Remove ads
איחוד ברסט (בפולנית:Unia brzeska) היה החלטה של רוב ראשי הכנסייה האורתודוקסית ב"ארצות הרותניות" שבאיחוד הפולני-ליטאי לעבור מחסות הפטריארכיה של קונסטנטינופול אל חסות האפיפיור. בכך נוסדה הכנסייה הרותנית המאוחדת עם רומא, המכונה גם הכנסייה היוונית-קתולית הרותנית. האיחוד נחתם ברומא בדצמבר 1595 ואושר רשמית באוקטובר 1596 בוועידה (סינוד) שהתקיימה בברסט.
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
הכנסייה החדשה שמרה על הפולחן הביזנטי והשפה הסלאבית הכנסייתית העתיקה. ההחלטה הובלה על ידי המיטרופוליט של קייב, מיכאיל רוהוזה, וחמישה בישופים נוספים. מתנגדי המהלך, בראשות הפרטיארך האקסארך ניקיפור, שני בישופים ממיטרופוליית קייב והנסיך קונסטנטין אוסטרוז'סקי, הכריזו על נאמנותם לקונסטנטינופול והטילו חרם על התומכים באיחוד.
ממשיכי הכנסייה כיום הם הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית והכנסייה היוונית-קתולית הבלארוסית.
Remove ads
ב-1054 הנוצרים הכפופים לאפיפיור ברומא ניתקו את קשריהם עם הנצרות הביזנטית הכפופה לפטריארך בקונסנטינופול. במהלך מאות השנים נעשו כמה ניסיונות לחדש את הקשר ולאחד מחדש את המאמינים במזרח הקרויים "אורתודוקסים" והכנסייה הקתולית. אחד מהם היה איחוד פירנצה ב-1439 שנתמך על ידי המיטרופוליטי איזידור של קייב (שכיהן ב-1441-1437 והודח) ושהבטיח את איחוד הכנסייה האורתודוקסית הרוטנית עם רומא.
איחוד ברסט הקים את הכנסייה הרוטנית המאוחדת עם רומא בשטח האיחוד הפולני-ליטאי. ב-1700 דיוקסיית לבוב הצטרפה לכנסייה היוונית-קתולית וב-1702 גם דיוקסיית לוצק, שהשלימה את מעבר הדיוקסיות האורתודוקסיות באיחוד הפולני-ליטאי לדת היוונית-קתולית. מיטרופוליית קייב התפצלה ליוונים-קתולים ואורתודוקסים שהתנגדו לאיחוד עם רומא. החוגים המנהיגים באצולה הקתולית באיחוד הפולני-ליטאי ובראשם המלך זיגמונט השלישי, תמכו בכנסייה החדשה והפכו את הכנסייה האורתודקסית המסורתית לדת בלתי חוקית ורדופה והעבירה את נכסיה ליוונים-הקתולים. מבחינת האיחוד הפולני-ליטאי, איחוד ברסט תרם להחלשתם של טענות הפטריארכיה ממוסקבה לבעלות על האדמות בדרום-מערב האימפריה הרוסית ושל הקשרים הרוחניים של הנוצרים האורתודוקסים באיחוד הפולני-ליטאי עם המדינה הרוסית.
חתימת איחוד ברסט גרמה למאבקים ארוכים ולעיתים עקובים מדם בין המאמינים בשתי הדתות בארצות ה"רותניות". למשך רבע מאה הנוצרים האורתודוקסים באיחוד הפולני-ליטאי נותרו ללא מיטרופוליט. מיטרופוליית קייב חזרה על כנה רק ב-1620 ואז חזרו ראשיה להיקרא "מיטרופוליטים של קייב ושל כל רוסיה". ב-1633 המיטרופוליט פטרו מוהילה השתדל להשיג הכרת הממלכה בכנסייה האורתודוקסית אבל בהמשך ההפליה נגדה חזרה שוב. להפך תומכי איחוד ברסט נרדפו באימפריה הרוסית, לרבות באדמות שעברו מהאיחוד הפולני-ליטאי לרוסיה.
בשלהי המאה ה-18 איחוד ברסט התפורר עם סיפוחה של מערב אוקראינה ובלארוס לאימפריה הרוסית. ב-12 בפברואר 1839 מעל 1600 פרוכיות אוקראיניות (וולהיניות) ובלארוסיות עם מעל 1,600,000 תושבים חזרו לחיק הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, דבר שקיבל גושפנקא בוועידה הכנסייתית בפולוצק. ב-11 במאי 1875 עוד 236 פרוכיות עם מעל 234,000 תושבים שבו לאמונה האורתודוקסית באזור חולם. התהליך המשיך בצורה מכרעת תחת השלטון הסובייטי. במרץ 1946 וועידת לבוב הכריזה על ביטול איחוד ברסט ואיסור הכנסייה היוונית קתולית ברחבי ברית המועצות. פעילותה חזרה להיות חוקית ב-1990. בימינו הכנסיות המאוחדות עם רומא שקמו עם איחוד ברסט מיוצגות על ידי הכנסיות היווניות-קתוליות האוקראינית, הרותנית, הבלארוסית והרוסית.
Remove ads
נציגים אורתודוקסים
- מיטרופוליט קייב, מיכאל רהוזה,
- הארכיבישוף פולוצק, גרמנוס זהורסקי
- בישוף לוצק, קיריל טרלצקי
- בישוף חלם, דיוניסי זבירויסקי
- בישוף פינסק, יונס גוגול
- הארכימנדריט של מנזר לברישאבה, גדאון ברולניצקי
ואחרים
נציגי הרומים-קתולים
- ארכיבישוף לבוב, יאן דימיטר זוליקובסקי
- בישוף לוצק, ברנרד מצ'יובסקי
- בישוף חלם, סטניסלב גומולינסקי
- האב הישועי פיוטר סקארגה
- נציג מלך פולין, הוויבודה מטרוקי, מיקולאי קשישטוף רדזיוויל
הקצנלר הגדול של ליטא, לב ספייהה ואחרים
sowie weitere Geistliche und Adlige
- איחוד ברסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Между Римом и Царьградом: Генезис Брестской церковной унии 1595–1596 гг.הוצאת אוניברסיטת מוסקבה 2003
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads