Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אי־ספיקת כבד חריפה (acute liver failure - ALF) היא מצב בו הכבד חדל לחלוטין ממילוי תפקודיו החיוניים לגוף כגון חילוף החומרים, יצירת חלבון, תאי דם אדומים וניטרול רעלים, לאחר שחלק גדול ממנו נהרס. הרס רקמת הכבד והחלפתה ברקמת צלקת מכונה צמקת הכבד (צירוזיס). כאשר הרס הכבד מתרחש במהירות רבה, מתפתחת אי־ספיקת כבד דוהרת, העלולה לגרום למוות תוך מספר ימים.
 | |
| Marburg virus liver injury | |
| תחום |
גסטרואנטרולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
177354 |
| MeSH | D017114 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
K72 |
| ICD-11 |
DB91.1 |
  | |
אי־ספיקת כבד באה כתוצאה ממחלות כמו צהבת, שחמת או דלקת הכבד, בשל הרעלת פרצטמול או שתייה יתרה וממושכת של אלכוהול.
אי־ספיקת כבד חריפה מוגדרת כ - "ההתפתחות המהירה של חוסר תפקוד תאי הכבד, במיוחד קרישה coagulopathy ושינויים במצב הנפשי של החולה (אנצפלופתיה - בלבול) ללא מחלת כבד ידועה מראש".[1]:1557
האבחון של מחלת אי־ספיקת כבד חריפה מבוסס על בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, ההיסטוריה של המטופל, וההיסטוריה הרפואית לבסס שינויים במצב הנפשי, קרישה, מהירות ההופעה, והיעדרות מחלת כבד קודמת ידועה.[1]:1557
ההגדרה המדויקת של "מהיר" היא מפוקפקת במקצת, וקיימות תת-חטיבות שונות המבוססות על הזמן מהופעת הסימפטומים של הכבד הראשונים עד הופעת האנצפלופתיה. אחת התוכניות מגדירה "אי־ספיקת כבד חריפה" כההתפתחות של אנצפלופתיה תוך 26 שבועות מהופעת תסמינים כלשהם בכבד. וזה מחולק ל - "fulminant hypatic failure" שמחייב את תחילת האנצפלופתיה תוך 8 שבועות, ו - ""subfulminant שמתאר את תחילת אנצפלופתיה לאחר 8 שבועות אך לפני 26 שבועות.[2] תוכנית אחרת מגדירה "hyperacute" כהתחלה תוך 7 ימים, "acute" בין 7 עד 28 ימים, ו - "subacute" בין 28 ימים עד 24 שבועות.[1]:1557
ב-ALF, בצקת מוחית מובילה לאנצפלופתיה כבדית, תרדמת, בקיעת המוח, ובסופו של דבר למוות. איתור של אנצפלופתיה הוא מרכזי לאבחנה של אי־ספיקת כבד חריפה. זה עשוי להשתנות מגירעון עדין בתפקוד המוח העליון (למשל מצב רוח, ריכוז בדרגה I) עד לתרדמת עמוקה (דרגה IV). מטופלים המציגים אי־ספיקת כבד חריפה והיפרחריפה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בצקת מוחית ואנצפלופתיה דרגה IV. הפתוגנזה נשארת לא ברורה, אך היא יכולה להיות תוצאה של כמה תופעות. יש הצטברות של חומרים רעילים (כמו אמוניה, מרקפטן, בנזודיאזפינים אנדוגני וסרטונין\טריפטופן במוח. זה משפיע על רמת הנוירוטרנסמטר והפעלת הנוירורצפטור. הארגון העצמי של זרימת הדם במוח נפגע והוא קשור עם גליקוליזה אנאירובית. תאים עצביים אסטרוציטים הם רגישים לשינויים הללו ומתנפחים, וכתוצאה מכך הלחץ התוך-גולגולתי מוגבר. מתווכים דלקתיים גם משחקים תפקיד חשוב.[3][4][5]
למרבה הצער, סימנים של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר כגון פפילאדמה ואובדן הרפלקסים האישונים אינם אמינים ומתרחשים בשלב מאוחר בתהליך המחלה. הדמית CT של המוח היא גם לא מסייעת באיתור מוקדם של בצקת מוחית, אך לפעמים הוא מבוצע כדי לשלול דימום תוך מוחי. ניטור לחץ תוך-גולגולתי פולשני דרך סוב-דוראלית (subdural) לפעמים מומלץ, לעומת זאת, חייבים לשקול את הסיכון לסיבוכים מול התועלת האפשרית (1% דימום קטלני).[6] המטרה היא לשמור על לחץ תוך-גולגולתי מתחת ל-25 מ"מ כספית, ולחץ זלוף מוחין מעל 50 מ"מ כספית.[3]
קרישת הדם היא תכונה נוספת לאי־ספיקת כבד חריפה. הכבד משחק את התפקיד הראשי בסינתזה של כמעט כל גורמי הקרישה וכמה ממעכביה. נמק תאי הכבד מוביל לסינתזה לקויה של גורמי ומעכבי קרישה רבים. האחרון גורם להארכה בזמן הפרותרומפין (prothrombin time) אשר נעשה בו שימוש נרחב לפיקוח על חומרת פגיעה בכבד. יש חוסר תפקוד משמעותי של טסיות דם (טסיות דם עם מומים כמותיים ואיכותיים). טרומבוציטופניה המתקדמת עם אובדן של טסיות דם גדולים יותר ופעילים יותר היא כמעט אוניברסלית. טרומבוציטופניה עם או בלי DIC (קרישת תוך כליות מפושטת) מעלה את הסיכון לדימום תוך מוחי.[7]
אי־ספיקת כליות היא נפוצה, ונמצאת ביותר מ-50% מחולי אי־ספיקת כבד חריפה, הסיבות לכך הן או בגלל התקיפה הראשית כגון אקמול שגורם לנמק צינורי חריף, או בשל מחזור היפרדינמי המוביל לתסמונת האפאטוראנאל או לאי־ספיקת כליות. בגלל ייצור לקוי של אוריאה, האוריאה אינה מייצגת את מידת הפגיעה הכלייתית.
כמעט 60% מכל חולי אי־ספיקת כבד חריפה יש להם את הקריטריונים לתסמונת דלקתית מערכתית ללא קשר לקיומו או היעדרו של הזיהום.[8] לפעמים זה תורם לכשל בהרבה איברים. מנגנון הגנה לקוי מגביר באופן משמעותי את הסיכון לאלח הדם. חיידקי אלח הדם בעיקר "gram positive organisms" ואלח דם פטרייתי "fungal sepsis" נצפו ביותר מ-80% ו-30% מהחולים, בהתאמה.[7]
היפונתרמיה היא כמעט ממצא אוניברסלי בשל החזקת מים ושינוי במעבר תוך תאי של נתרן מעיכוב Na/K ATP.
זרימה היפרדינמית, עם הגדלת קוטר כלי הדם, מובילה לירידה בלחץ הדם. יש עלייה מפצה בתפוקת הלב. אי־ספיקת כליות המתועדת ב-60% ממקרי אי־ספיקת כבד חריפה, יכולה לתרום לפשרת ההיפודינמיקה.[9] למרות שאספקת החמצן לרקמות נאותה יש ירידה בספיגת החמצן וכתוצאה מכך חוסר חמצן ברקמות. סיבוכים בריאות מתרחשים ביותר מ-50% מהחולים.[10] פגיעה חמורה בריאות והיפוקסמיה גורמת לעלייה בשיעור התמותה. רוב המקרים של פגיעה חמורה בריאות הם בגלל תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, עם או בלי אלח דם. דימום ריאתי, תפליט פלאורלי, צמיקת ריאה הם גם גורמים לקשיי נשימה.
לקראת סוף ההריון תפקוד הכבד יורד באופן משמעותי, וזה בקלות יכול להיות במעקב על ידי בדיקות דם. ביטויים קליניים מוקדמים של אי־ספיקת כבד חריפה בהריון כוללים: חולשה, ירידה בתיאבון, צבע השתן כהה, צהבת, בחילות, הקאות, התנפחות בטן.[11] בקרב חולים שמקרי המוות שלהם יוחסו לאי־ספיקת כבד בהריון מאוחר, רובם חוו לידה טבעית "vaginal deliveries”.[12]
כל הגורמים הפוגעים בכבד עלולים, אם פגיעתם תהיה קשה דיה, להביא לאי־ספיקה שלו. הגורמים השכיחים ביותר הם צריכת אלכוהול מוגברת ונגיפי דלקת הכבד B ו-C. תרופות מסוימות, בפרט פראצטמול (אקמול), הן הגורם השכיח לאי־ספיקה דוהרת.
גורמים נוספים לאי־ספיקת כבד:
האבחנה מתבססת על מישלב של תסמינים באנמנזה, סימנים בבדיקה הגופנית ותוצאות בבדיקות הדם והדימות. בבדיקה הגופנית יחפש הרופא וימצא לפחות חלק מהסימנים כמו דלדול, מיימת, רעד אופייני, צהבת וסימני גרד. ייתכנו גם אדמומיות בכפות הידיים, נימי דם בצורת עכביש בעור, דלדול שיער, ובגברים שדיים גדולים ודלדול אשכים.
בבדיקות דם יתגלו רמות נמוכות של חלבונים שהכבד בלעדי בייצורם, כמו גורמי הקרישה ואלבומין, ורמה גבוהה של בילירובין שהפרשתו נפגעה. רמה גבוהה של אמינוטרנספרזה תעיד על דלקת והרס תאי כבד. קיימות בדיקות דם לגילוי הגורם למחלה - בדיקות לזיהוי נגיפי דלקת הכבד, בדיקת רמת פראצטמול בדם וכדומה.
בדיקות דימות, בפרט טומוגרפיה מחשבית ועל-שמע, תדגמנה כבד בגודל ובמרקם מופרעים. לעיתים, על מנת לקבוע אבחנה ברורה, יש צורך גם בבדיקה מיקרוסקופית של דגימה מרקמת הכבד, המתקבלת בדיקור כבד (ביופסיה).
הטיפול תלוי באשפוז בבית חולים. לפעמים, נדרש אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ. הטיפול תלוי בגורם ובשלב של המחלה. מטרות הטיפול הן לסלק את הגורם הפוגע בכבד, למנוע את הסיבוכים ולטפל בהם משהופיעו. דוגמאות חשובות לסילוק הגורם כוללות הפסקת שתיית אלכוהול, תרופות כנגד נגיפי דלקת הכבד (אינטרפרון, למיבודין) וטיפול לדיכוי מערכת החיסון.
בשלב מתקדם של המחלה נודעת חשיבות רבה גם לדיאטה. כמות החלבון צריכה להיות מותאמת בדיוק רב, שכן כמות רבה מדי תגרום לנזק במוח, ואילו כמות קטנה תביא לדלדול שרירים וחולשה. כמו כן צריכת הנתרן צריכה להיות קטנה ("דל מלח"), כחלק מהטיפול בצבירת הנוזלים. חשוב גם להיזהר בנטילת תרופות, כולל תכשירי הרפואה המשלימה, בגלל האפשרות שאלו יגרמו לדלקת כבד אשר תוסיף לנזק הקיים ואולי אף תכריע את החולה.
בשלבים סופיים של אי־ספיקת כבד הטיפול היחיד שיכול למנוע מוות הוא השתלת כבד. בשנים האחרונות מפתחים במרץ מערכות לתמיכה בכבד. מערכות אלו, אמורות לסלק חומרים רעילים שהצטברו בגוף וחלק מהן אף אמורות לבצע תהליכים ביוסינתטיים, זאת על ידי תאי כבד ממקור חזיר או ממקור אדם הכלולים במערכת. עדיין אין מערכת היכולה להחליף את כל תפקודי הכבד (במקביל למערכת דיאליזה המחליפה את הכליות), אך יומה של מערכת כזאת קרב והולך. המערכת תאפשר להחזיק את החולה בחיים עד אשר הכבד שלו יתאושש או עד שימצא לו כבד להשתלה.
בעבר אחוז התמותה היה גבוה מאוד - למעלה מ-80%.[13] בשנים האחרונות, השתלות כבד ותמיכה בטיפול הנמרץ שיפרו את ההישרדות באופן משמעותי. אחוז ההישרדות עם השתלה הוא יותר מ-65%.[14]
ההחלטה מי חייב השתלת כבד דחופה נעשית על ידי מספר מערכות פרוגנוסטיים. אלה כוללים: King's College Hospital criteria, MELD score, APACHE II, Clichy criteria.
הסיבות למחלה הם כמעט דומים אך באחוז גדול מהילדים הלוקים באי־ספיקת כבד חריפה לא יודעים את הסיבות לכך, גם אחרי בירור יסודי. משערים שחלק גדול ממקרים אלו נובעים ממחלה נגיפית לא מזוהה אך חולפת מעצמה ברוב המקרים.
התסמינים של אי־ספיקת כבד חריפה עשויים להיות קלים מאוד ובלתי ספציפיים בתחילה, ואף ייתכן היעדר תסמינים כלל. עם זאת, הילדים עלולים להתקדם במהרה לצהבת או לבלבול (encephalopathy) בנוסף, ייתכנו בצקות בגפיים בגלל חלבון נמוך בדם, או דימום.
האבחנה של אי־ספיקת כבד חריפה מתבצעת באמצעות סדרת בדיקות, ומומלץ כי הטיפול במרכז מומחיות לכבד בילדים חשוב לצורך אבחון מדויק ומהיר. הטיפול באי־ספיקת כבד חריפה מורכב ממספר שלבים. הטיפול ההתחלתי כולל טיפול תומך וממוקד שמטרתו לסייע לגוף להתמודד עם איבוד תפקודי הכבד. לדוגמה, מתן תחליף לסוכרים, לחלבוני הקרישה וטיפול באנצפלופתיה. במקביל, יש לבצע בירור נוסף על מנת לאפיין את הסיבה לאי־ספיקת הכבד. הדבר חיוני כדי לכוון את הטיפול לבעיה הספציפית. בירור זה עשוי לכלול בדיקת דימות (כגון אולטרסאונד) וביופסיית כבד.
התוצאה של אי־ספיקת כבד חריפה לטווח ארוך תלויה בסיבה להפרעה. באופן כללי, יכולתו של הכבד להשתקם ולהחלים טובה, והילדים עשויים להחלים לחלוטין. במצבים נדירים בהם נראה כי הכבד לא מתאושש תישקל הפניה למרכז השתלות לצורך הערכה לקראת אפשרות של השתלת כבד. חשוב להדגיש כי מדובר במקרים נדירים מאוד. גם עבור ילדים הזקוקים להשתלה, התוצאות מבטיחות, עם שיעור הצלחה גבוה והישרדות לטווח ארוך.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
