איה מיאמה

איה מיאמה
מידע אישי
לידה	28 בינואר 1985 (בת 39); צ'יבה, יפן
גובה	1.57 מטרים
עמדה	קשר
נבחרת לאומית כשחקנית
	יפן
	מאזן מדליות
מתחרה עבור יפן
המשחקים האולימפיים
גביע העולם בכדורגל נשים

איה מיאמה (ביפנית: 宮間あや;‏ נולדה ב-28 בינואר 1985) היא כדורגלנית עבר יפנית ששיחקה כקשרית. בין השנים 2012 ל-2016 שימשה מיאמה כקפטנית נבחרת יפן, ואיתה היא אף זכתה בגביע העולם 2011.

עובדות מהירות מידע אישי, לידה ...

סגירה

מיאמה נולדה בינואר 1985 במחוז צ'יבה שבצפון-מרכז האי הונשו. כבר בגיל 15 היא החלה את הקריירה המקצוענית שלה, כשחתמה בקבוצת ניפון בלזה מליגת העל היפנית, אך לא זכתה לשחק יותר מדי עקב לימודיה בתיכון. בשנת 2001 הוקמה קבוצת כדורגל חדשה במחוז אוקיאמה, ומיאמה הצטרפה אליה לאחר שקיבלה הזמנה אישית מהמאמן. שנתיים לאחר מכן היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת יפן, וב-9 ביוני 2003 כבשה את השער הראשון במדיה, בניצחון 0-15 על הפיליפינים.

בספטמבר 2003 זומנה מיאמה לטורניר הבינלאומי הראשון בקריירה שלה - גביע העולם שנערך בארצות הברית. עקב היותה שחקנית ללא ניסיון קודם בנבחרת, שיחקה מיאמה רק במשחק אחד בטורניר, וגם בו עלתה לשחק רק בדקה ה-89. ארבע שנים לאחר מכן, בגביע העולם 2007, היא כבר הייתה שחקנית מפתח בנבחרת, ואף כבשה את שני השערים בתיקו 2-2 מול אנגליה. אף על פי כן, יפן השיגה רק ארבע נקודות, שלא הספיקו לה לעבור את שלב הבתים.

ב-24 בנובמבר 2008, הצטרפה מיאמה לקבוצת לוס אנג'לס סול מהליגה האמריקאית החדשה, ה-WPS. בעונתה היחידה בקבוצה, היא סיימה כמלכת הבישולים של הליגה והובילה את הקבוצה לגמר הפלייאוף, שם הפסידה 1-0 לסקיי בלו. בנוסף, היא נכללה בהרכב הליגה למשחק האול-סטאר, שנערך מול אומאו השוודית. שנה לאחר מכן, נשארה מיאמה בליגה אך עברה לסנט לואיס אתלטיקה. במהלך העונה, התפרקה הקבוצה עקב קשיים כספיים, ומיאמה חתמה בקבוצת אחרת בליגה - אטלנטה ביט. היא נבחרת בשנית למשחק האול-סטאר, אל לא הצליחה להגיע עם הקבוצה לפלייאוף. לאחר עונה זו, היא חזרה לקבוצתה אוקיאמה מהליגה היפנית.

לפני גביע העולם ב-2011 נחשבו היפניות לנבחרת בינונית ובעלת סיכויים לא גבוהים לזכייה. למרות זאת, הוגרלה הנבחרת לבית קל, סיימה במקום השני והעפילה לרבע הגמר. ברבע הגמר פגשו היפניות את נבחרת גרמניה, שנחשבה למועמדת הבולטת לזכייה. לאחר משחק צמוד, ההכרעה עברה להארכה, בה ניצחה יפן 0-1. את חצי הגמר, צלחו היפניות בהצלחה כאשר ניצחו את שוודיה 1-3. ב-17 ביולי, במשחק הגמר, פגשה יפן את הנבחרת הטובה בעולם על פי דירוג פיפ"א - ארצות הברית. בדקה ה-81, כשהיפניות בפיגור של 1-0, כבשה מיאמה את שער השוויון והמשחק הלך להארכה. ההארכה נגמרה בתיקו 2-2 משערים נוספים של אבי וומבאך והומארה סאווה, ושתי הקבוצות הלכו לדו-קרב הפנדלים. בפנדלים, גברו היפניות 1-3 על האמריקאיות וזכו בגביע ההיסטורי. מיאמה, שכבשה שני שערים בטורניר וסיימה כמלכת הבישולים שלו, נבחרת להרכב השחקניות המצטיינות, לצידן של שלוש שחקניות יפניות נוספות.

שנה לאחר מכן, מונתה מיאמה לקפטנית הנבחרת במקומה של הומארה סאווה המבוגרת. באותה שנה היא הובילה את הנבחרת לזכייה במדליית הכסף באולימפיאדת לונדון, לאחר הפסד 2-1 בגמר נגד ארצות הברית, וזכתה בפעם השנייה ברציפות בתואר כדורגלנית השנה באסיה מטעם קונפדרציית הכדורגל של היבשת. במאי 2014 זכתה מיאמה עם יפן באליפות אסיה בפעם הראשונה בתולדות המדינה, ובסוף הטורניר היא אף הוכתרה כשחקנית המצטיינת.^[1]

לגביע העולם 2015 שנערך בקנדה, הגיעה מיאמה ככוכבת הגדולה של הנבחרת היפנית. היא כבשה שני שערים במהלך הטורניר, כולל אחד בחצי הגמר נגד אנגליה והובילה את הנבחרת לגמר הגביע. משחק הגמר, שנערך מול 53,341 צופים בבי סי פלייס בוונקובר, היה שיחזור של גמר גביע העולם 2011 ובו נפגשו יפן וארצות הברית. הפעם ידן של האמריקאיות הייתה על העליונה, והן ניצחו 2-5. מיאמה, שזכתה בפרס כדור הארד של הטורניר, הפכה לאחת מעשר כדורגלניות בלבד שנכללו פעמיים בהרכב המצטיינות של הגביע העולמי. מספר חודשים לאחר גביע העולם, נכללה מיאמה ברשימת שלוש המועמדות הסופיות לפרס כדורגלנית השנה בעולם, לצידן של קרלי לויד וסליה סאסיץ', אך סיימה במקום השלישי לאחר שהשיגה 9.88% מהקולות.