Remove ads
אוצרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איה לוריא היא המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, החל מ-2014, חוקרת ומרצה על אמנות עכשווית ואוצרות. לפני כניסתה לתפקיד, הייתה רכזת אקדמית ומרצה בתוכנית ללימודי מוזיאולוגיה ואוצרות באוניברסיטת ת"א[1], אוצרת ראשית ומנהלת האוסף במכון שפילמן לצילום משנת (2010) ושימשה כאוצרת ויועצת של אוספים פרטיים.
לידה |
1971 (בת 53 בערך) אשדוד, ישראל |
---|---|
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
תחום יצירה | אוצרות |
בן או בת זוג | דורון לוריא |
לוריא נולדה באשדוד ב-1971. בעלת תואר ראשון, שני ושלישי בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בייצוגי זהות בדיוקן הארץ-ישראלי בתקופת היישוב בשנים 1948-1906. לוריא מתגוררת בתל אביב[2].
כאוצרת ראשית של מכון שפילמן לצילום התמקדה בצילום עכשווי וצילום היסטורי. יחד עם שלום שפילמן בנתה לוריא את הפרוגרמה שעיקרה היה התמקדות בשיח הפנים-צילומי, התאורטי והאמנותי. שתי התערוכות הראשונות במכון הוקדשו לביסוס והעמקת ההבנה של פרספקטיבה היסטורית. נקודת המוצא הקונצפטואלית לתערוכות אלה היא בחינת המהלכים שבאמצעותם התרחק הצילום מגישות מסורתיות שראו בו כלי ייצוג גרידא, הלוכד באופן ישיר מושאים ממשיים בעולם, ויצא אל גילוי אופני פעולה אחרים בשדה האמנות, תוך בחינה מחדש של פרקטיקות הייצור שלו[3].
ב-2012 אצרה לוריא את התערוכה הקבוצתית "LUMA - צילום מודרני במחצית הראשונה של המאה העשרים" (Luma– Modern Photography from the First Half of the 20th Century), שלוותה בקטלוג. עניינה של התערוכה היה הפניית זרקור אל מגמת "הראייה החדשה" כתופעה ייחודית בהיסטוריה של צילום האוונגרד המודרני, שהופיעה בו זמנית במרכזים שונים ברחבי אירופה ומאוחר יותר בארצות-הברית.
ב-2013 אצרה את "העין העירומה: צילום סוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה העשרים" (The Naked Eye – Surrealist Photography from the First Half of the 20th Century)[4]. בתערוכה הוצגו עבודות מאוסף המכון ומאוסף מוזיאון ישראל, שמלמדות על הרוח האמנותית של תקופתן. הסוריאליזם, שראשיתו בשנות העשרים של המאה ה-20, צמח מהדאדא והפך לזרם אוונגרדי שבא לידי ביטוי בכל תחומי התרבות. העבודות בתערוכה הן המאפיינות ביותר של הצילום הסוריאליסטי, שעסק בנבכי הנפש, בדחפים המודחקים, בחלומות ובדימויים על־מציאותיים. חלק נכבד בתערוכה הוקדש למאן ריי, אבי הצילום הסוריאליסטי, שהתבוננות ביצירותיו מצביעה בבירור על המסרים והביקורת של התקופה. לצדו הוצגו עבודות של מובילים אחרים בצילום הסוריאליסטי כמו אנדרה ברטון, ארווין בלומנפלד, קלוד קאהון, דורה מאר, פול אלואר, הנס בלמר, ברניס אבוט, ססיל ביטון, פלורנס הנרי ועוד[5]. העבודה בסגנון המונטז', שמשותפת לכל אותם אמנים, משאירה את הצופים מלאים במחשבות לגבי הטכניקה המסובכת והיצירתית: דימויים שהיום אפשר ליצור בשניות בעזרת טכנולוגיות מחשב דרשו אז הרבה דמיון, ויותר מזה - הרבה אומץ[6].
לוריא שמשה כמרצה לאמנות ולמוזיאולוגיה בפורומים שונים וכיועצת אמנותית לאוספי אמנות מוסדיים ופרטיים. היא מכהנת בוועדות ייעוץ ציבוריות בנושאי אמנות פלסטית ומוזיאולוגיה וכשופטת בוועדות פרסים ציבוריות לאמנות פלסטית מטעם משרד התרבות, משרד החינוך, קרנות ומוסדות אמנות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.