Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינטגרציה אזורית היא תהליך בו מדינות שכנות קובעות הסכם על מנת לשדרג את שיתוף הפעולה באמצעות מוסדות וכללים משותפים. מטרות ההסכם יכולות להיות כלכליות, פוליטיות או סביבתיות, אך בדרך כלל הוא קיבל צורה של מדיניות כלכלית-פוליטית בה האינטרסים המסחריים הם הכלי להשגת יעדים חברתיים, פוליטיים וביטחוניים מורחבים יותר, כאשר מי שקובע אותם הן הממשלות הלאומיות. אינטגרציה אזורית מאורגנת על ידי מוסדות על-לאומיים, דרך קבלת החלטות בין-ממשלתיות, או דרך שילוב של שניהם.
אינטגרציה אזורית לעיתים קרובות מתמקדת בהסרת המכשולים למסחר חופשי באזור, על מנת להגביר את התנועה החופשית של כוח אדם, עמל, מוצרים והון דרך גבולות המדינה; צמצום הסיכוי של סכסוך מזוין; ואימוץ עמדות משותפות בנושאי מדיניות אזורית, כגון איכות הסביבה, התחממות עולמית והגירה.
אינטגרציה אזורית היא תהליך של ליברליזציה של יחסים מסחריים בין מדינות. החוקרים דה לומברדה וואן לנגנהובה הגדירו אותה כתופעה עולמית של מערכות אזוריות שמגבירה את האינטראקציה בין חלקיהן ויוצרת צורות חדשות של ארגון, בדו-קיום עם נורמות מסורתיות של הארגון בהיקפים לאומיים.[1] יש חוקרים שרואים את האינטגרציה האזורית כתהליך שבאמצעותו מדינות בתוך אזור מסוים מגבירות את רמת האינטראקציה שלהם בתחומי כלכלה, ביטחון, פוליטיקה, חברה או תרבות.[2]
בקצרה, אינטגרציה אזורית היא חיבור של מספר מדינות בתוך האזור לתוך מכלול גדול יותר. מידת האינטגרציה תלויה ברצון של מדינות עצמאיות וריבוניות לשתף את ריבונותן. אינטגרציה עמוקה שמתמקדת בוויסות הסביבה העסקית בהיקף כללי יותר מתמודדת עם קשיים רבים.[3]
לפי ואן לנגנהובה, אינטגרציה אזורית אמורה לבצע לפחות 8 פונקציות חשובות:
הסכמי אינטגרציה אזורית הובילו להתקדמות ביחסים בינלאומיים בין מדינות רבות, בדגש על תחום המסחר והשקעות. על כן רוב המדינות התעשייתיות לוקחות חלק בלפחות אחד מהארגונים הללו, ולעיתים קרובות - ביותר מאחד. מתוך 194 הסכמים, שנרשמו בתחילת שנת 1999, 87 נרשמו אחרי 1990.[5] בשנים אחרונות חלו מספר שינויים כמותיים ואיכותיים בתחום האינטגרציה האזורית. שלושה שינויים משמעותיים ביותר הם:
הכרה באינטגרציה עמוקה היא הכרה בקונספט שחסמים נוספים נוטים לפלח את השוק, וזה מעכב את זרימת הסחורה והשירותים, יחד עם השקעות ורעיונות חדשים. לכן מוכר כעת כי מערכת מסחר מסורתית לא מתאימה לטיפול בחסמים אלו. פעם ראשונה אינטגרציה עמוקה יושמה בתוכנית שוק יחיד של האיחוד האירופי.
המעבר מאזוריות סגורה למודל פתוח התרחש בעקבות העובדה שקטע של גושי מסחר שנוצרו בין מדינות מתפתחות בשנות ה-60 וה-70 התבססו על מודלים מסוימים, כגון החלפת יבוא. היתרון של המעבר הזה הוא שהתרחשו שינויים במבנה של הסכמים ישנים. ההסכמים נוטים להיות מכוונים יותר כלפי חוץ, וגם להראות מחויבות בקידום המסחר הבינלאומי במקום לנסות להגביל ולמסגר אותו דרך בקרה קפדנית.
ההופעה של גושי מסחר (אנ') נוטה להכניס שוויון מסוים בין מדינות תעשייתיות מפותחות ומדינות מתפתחות עם הכנסה הרבה יותר נמוכה בכך שכולן מהוות שותפים שווים תחת המערכת הזאת. הרעיון של שותפים שווים נבע מהקונספט של נתינת חיזור נוסף לכלכלות של המדינות השותפות. לאחר מכן המדינות מסכימות לסייע לכלכלות כדי לשמור על המאזן ולאסור את ההתערבות של שחקנים אחרים בעניין. דוגמה טובה לכך היא הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, שנוצר בעקבות ההתרחבות של הסכמי סחר חופשי בין ארצות הברית לקנדה דרומה על מקסיקו ב-1994. עוד דוגמה טובה היא הקשרים שהאיחוד האירופי יצר כדי לשלב את כלכלות המעבר של מזרח אירופה באמצעות הסכמי אירופה. קבוצת המדינות ששיתפו פעולה כדי להשיג תוצאות כלכליות היא קבוצת וישגראד.[6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.