Remove ads
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איזידור שטראוס (Isidor Straus; 6 בפברואר 1845 – 15 באפריל 1912) היה איש עסקים יהודי-אמריקאי יליד גרמניה, מבעלי רשת חנויות הכלבו "מייסיס" יחד עם אחיו נתן. כיהן זמן קצר בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק. הוא ואשתו אידה נספו באסון טביעת אוניית הנוסעים טיטניק.
שטראוס בשנת 1903 | |||||
לידה |
6 בפברואר 1845 אוטרברג, ממלכת בוואריה, הקונפדרציה הגרמנית | ||||
---|---|---|---|---|---|
נהרג |
15 באפריל 1912 (בגיל 67) טביעת הטיטניק | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות וודלואן | ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
בן או בת זוג | אידה שטראוס (1871–1912) | ||||
| |||||
שטראוס נולד באוטרברג(אנ') שבריינלנד-פפאלץ, גרמניה, הבכור מבין חמשת ילדי לזרוס שטראוס (1808-1898) ואשתו השנייה שרה (1823-1876). בשנת 1854 היגר יחד עם משפחתו לארצות הברית בעקבות אביו שהיגר שנתיים לפני כן. הם התיישבו בטלבוטון (Talbotoon) שבמדינת ג'ורג'יה, שם שכנע אביו את רולנד מייסי לצרף את העסק המשפחתי למכירת כלי בית כמחלקה במרתף חנותו.
בשנת 1871 נשא לאישה את רוזלי אידה בלון (1849-1912). לזוג נולדו שבעה ילדים, מתוכם אחד נפטר בינקותו. אחד מבניהם, ג'סי איזידור שטראוס שירת כשגריר ארצות הברית בצרפת בשנים 1933-1936.
שטראוס שירת כחבר בקונגרס של ארצות הברית מה-30 בינואר 1894 עד ה-3 במרץ 1895, כנציג המפלגה הדמוקרטית מטעם העיר ניו יורק[1].
עד שנת 1896 השיג יחד עם אחיו נתן בעלות מלאה על הכלבו מייסיס. איזידור היה פעיל בתנועות צדקה וחינוך שונות, ובין השאר שימש נשיא המוסד הפילנתרופי The Educational Alliance, שעסק בעיקר בסיוע למהגרים יהודים ממזרח אירופה. הוא דחה הצעה מטעם נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד לשמש כמנהל כללי של הדואר[2].
לאחר שבילו חורף באירופה בדרום צרפת, הפליגו איזידור ואשתו חזרה על סיפונה של הטיטניק, כשבליל 14 באפריל 1912 פגעה הספינה בקרחון. לאיזידור הוצע מקום בסירת הצלה ביחד עם אשתו אידה, אך הוא סירב לעלות לסירה כל עוד נותרו נשים וילדים על הסיפון. לפי עדות ידידם, ניצול הטיטניק הקולונל ארצ'יבלד גרייסי ה-4, שהתנדב לסייע לזוג, סירב איזידור לעזוב לפני הגברים האחרים.
אידה התעקשה שעוזרתה הבריטית אלן בירד תעלה לסירת הצלה מספר 8, ונתנה לה את מעיל הפרווה שלה, בטענה שאין לה בו צורך עוד. אידה צוטטה כאומרת "לא אופרד מבעלי. כפי שחיינו כך נמות, יחדיו." בני הזוג נראו לאחרונה שלובי זרוע על הסיפון. עדי ראייה תיארו את האירוע כתצוגה יוצאת דופן של אהבה ומסירות. שניהם טבעו עם שקיעת האונייה בשעה 2:20 לפנות בוקר, 15 באפריל. הנושא קיבל פרסום אחרי שאלברט האברד תיאר אותו. האברד עצמו טבע עם אשתו בשנת 1915 בלוסיטניה.
גופתו של איזידור נמשתה על ידי אוניית הכבל מקי-בנט, והובאה להליפקס שבנובה סקוטיה, שם זוהתה והועברה לניו יורק. בתחילה נקברה במאוזוליאום שטראוס-קוהנס שבברוקלין, ולאחר מכן, ב-1928, הועברה למאוזוליאום שטראוס שברובע הברונקס. גופתה של אידה לא נמצאה מעולם. איזידור ואידה הונצחו באנדרטה מחוץ למאוזוליאום שעליה ציטוט (בתרגום לאנגלית) משיר השירים (ח ו-ז), "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".
בנוסף לאנדרטה שמחוץ למאוזוליאום שטראוס בברונקס, יש בניו יורק שלושה אתרי הנצחה נוספים המוקדשים לאיזידור ואידה שטראוס:
כמו כן, שלושה מבניהם הקדישו לכבודם את אולם שטראוס (Straus Hall) אחד ממעונות הסטודנטים באוניברסיטת הרווארד.
הזוג שטראוס מגולמים בכמה סרטים ומחזות העוסקים בטיטניק בסצנות המבוססות על קורות הזוג במציאות[4][5], ביניהם:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.