היה צאצא לשבט הכִנדה, התימני במוצאו. נולד והתחנך בעיר כופה שבעיראק, ולאחר מכן עבר לעיר בגדאד. אל-כנדי נהפך לדמות מפתח בבית החכמה בבגדאד ומספר ח'ליפים מבית עבאס מינו אותו למפקח על התרגום מיוונית לערבית של יצירות פילוסופיות ומדעיות. החיבור שלו ל"פילוסופיה של העתיקים" (כפי שהפילוסופיה של יוון העתיקה כונתה בפי המוסלמים) השפיע השפעה ניכרת על היצירה האינטלקטואלית העצמאית שלו, שבאה לידי ביטוי במאות חיבורים על נושאים מגוונים הכוללים מטאפיזיקה, אתיקה, לוגיקה, פסיכולוגיה, רוקחות, מתמטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אופטיקה, מטאורולוגיה, מוזיקה ועוד.
המוטיב החוזר בכתיבתו הפילוסופית של אל-כנדי הוא הניסיון להראות את ההתאמה בין פילוסופיה לתאולוגיה ואסלאם. יצירותיו הפילוסופיות עוסקות בנושאים הקלאסיים שעניינו את הפילוסופיה האסלאמית כגון טבעו של אלוהים, נפש האדם וטבעם של הנבואה והידע הנבואי. למרות ששיחק תפקיד חשוב בהפיכת הפילוסופיה היוונית העתיקה למוכרת בעולם האסלאם, היצירה הפילוסופית שלו עצמה לא זכתה להכרה רבה כפי שזכה לה אל-פאראבי, ומעט מיצירותיו הפילוסופיות נשמרו עד ימינו.
אל-כנדי תרם תרומות משמעותיות להתפתחות המדעים והפילוסופיה. ג'ירולמו קרדאנו האיטלקי בן המאה ה-16 החשיב את אל-כנדי כאחד מ-12 המוחות הגדולים של ימי הביניים. על פי הביבליוגרף הערבי בן המאה העשירית אבן אל-נדים, חיבר אל-כנדי 260 חיבורים במהלך חייו, מתוכם 32 בגאומטריה, 22 ברפואה ומספר דומה בפילוסופיה, 9 בלוגיקה, ו-12 בפיזיקה.[1]. אל-כנדי היה הראשון להגדיר ולהשתמש בניתוח תדירויות[2] כשיטה לפענוח הצפנים שהיו בשימוש בדורו.
בתחום המוזיקלי, אל-כנדי היה התאורטיקן הגדול הראשון של המוזיקה הערבית. הוא היה מייצגיה של האסכולה הפיתוגיראית במוזיקה. "אל-כנדי התמקד בקשר שבין ארבעת מיתרי העוד ויסודות העולם. הוא טען לקיומה של זיקה בין המיתרים וארבעת המרכיבים הבסיסיים של העולם: אדמה, מים, אוויר ואש... לכך היו, לדעתו, השלכות על משמעותה, כוחה והשפעתה של המוזיקה"[3] הוא הציע להוסיף מיתר חמישי לעוד ודן במשמעויות הקוסמולוגיות של המוזיקה. סך הכל פרסם חמש-עשרה מסות בתאוריה של המוזיקה, מתוכן שרדו חמש. באחד מחיבוריו מופיעה לראשונה בערבית המילה מוזיקה.
אלכנדי (נפטר בערך 873), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
