אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20, המוכרת בתקשורת הישראלית גם בשם היורובאסקט לנבחרות עתודה, היא תחרות כדורסל בינלאומית שנוסדה בשנת 1992 ומאורגנת על-ידי פיב"א אירופה.

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20
(היורובאסקט לנבחרות עתודה)

ענף	כדורסל
תאריך ייסוד	1992
ארגון מפעיל	פיב"א אירופה
מספר מתמודדים	16
יבשת	אירופה
שמות קודמים	אליפות אירופה לגברים עד גיל 22
זוכה	צרפת (זכייה שלישית)
הכי הרבה זכיות	סרביה (חמש זכיות)
מפעל נמוך יותר	אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20 דרג ב'
באתר פיב"א

אלופת אירופה הנוכחית (2024) לנבחרות עתודה היא צרפת.

היסטוריה

התחרות נוסדה בשנת 1992 על ידי פיב"א ותחילה הייתה עד גיל 22, אך שונתה בהמשך לעד גיל 20. עד שנת 2004, התחרות נערכה כל שנתיים ומאז התחרות נערכת מדי שנה בקיץ.

עד שנת 2004, הנבחרות היו עולות מטורניר מוקדמות. מאז שנת 2005, נערך טורניר דרג ב', הדרג השני בטיבו באליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20 ומתקיים בנפרד. שלוש הנבחרות שמסיימות ראשונות בדרג ב', עולות לאליפות דרג א' בשנה שלאחר מכן. בהתאם לכך, שלוש הנבחרות שמסיימות אחרונות בדרג א', יורדות לדרג ב'.

הטורניר של שנת 2020 שיועד להיערך בקלייפדה, ליטא בוטל עקב התפרצות נגיף הקורונה.

נבחרת ישראל באליפות

בין השנים 1992 ל-2004, כאשר הטורניר היה נערך אחת לשנתיים, השתתפה נבחרת העתודה של ישראל בקביעות בטורניר מבלי להחמיצו. ההישג הגדול ביותר של הנבחרת באותן השנים היה הגעה למשחק הגמר בשנים 2000 (אנ') וב-2004 (אנ'), כאשר בשני המקרים נוצחה הנבחרת בגמר בידי נבחרת סלובניה. החל משנת 2005 עבר הטורניר להיערך מדי שנה וישראל שיחקה בדרג א' עד לשנת 2009. באותה שנה נשרה הנבחרת לדרג ב' לראשונה בתולדותיה.

בשנת 2012 חזרה נבחרת העתודה של ישראל לדרג א' אחרי היעדרות של 3 שנים ובשנת 2017 (אנ') העפילה בפעם השלישית בתולדותיה למשחק הגמר, אך היא נוצחה בידי המארחת יוון. בשנת 2018 העפילה נבחרת העתודה של ישראל למשחק הגמר בפעם הרביעית וזכתה במדליית הזהב לראשונה בתולדותיה אחרי ניצחון במשחק הגמר על קרואטיה.

בשנת 2019 אירחה ישראל את האליפות וזכתה בה בפעם השנייה ברציפות. בשנת 2022 העפילה נבחרת ישראל בפעם הרביעית ברציפות לחצי הגמר, בו הפסידה לנבחרת ספרד, וסיימה במקום הרביעי. בשנת 2023 העפילה שוב הנבחרת למשחק הגמר, והפסידה לנבחרת צרפת אחרי הארכה.

משחקי הגמר

מארחת	שנה	גמר			משחק על המקום השלישי
		זוכה	תוצאה	סגנית	מקום שלישי	תוצאה	מקום רביעי
יוון יוון (אתונה)	1992	איטליה איטליה	65–63	יוון	צרפת	63–60	ישראל
סלובניה סלובניה (מריבור, פוסטוינה וליובליאנה)	1994	בלארוס (1991–1995) בלארוס	96–91	איטליה איטליה	ספרד	83–69	יוון
טורקיה טורקיה (בורסה ואיסטנבול)	1996	ליטא	85–81	ספרד	סרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו	67–62	טורקיה טורקיה
איטליה איטליה (טרפאני)	1998	סרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו	92–73	סלובניה סלובניה	טורקיה טורקיה	64–57	ספרד
מקדוניה מקדוניה (אוחריד)	2000	סלובניה סלובניה	66–65	ישראל	ספרד	82–77	קרואטיה קרואטיה
ליטא ליטא (קובנה, וילנה ואליטא)	2002	יוון	77–73	ספרד	צרפת	95–78	רוסיה רוסיה
צ'כיה צ'כיה (ברנו)	2004	סלובניה סלובניה	66–61	ישראל	ליטא	92–63	יוון
רוסיה רוסיה (צ'קוב)	2005	רוסיה רוסיה	61–53	ליטא	סרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו	63–45	ישראל
טורקיה טורקיה (איזמיר)	2006	סרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו	64–58	טורקיה טורקיה	סלובניה סלובניה	83–75	איטליה איטליה
סלובניה סלובניה ו-איטליה איטליה (נובה גוריצה וגוריציה)	2007	סרביה	87–78	ספרד	איטליה איטליה	74–63	רוסיה רוסיה
לטביה לטביה (ריגה)	2008	סרביה	96–89	ליטא	ספרד	91–72	טורקיה טורקיה
יוון יוון (רודוס ויאליסוס)	2009	יוון	90–85	צרפת	ספרד	75–72	איטליה איטליה
קרואטיה קרואטיה (זאדאר, קריקווניצה ומקרסקה)	2010	צרפת	73–62	יוון	ספרד	86–79	קרואטיה קרואטיה
ספרד ספרד (בילבאו)	2011	ספרד	82–70	איטליה איטליה	צרפת	66–50	רוסיה רוסיה
סלובניה סלובניה (ליובליאנה, דומז'אלה וקרנסקה גורה)	2012	ליטא	50–49	צרפת	ספרד	67–66	סרביה
אסטוניה אסטוניה (טאלין)	2013	איטליה איטליה	67–60	לטביה לטביה	ספרד	70–63	רוסיה רוסיה
יוון יוון (הרקליון ורתימנו)	2014	טורקיה טורקיה	65–57	ספרד	סרביה	79–66	קרואטיה קרואטיה
איטליה איטליה (ליגננו סביאדורו ולטיסאנה)	2015	סרביה	70–64	ספרד	טורקיה טורקיה	84–74	צרפת צרפת
פינלנד פינלנד (הלסינקי)	2016	ספרד	68–55	ליטא	טורקיה טורקיה	76–61	גרמניה
יוון יוון (הרקליון, רתימנו וחאניה)	2017	יוון	65–56	ישראל	צרפת	72–58	ספרד
גרמניה גרמניה (קמניץ)	2018	ישראל	80–66	קרואטיה קרואטיה	גרמניה	81–70	צרפת
ישראל ישראל (תל אביב)	2019	ישראל	92–84	ספרד	גרמניה	73–65	צרפת
ליטא ליטא (קלייפדה)	2020	התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה בליטא
מונטנגרו מונטנגרו (פודגוריצה)	2021	התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה במונטנגרו
מונטנגרו מונטנגרו (פודגוריצה)	2022	ספרד	69–61	ליטא	מונטנגרו מונטנגרו	86–77	ישראל
יוון יוון (הרקליון)	2023	צרפת	89–79	ישראל	יוון יוון	68–64	בלגיה
פולין פולין (גדיניה)	2024	צרפת	82–78	סלובניה	יוון יוון	70–68	בלגיה

טבלת מדליות

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	סרביה[1]	5	0	3	8
2	ספרד	3	6	7	16
3	צרפת		2	4	9
4	יוון			2	7
5	ליטא	2	4	1	7
6	ישראל		4	0	6
7	איטליה		2	1	5
	סלובניה
9	טורקיה	1	1	3	5
10	בלארוס	0	0	1
	רוסיה			1
12	קרואטיה	0	1	0	1
	לטביה				1
14	גרמניה		0	2	2
15	מונטנגרו			1	1

מצטייני האליפות (מאז 1996)

בסיום כל תחרות נבחר השחקן המועיל ביותר (MVP) של האליפות.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20

הערות שוליים

1. ייצגה גם את הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה ואת סרביה ומונטנגרו