אליהו גמליאל

אליהו גמליאל (3 במאי 1926 – 10 במרץ 2013) היה מוזיקאי, מורה למוזיקה, כוריאוגרף ומרקיד ריקוד עם ישראלי.

אליהו גמליאל

אליהו גמליאל עם בתו יסמין, 2011
לידה	3 במאי 1926 טבריה, פלשתינה (א"י)
פטירה	10 במרץ 2013 (בגיל 86)
מוקד פעילות	ישראל
צאצאים	יסמין גמליאל

חייו

אליהו גמליאל נולד בטבריה, למד ב"תלמוד תורה", ואחר כך למד בבית הספר העממי בטבריה. כבר מגיל צעיר גילה נטייה למוזיקה, ובהיותו בגיל 12 ניגן במפוחית פה ובתופים, וליווה בנגינתו את ריקודי העם שנערכו בצריף הצופים בטבריה. בנעוריו התחנך בחברת הנוער בעין חרוד וברמת יוחנן, וארגן ערבי ריקודי עם אחרים בקיבוץ בערבי שבת.

ברמת יוחנן פגש את המלחין מתתיהו שלם, שהתרשם מכישוריו ושלח אותו ללמוד במדרשה למורים למוזיקה. במקביל ללימודיו המוזיקליים רקד אליהו גמליאל בלהקת המחול "ענבל".

גמליאל התגייס לפלמ"ח, ועם הקמת צה"ל שירת ביחידת חבלנים. מאוחר יותר ליווה בנגינת חליל צד את תזמורת צה"ל, שהייתה בשלבי התארגנות והקמה ראשונים, והופיע עמה ברחבי ישראל.

גמליאל היה חבר ב"חבורת האש", והרבה להופיע עמה וגם בנפרד בשירי רועים ביישובים שונים ברחבי ישראל, כשהוא שר, רוקד, מתופף ומחלל בחלילים שונים שחלק מהם יצר במו ידיו. גמליאל השתתף בחוגי ריקודי עם ברחבי ישראל, הדריך וארגן הרקדות עם, ושימש מורה למוזיקה בבתי ספר ובסמינר הקיבוצים.

בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1965 היה גמליאל חבר בוועדת בחירת השירים לצד פאול בן-חיים, יחזקאל בראון, אהרן מגד, נעמי פולני ונוספים.

בסוף אוקטובר 2011 ערכה אקו"ם בבית אגודת העיתונאים "בית סוקולוב" מסיבת הוקרה לגמליאל ולאמנים ותיקים אחרים. גמליאל, על אף שחצה את גיל ה-80, הופיע עם בתו יסמין, שהייתה חברה בלהקת הבנות "מנגו".

גמליאל התגורר בחיפה עד לפטירתו בגיל 87. נקבר בבית העלמין בקיבוץ רמת יוחנן.

יצירתו

גמליאל חיבר ריקודים רבים הנרקדים ברחבי ישראל והעולם, ובהם ריקודים לשירים: "מי האיש", "שני שושנים", "ציון תמתי", "איילת אהבים", "כל הכבוד". גמליאל הלחין את השיר הידוע "ארץ זבת חלב ודבש", שהפך לקלסיקה בזמר הישראלי, ואף חיבר לשיר זה ריקוד.

קישורים חיצוניים

• אליהו גמליאל, דף שער בספרייה הלאומית
• שירים שהקליט בקולו אליהו גמליאל באתר זֶמֶרֶשֶׁת

• יואב סידי, אליהו גמליאל: איש החליל והמוזיקה אוהבד אדם טבע ומחול, במגזין רוקדים, 2013