אלדאר באלינט

אלדאר באלינט (במקור עד 1906 בלום, בהונגרית: Bálint Aladár;^[1] נאג'פסק, 2 בדצמבר 1881 – בודפשט, 20 באפריל 1924) היה סופר, עיתונאי, מבקר, אביו של הצייר אנדרה באלינט, חותנו של אנטאל סרב.

אלדאר באלינט
Bálint Aladár

לידה	2 בדצמבר 1881 Veľky Pesek, סלובקיה
פטירה	20 באפריל 1924 (בגיל 42) בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Blum Aladár
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
שפות היצירה	הונגרית
צאצאים	אנדרה באלינט

ביוגרפיה

אלאדאר בלום (באלינט) נולד במשפחה יהודית כבנם של מוריץ בלום ושל רגינה דויטש. לאחר סיום לימודיו הפך לפקיד במפעל. לאחר שסיפורו הקצר הראשון בכתב העת אורסאג-וילאג (Ország-Világ) שפירושו "ארץ-עולם" בשנת 1903 משך תשומת לב, הוא נכנס לקריירה של עיתונאי. באלינט התפרסם בקביעות בכתב העת נפסבה, שהיה שופר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית ובשנת 1907 הפך לראש מדור האמנות היפה בעיתון. בשנת 1906 יצא לאור כרך משותף של שירים וסיפורים קצרים שלו ושל שירי אמיל מדראס בשם "עיר", שהוא גם ספרו הראשון. בשנת 1907 פרסם כרך של לימודי תולדות האמנות, "תמונות לעובדים". הוא היה כותב קבוע למגזינים "וילאג" (Világ), "האז" (Ház) ועוד. התרגום הראשון שלו היה המחקר של קונרד פידלר על הנס מארז.^[2] בשנת 1909 הפך למבקר אמנות בכתב העת הספרותי-אמנותי היוקרתי ניוגט. ב-5 במאי 1912 בבודפשט הוא התחתן עם אדית רוט, בתם של מוריץ רוט ופאני פרלס.^[3] אחד העדים היה ארנו אושבאט. הוא היה פעיל מאוד לעורר אהבה לאמנויות היפות במעמד הפועלים ולקדם הבנה של יצירות אמנות. בנרטיבים שלו הוא צייר דימויים אפלים של סבל וייסורי העיר הגדולה עם חוש חברתי מפותח.

כתביו (חלק)

• העיר (סיפורים קצרים, עם אמיל מדראס (1906);
• כך קרה! (סיפורים קצרים);
• על ציורים עבור הפועלים. קארוי קרנשטוק (מונוגרפיה ביוגרפית).

לקריאה נוספת

• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. אלדאר באלינט
• הלקסיקון ההונגרי הגדול (1994 עמודים 110–111. ISBN 963-05-6821-7

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלדאר באלינט בוויקישיתוף

• כתבי אלדאר באלינט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)