אלן באדלי
פסיכולוג בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן באדלי (באנגלית: Alan Baddeley; נולד ב-23 במרץ 1934) הוא פסיכולוג בריטי ואבי מודל זיכרון העבודה בפסיכולוגיה קוגניטיבית.
 | |
| לידה |
23 במרץ 1934 (בן 90) לידס, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה קוגניטיבית |
| מקום מגורים | הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט | Vicki Bruce |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
ביוגרפיה
באדלי סיים את לימודי התואר הראשון שלו ב-1956 בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, ואת התואר השני בפסיכולוגיה סיים שנה מאוחר יותר באוניברסיטת פרינסטון. ב-1962 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קיימברידג'. מאז הוא מרצה וחוקר במוסדות אקדמיים שונים בבריטניה, כגון אוניברסיטת ססקס, סטירלינג, קיימברידג' ובריסטול. מ-2003 משמש כפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק בקנדה.
ב-1974 פיתח באדלי, בשיתוף עם עמיתו גרהם היץ', את מודל זיכרון העבודה. למודל הייתה השפעה רבה על חקר הזיכרון ברחבי העולם, והוא תרם באופן משמעותי להבנת אופן העיבוד והאחסון של מידע בזיכרון לטווח קצר. באדלי פרסם מאות מאמרים בנושא, וכן מספר ספרים, כגון "הזיכרון שלך: מדריך למשתמש" (1982) ו-"זיכרון עבודה, מחשבה ופעולה" (2007).
באדלי עסק גם בבניית מבחנים נוירופסיכולוגיים שונים, כגון מבחן CN REP (Children's Test of Nonword Repetition), ריאיון זיכרון אוטוגרפי AMI (Autographical Memory Interview), מבחן דפוסים חזותיים VTP (Visual Patterns Test), מבחן עיבוד מהירות ויכולת שפתית SCOLP (Speed and Capacity of Language Processing Test), ומבחן ריברמיד לזיכרון התנהגותי RBMT (Rivermead Behavioural Memory Test).
מודל זיכרון העבודה של באדלי
סכם
פרספקטיבה
באדלי התנגד לגישת המחסנים של אטקינסון ושיפרין, שרווחה בתקופתו, לפיה הזיכרון לטווח קצר מכיל מחסן לאחסון פריטי המידע. באדלי טען כי הזיכרון לטווח קצר הוא למעשה מערכת שכוללת עיבוד מידע בנוסף לאחסון המידע. על פי המודל המקורי של באדלי, לזיכרון העבודה קיימים שלושה רכיבים: לולאה פונולוגית, שבה מתבצע שינון ועיבוד של שפה; לוח חזותי-מרחבי, שבו מתבצע עיבוד מידע ויזואלי ומרחבי, ומהווה את מרחב המידע; ומעבד מרכזי, שמווסת את העבודה לשני הרכיבים האחרים וכן מעביר מידע אל הזיכרון לטווח ארוך וממנו. בשנת 2000 הוסיף באדלי למודל מרכיב רביעי - החוצץ האפיזודי, המבוסס על סדרתיות בזמן והקשר סמנטי. זאת בעקבות מחקרים שהעלו כי נפגעי אפזיה שלא הצליחו לשנן מידע חדש מסוגים שונים או שקיבולת הזיכרון שלהם נמוכה מאוד דווקא הצליחו לזכור סיפורים, ומחקרים אחרים שהראו כי גם תחת הפרעה להפקת הגאים נבדקים מצליחים לזכור כ-5 מילים, הרבה מעל לצפוי. לפיכך עלתה ההשערה כי מרכיב נוסף זה מקושר לזיכרון לטווח ארוך.[1]
מרכיבי המודל של באדלי:
- מעבד מרכזי (central executive) – מנגנון זה מבקר על פעולת החלקים שלהלן, ומקצה משאבי קשב לפי הצורך.
- לולאה פונולוגית (phonological loop) - (מעין "מחסנית" השומרת מידע פונולוגי) הלולאה ממירה מידע חזותי למידע צלילי ומשננת מידע על ידי "דיבור פנימי".
- לוח חזותי-מרחבי (visuo-spatial sketchpad) - לוח זה אוגר מידע חזותי–מרחבי ומעבד אותו.
- חוצץ אפיזודי (episodic buffer) - מרכיב שהוסף על ידי באדלי למודל המקורי בשנת 2000; מאפשר קישור מידע חזותי, מרחבי ומילולי עם יכולת סדרתית והקשר של זמן (כמו סיפור או אפיזודה בסרט קולנוע). מקושר לזיכרון לטווח ארוך ולזיכרון סמנטי.
| מעבד מרכזי | |||||||||||||||||||||||
| חוצץ אפיזודי | לוח חזותי-מרחבי | לולאה פונולוגית | |||||||||||||||||||||
הגישה המקובלת כיום היא כי קושי בזיכרון העבודה ובתפקודי הלולאה הפונולוגית נחשב כמנבא קיומה של דיסלקסיה התפתחותית.
לקריאה נוספת
- Baddeley, A. (1982), Your memory; a users guide. Middlesex: Penguin Books
- Baddeley, A. (2007). Working memory, thought and action. Oxford: Oxford University Press.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אלן באדלי
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.