Loading AI tools
צלם ומומחה לצילומי אוויר ולקרטוגרפיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו רומנוב (נולד ב-10 בדצמבר 1922) הוא צלם ומומחה ישראלי לצילומי אוויר ולקרטוגרפיה.
 | |
| אליהו רומנוב, 2020 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1922 (בן 101) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה |
צילום אוויר, קרטוגרפיה |
  | |
רומנוב נולד בירושלים בשנת 1922. שירת כנוטר בחיל האוויר המלכותי הבריטי עד שנת 1945.
למד בירושלים והתמחה בטופוגרפיה, מדידות ושרטוט.
את ילדותו עשה בבית הכרם. בגיל 12 נשלח לשנה לבית הספר החקלאי בבן שמן ואחר כך חזר לירושלים ולמד בבית הספר "מעלה". מטעם "מחנות העולים" נשלח להדרכה בעיר וחי בקומונה ,ועבד עם חבריו כפועלי בניין ועזרו בבניית מחנה סרפנד (צריפין) עבור הצבא הבריטי.
בהמשך נשלח למשימות מיפוי במדינות רבות בעולם. והקים וניהל את חברת "פנטומפ" למיפוי מדויק מתצלומי אוויר.
בגיל 16 גויס להגנה על ידי אליהו גולומב. (חבר המפקדה הארצית של ההגנה). תפקידו הראשון היה "אתת" – שיגור אותות בלילה ממגדל המים של שכונת בית וגן. המ"פ היה אז אפרים קצ'לסקי (קציר, נשיא המדינה), ומפקד האזור היה יגאל סוקניק (פרופ' ידין).
בגיל 18 נשלח להכשרה בקיבוץ נען. שם עסק בעבודות חקלאיות ובשמירה.
שירת ביחידה חדשה של נוטרים יהודיים לשמירה במתקנים בריטיים כמו בסיס R.A.F. ושדה התעופה עטרות. בין השנים 1942-1943 עבר קורס מתקדם בשדה התעופה הבריטי בכפר סירקין. בסיום הקורס מונה למפקד יחידת הנוטרים בתחנת DF (תחנת מעקב) שעל הכרמל. מתחנת הDF שעל הכרמל נשלח לשדה התעופה הבריטי בעקיר (תל נוף) בדרגת סרג'נט.
אחר כך היה מפקד יחידת הנוטרים בסטלה מאריס. ב-1945 שוחרר משירותו כסרג'נט וב 1946 הועסק בהגנה בתפקיד קצין התכנון של מחוז ירושלים.
בשנת 1949 עבר קורס קצינים.
עם הקמת צה"ל שימש בתפקידים בכירים במכון הפוטוגרמטרי הראשון שקם בירושלים. שירטט בשנת 1948 את תוואי הקו הירוק במפת ירושלים. הכין את תיקי המודיעין האישיים על ראשי הכנופיות שפעלו במרחב ירושלים. השתתפותו בפעולת מחלקת הל"ה בוטלה ברגע האחרון.
בהמשך היה הצלם האווירי הראשון של צה"ל.
בזמן לימודיו עבד במשרדו של מקסימליאן רומנוב, אצלו למד את רזי ההנדסה האזרחית: טופוגרפיה, שרטוט, מדידות.
ב 1946 השתתף בקורס צילום והפך למדריך צילום במחוז ירושלים.היה צלם בכיר ב"הגנה" וצלם מקצועי . בתפקידיו היה עליו להכין צילומי פורטרט לצורכי מודיעין. ולהכין את תיקי הכפרים הערביים בסביבות ירושלים, צילומי אתרים אסטרטגיים, צילומים פנורמיים ומפות שטח מתצלומי אוויר.
בעקבות ניסיונו הרב הוטל עליו להקים יחידת שירות מפות וצילומים בחזית המרכז (במבנה ה"טיגרט" של המשטרה הבריטית ברמלה). כשהועבר לחטיבת אלכסנדרוני, הקים גם בה מחלקת שירות וצילומים של החטיבה. וכן עבר קורס קצינים.
עם שחרורו מצהל הצטרף ל"מכון לפוטוגרמטריה ירושלים" בניהולו של המודד זלמן ליף ובניהולו הטכני של מייג'ור אלכסנדר גליק (איש צילומי ה ps המנדטוריים). המכון שכן בבניין רטיסבון. אליהו הקים שם את מעבדת הצילום. הוא היה המומחה על מכונות wild השווייצריות, שנחשבו בזמנן לפאר הטכנולוגיה. אליהו עבד בו מ 1949 ועד 1964.
אליהו היה הצלם האווירי הראשון במדינה. הוא הצטרף לטיסות של מומחי KLM, חברת התעופה ההולנדית, שהפעילה יחידה לפוטוגרמטריה שעסקה בכיסוי כל הארץ בצילומי אוויר.
במטוס הדקוטה הייעודי הותקן מתקן להצבת המצלמה האווירית הכבדה. מיד לאחר הצילומים עסק בפיתוח הפילמים במעבדה בשדה דב. לאחר פיתוח הסרטים הדפיס את הצילומים לרצף של כל פני השטח.
הידע הרב שרכש בתחום הפוטוגרמטריה, הפך אותו למומחה בתחום זה בצה"ל. הוא אף כתב ספר הדרכה לשימוש במצלמה אווירית .
בעיסוקיו עסק אליהו במשימות שדה רבות: ממדידות בפועל למיפוי יישובים חדשים, לבניית מוביל המים הארצי, לפריצת דרכים חדשות בגליל ובנגב, לאיתור קרקעות לחקלאות, ולליקוט מידע לביצוע מחקרים ועוד.
בזכות הידע הרב שלו נבחר להכשיר את אנשי מחלקת המדידות הארצית לעבודה במעבדת צילום ובצילום אווירי.
גם בשירותו במילואים המשיך להעמיד את הידע המקצועי שלו לרשות צה"ל וגם הכשיר את דור ההמשך בחיל האוויר ביחידת תצלומי אוויר ומיפוי פוטוגרמטרי.
התמחותו בצילום קרטוגרפיה, הובילה אותו להקמת חברת "פנטומפ" לביצוע תצלומי אוויר. החברה עסקה בייצור מפות פוטוגרמטריות מצילומי אוויר, בתהליכים הבאים:
ב-1982 הצטרף כמתנדב בארגון "ליונס" ומשתתף בפעילויות עד היום. הפעילויות המרכזיות של הארגון הן מאבק בעיוורון, מאבק בסוכרת, מאבק בשימוש בסמים באמצעות חינוך בני נוער, חילופי נוער, ופעילות הקרן לעזרה בינלאומית.
לפני שנים אחדות בעת שיפוץ שנערך במוסך בנוטרדאם דה ז'רוזלם בירושלים התגלה אוסף מתקופת מלחמת השחרור, המונה כ-200 תשלילי זכוכית ועליהם מגובבים מאות תצלומים, מרביתם דיוקנאות ותמונות משפחתיות של יהודים מסוף המאה ה-19 ועד שנות החמישים של המאה העשרים. האוסף הגיע לבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה של המסדר הדומיניקני ומשם הועבר ליד יצחק בן-צבי.[1] במשך תקופה ארוכה נערכה פעילות בניהול בית יד בן צבי לבקש את עזרת הציבור לנסות לזהות את הדמויות המצולמות, במטרה למצוא קצה חוט לקשר בין המצולמים ואולי גם רמז לנסיבות איסוף התמונות והעתקתן על לוחות הזכוכית.
רק לאחר מספר חדשים נמצא פתרון התעלומה[2][3] בפגישה עם אליהו רומנוב.
רומנוב וניצולת שואה בשם אליזבט ורקוני עבדו במכון לצילומי אוויר בירושלים.
באותה תקופה היא גרה במעברה לעולים במנזר נוטרדאם. במנזר הייתה מעבדת צילום והיא החליטה להשלים את המשכורת על ידי הכנת רפרודוקציות לאנשים בירושלים. היא אספה מהם תמונות משפחתיות שהיו יקרות להם אך היו קרועות ומקומטות. אליזבט הציעה שהיא תתקן ותשפר אותן. את עבודת הריטוש והפיתוח של התמונות עשו אליזבט ורומנוב במעבדת הצילום של המנזר.
197 לוחות הזכוכית עם למעלה מאלף תמונות נשמרו בארגזים במרתפי המנזר במשך עשרות שנים, עד שהתגלו לאחר כ-50 שנה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
