Loading AI tools
החלטה שדרכה קיבלה הכמורה האורתודוקסית הרוטנית באיחוד הפולני ליטאי את סמכות האפיפיור והפכה ליוונית-קתולית או מאוחדת עם רומא מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איחוד ברסט (בפולנית:Unia brzeska) ב-1596-1595 היה החלטה שננקטה בוועידה (סינוד) שהתכנסה בעיר ברסט על ידי רוב ראשי הכנסייה האורתודוקסית ב"ארצות הרותניות" שבאיחוד הפולני-ליטאי להעביר את חסותם החוקית מהפטריארכיה האקומנית של קונסטנטינופול אל האפיפיור. על ידי כך הוקמה רשמית הכנסייה הרוטנית המאוחדת עם רומא או הכנסייה היוונית-קתולית הרוטנית, שממשיכיה בימינו הן הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית והכנסייה היוונית-קתולית הבלארוסית. אפרכיית מוקצ'בו לא שותפה בתהליך בגלל היותה אז חלק מממלכת הונגריה. הכנסייה החדשה שמרה על הפולחין הביזנטי ועל השימוש בשפה הסלאבונית. את ההחלטה הובילו המיטרופוליט של קייב, מיכאיל רוהוזה ועוד חמשה בישופים סופרגנים. האיחוד נחתם קודם ברומא עוד ב-23 בדצמבר 1595 ואושר ב-9/19 באוקטובר 1596 על ידי הוועידה (סינוד) שהתכנסה בקתדרלת ניקולאי הקדוש בברסט. מתנגדים למהלך התכנסו גם הם בברסט בראשות הפרטיארך האקסארך ניקיפור, שני בישופים ממיטרופוליית קייב והנסיך קונסטנטין אוסטרוז'סקי . הם הכריזו על המשך נמאנותם לפטריארך בקונסטנטינופול והטילו אנתמה על המומרים
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
ב-1054 הנוצרים הכפופים לאפיפיור ברומא ניתקו את קשריהם עם הנצרות הביזנטית הכפופה לפטריארך בקונסנטינופול. במהלך מאות השנים נעשו כמה ניסיונות לחדש את הקשר ולאחד מחדש את המאמינים במזרח הקרויים "אורתודוקסים" והכנסייה הקתולית. אחד מהם היה איחוד פירנצה ב-1439 שנתמך על ידי המיטרופוליטי איזידור של קייב (שכיהן ב-1441-1437 והודח) ושהבטיח את איחוד הכנסייה האורתודוקסית הרוטנית עם רומא.
איחוד ברסט הקים את הכנסייה הרוטנית המאוחדת עם רומא בשטח האיחוד הפולני-ליטאי. ב-1700 דיוקסיית לבוב הצטרפה לכנסייה היוונית-קתולית וב-1702 גם דיוקסיית לוצק, שהשלימה את מעבר הדיוקסיות האורתודוקסיות באיחוד הפולני-ליטאי לדת היוונית-קתולית. מיטרופוליית קייב התפצלה ליוונים-קתולים ואורתודוקסים שהתנגדו לאיחוד עם רומא. החוגים המנהיגים באצולה הקתולית באיחוד הפולני-ליטאי ובראשם המלך זיגמונט השלישי, תמכו בכנסייה החדשה והפכו את הכנסייה האורתודקסית המסורתית לדת בלתי חוקית ורדופה והעבירה את נכסיה ליוונים-הקתולים. מבחינת האיחוד הפולני-ליטאי, איחוד ברסט תרם להחלשתם של טענות הפטריארכיה ממוסקבה לבעלות על האדמות בדרום-מערב האימפריה הרוסית ושל הקשרים הרוחניים של הנוצרים האורתודוקסים באיחוד הפולני-ליטאי עם המדינה הרוסית.
חתימת איחוד ברסט גרמה למאבקים ארוכים ולעיתים עקובים מדם בין המאמינים בשתי הדתות בארצות ה"רותניות". למשך רבע מאה הנוצרים האורתודוקסים באיחוד הפולני-ליטאי נותרו ללא מיטרופוליט. מיטרופוליית קייב חזרה על כנה רק ב-1620 ואז חזרו ראשיה להיקרא "מיטרופוליטים של קייב ושל כל רוסיה". ב-1633 המיטרופוליט פטרו מוהילה השתדל להשיג הכרת הממלכה בכנסייה האורתודוקסית אבל בהמשך ההפליה נגדה חזרה שוב. להפך תומכי איחוד ברסט נרדפו באימפריה הרוסית, לרבות באדמות שעברו מהאיחוד הפולני-ליטאי לרוסיה.
בשלהי המאה ה-18 איחוד ברסט התפורר עם סיפוחה של מערב אוקראינה ובלארוס לאימפריה הרוסית. ב-12 בפברואר 1839 מעל 1600 פרוכיות אוקראיניות (וולהיניות) ובלארוסיות עם מעל 1,600,000 תושבים חזרו לחיק הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, דבר שקיבל גושפנקא בוועידה הכנסייתית בפולוצק. ב-11 במאי 1875 עוד 236 פרוכיות עם מעל 234,000 תושבים שבו לאמונה האורתודוקסית באזור חולם. התהליך המשיך בצורה מכרעת תחת השלטון הסובייטי. במרץ 1946 וועידת לבוב הכריזה על ביטול איחוד ברסט ואיסור הכנסייה היוונית קתולית ברחבי ברית המועצות. פעילותה חזרה להיות חוקית ב-1990. בימינו הכנסיות המאוחדות עם רומא שקמו עם איחוד ברסט מיוצגות על ידי הכנסיות היווניות-קתוליות האוקראינית, הרותנית, הבלארוסית והרוסית.
ואחרים
הקצנלר הגדול של ליטא, לב ספייהה ואחרים
sowie weitere Geistliche und Adlige
Между Римом и Царьградом: Генезис Брестской церковной унии 1595–1596 гг.הוצאת אוניברסיטת מוסקבה 2003
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
