איה מירון

איה מירון (נולדה ב-1969) היא אוצרת לאמנות ישראלית ומרצה לתולדות האמנות.

ביוגרפיה

איה מירון נולדה בשנת 1969 בירושלים. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 למדה תולדות האמנות בישראל ובארצות הברית. בשנת 1993 החלה לעבוד במוזיאון ישראל, בתחילה באגף הנוער. בין השנים 2020-2005 שימשה כאוצרת במחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון. בין התערוכות שאצרה "בתים של אחרים: וידאו וצילום ישראלי" (2008), "החיים הוראות שימוש" (2011), "טמיר ליכטנברג: עסקת חבילה", "עידו מכאלי: שטיח בנק הפועלים" (2015), "1965 היום" (2015) ואת התערוכות הרטרוספקטביות "גדעון גכטמן, 2008-1942" (2013) ו"אפרת נתן: סיד וזפת" (2016), "גיל מרקו שני: אוטובוסים" (2018), "אורן אליאב: היעלמותה של לוקרציה" (2018), "אמות וספים: אלמנטים של אדריכלות מודרנית באמנות עכשווית" (2020) החל משנת 1999 היא מרצה ביחידה ללימודים כלליים של המרכז הבינתחומי הרצליה.

בן זוגה הוא האמן אוריאל מירון.

השכלה

• 1994 - האוניברסיטה העברית, ירושלים, תואר ראשון (B.A) בחינוך ובתולדות-האמנות בהצטיינות
• 1994 - האוניברסיטה העברית, ירושלים, תעודת הוראה בתולדות-האמנות
• 1996 - לימודי תואר שני בחוג לתולדות-האמנות ,College Hunter, ניו-יורק, ארצות הברית
• 1999 - תואר שני, החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פרסים והוקרה

• 1993, 1994 - הופיעה ברשימת המצטיינים של דיקן הפקולטה למדעי-הרוח
• 1994 - פרס דיקן האוניברסיטה להצטיינות יתרה.

פרסומים

• מירון, איה, "בדיעבד", גדעון גכטמן, 1942-2008 (מירון, איה), מוזיאון ישראל, ירושלים, 2014
• מירון, איה, החיים: הוראות שימוש, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2011
• מירון, איה, בתים של אחרים – וידאו וצילום ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2008
• מירון, איה, עידו מכאלי: שטיח בנק הפועלים, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2015
• מירון, איה, טמיר ליכטנברג: עסקת חבילה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2015
• 1965 היום (לפידות, מירה; מירון, איה), מוזיאון ישראל, ירושלים, 2015
• מירון, איה, "כדור שלג מעמק בית שאן", בתוך: אפרת נתן: סיד וזפת (מירון, איה), מוזיאון ישראל, ירושלים, 2016
• מירון, איה, גיל מרקו שני: אוטובוסים, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2018
• מירון, איה, אורן אליאב: היעלמותה של לוקרציה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2018
• מירון, איה, אמות וספים: אלמנטים של אדריכלות מודרנית באמנות עכשווית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2020