אחי, איפה אתה?

"אחי, איפה אתה?" (באנגלית: "?O Brother, Where Art Thou") הוא סרט מסוגת קומדיית פשע מוזיקלית משנת 2000 שביים ג'ואל כהן. הסרט הוא עיבוד מודרני לסיפור האודיסאה של הומרוס. שם הסרט לקוח מהסרט מסעות סאליבן, שגיבורו האידיאליסט שואף להפיק סרט חברתי, המבוסס על ספר בדיוני בשם "אחי, איפה אתה?".

אחי, איפה אתה?
O Brother, Where Art Thou?

עטיפת ה-DVD של הסרט
מבוסס על	אודיסיאה
בימוי	ג'ואל כהן, אית'ן כהן
הופק בידי	איתן כהן Working Title Films StudioCanal
תסריט	ג'ואל כהן, אית'ן כהן
עריכה	ג'ואל כהן, אית'ן כהן, טריסיה קוק
שחקנים ראשיים	ג'ורג' קלוני ג'ון טורטורו טים בלייק נלסון ג'ון גודמן הולי האנטר
מוזיקה	טי בון ברנט
צילום	רוג'ר דיקינס
מדינה	צרפת, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	Mike Zoss Productions, StudioCanal, Working Title Films, סרטי טאצ'סטון, סרטי יוניברסל
חברה מפיצה	Touchstone Pictures (ארצות הברית)
שיטת הפצה	הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 במאי 2000
משך הקרנה	103 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט חבר'ה, סרט פשע, סרט מוזיקלי, סרט שמבוסס על ספרים, סרט קומדיה, סרט חיפוש מטמון, סרט מסע
תקציב	26,000,000‏$
הכנסות	71,868,327‏$
הכנסות באתר מוג'ו	obrotherwhereartthou
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

עלילת הסרט

במדינת מיסיסיפי של שנת 1937, בתקופת השפל הגדול, יוליסס אוורט מק'גיל, או כפי שהוא מכונה, אוורט, נידון למאסר ולעבודות פרך בעוון עיסוק בעריכת דין ללא רישיון. אוורט, בעל תחכום מסוים ויכולת השפעה על שני בורים מקומיים, פיט ודלמאר, שנידונו גם הם למאסר, בורח עימם מעבודות הפרך כדי לחזור אל עירו ואל אשתו. כדי לשכנעם לברוח עימו, הוא מספר להם על אוצר בלום שאותו קבר בקרקעו של עמק המיועד להצפה, בטרם נכנס לכלא.

העלילה מסתבכת כאשר השלושה מאבדים את הדרך ופוגשים שלל דמויות מגוונות, שרובן מעכבות אותם ומעמידות אותם בסכנה.

תחילה מסיע את השלושה נהג עיוור של קרונית-יד. הוא מנבא שהם אכן ימצאו אוצר, אך לא את זה שהם מחפשים. השלושה לנים באסם בביתו של וואש, דודנו של פיט, אשר מסגיר אותם לשריף המקומי קולי, והם נאלצים להימלט בעזרתו של בנו הקטן של וואש, הנוהג במכוניתו.

לאחר שהם נפטרים מהילד, השלושה אוספים במכונית את טומי, גיטריסט שחור שטוען שמכר את נשמתו לשטן, בתמורה להצטיינות בנגינה. כדי להשיג מזומנים, הם מקליטים עם טומי שיר, ומכנים עצמם בענווה "נערי הקרקע הבוצית" (The Soggy Bottom Boys) - מחווה ללהקת הבלוגראס האמיתית "נערי ההר הערפילי" (Foggy Mountain Boys). הם שוב נאלצים להימלט מהמשטרה, ומבלי שידעו, השיר הופך ללהיט ברחבי דרום המדינה. שם הם פוגשים לראשונה את מושל המדינה, פאפי או'דניאל, המתמודד לתקופה נוספת וזקוק ליחסי ציבור.

החבורה נקלעת לנהר שבו נשמעת שירה ענוגה של שלוש כובסות בנהר. שירת הנשים מושכת את הגברים באופן בלתי נשלט, והן משקות אותם בויסקי מתירס, עד לאובדן חושיהם. כשהם מתעוררים משכרונם, פיט נעלם, ורק בגדיו נותרים על הסלעים, ומהם מגיחה קרפדה. דלמאר מבין שהשלוש היו סירנות שהפכו את פיט לקרפדה. בהמשך הם פוגשים את דן טיג הגדול שתום-העין, המשכנעם שהוא מוכר ספרי תנ"ך, ולאחר מכן שודד אותם ומועך באכזריות את הקרפדה-פיט.

אוורט מגלה שאשתו פני שינתה את שם משפחתה, סיפרה לבנותיהם שאביהן נדרס על ידי רכבת, ושהיא מאורסת לוורנון וולדריפ, איש יחסי ציבור. אז מגלים השניים שפיט חי, והוא שוב אסיר בשלשלאות. דלמאר לוחש לו באולם קולנוע: "חשבנו ש'תה קרפדה", ובתגובה לוחש פיט: "אל תחפשו את האוצר!" בלילה הם מתגנבים לתאו ומשחררים אותו. בדרך, פיט מספר להם שהסירנות הסגירו אותו למשטרה, ושתחת עינויים נאלץ לספר להם על מקום האוצר. בתגובה, מתוודה אוורט בפניהם שאין אוצר כלל. פיט כועס מאוד, מפני שנותרו לו רק שבועיים עד שחרורו מהכלא, וכעת יגזרו עליו חמישים שנות מאסר, והוא צפוי להשתחרר בגיל 84. דלמאר מתנחם בכך שהוא יהיה רק בן 82.

בהמשך השלושה נקלעים לעצרת של ארגון KKK, שבה עומדים לתלות את טומי. הם מצילים אותו, ובמהומה שפורצת, מתברר ש"המכשף הגדול" (תפקיד שהתקיים בארגון ה-KKK) הוא לא אחר מאשר הומר סטוקס, מתמודד אחר על משרת המושל. אוורט משכנע את החבורה לסייע לו להשיב את אשתו, והם מתגנבים לאספת בחירות של סטוקס, מחופשים לנגנים עממיים. הם מתחילים לשיר את שירם הידוע, ומופתעים כשהקהל מזהה אותו ומריע בהתלהבות. סטוקס מזהה אותם, ודורש לסלקם, אך בכך הוא נחשף כמי שניהל את טקסי ה-KKK. בתגובה, הקהל מגרשו מהעיר. המושל או'דניאל מנצל את ההזדמנות, משנה את עורו ומכריז על חנינה לכל החבורה. פני מסכימה להינשא לאוורט, בתנאי שימצא את טבעת הנישואין, שנמצאת בביקתה בעמק המיועד להצפה. בהגיעם לעמק, מתברר שהשריף ואנשיו אורבים להם. השריף מתכחש לחנינה שהעניק המושל, ומצווה לתלות אותם. ברגע האחרון ובאורח נס, מגיע שיטפון שמטביע את השריף ואת כל צוותו, וממציא לידי החבורה את הטבעת האבודה. הסצנה מזכירה את סיפור המבול התנ"כי, ובאופן סמלי החברים ניצלים מטביעה באמצעות ארון מתים שצף על פני המים.

כמו בסיפור האודיסאה, לסרט יש סוף טוב, אם כי אירוני ברוח הקומדיה השחורה: אוורט מעניק לפני את הטבעת, אך היא טוענת שזו אינה הטבעת הנכונה. אולם בניגוד לאודיסאה, כל חבריו של אוורט שבים בשלום. כמו כן, אוורט לא הורג איש ממחזריה של אשתו - אף על פי שבסרט, אשתו לא הגיעה לדרגת הנאמנות החסודה של פנלופה, שחיכתה לאהובה עשרים שנה ודחתה את כל מחזריה.

האודיסאה כבסיס לסרט

הרמזים השונים לסיפור האודיסאה פזורים לכל אורך הסרט, במספר רבדים:

• המוטיב המפורסם של השיבה הביתה, הניזון מסיפור האודיסיאה כמו יצירות רבות אחרות, עובר עיבוד מודרני אך תומך - כמו רוב סרטי האחים כהן - בערך העליון של הבית והמשפחה.
• יוליסס הוא שמו הלטיני של אודיסאוס.
• פני הוא קיצור השם פנלופה, אשתו של אודיסאוס.
• היחצ"ן וורנון וולדריפ מייצג בסרט את מחזריה של פנלופה.
• הנביא העיוור מייצג את טירסיאס, הנביא של תבאי.
• המעשה בדן טיג הגדול, שתום העין, הוא עיבוד לסיפור הקיקלופ פוליפמוס, כולל העץ הבוער שבסיפור המקורי הוכנס לעינו האחת. אמנם בסרט, דן הגדול מצליח לתפוס את הדגל המכוון לעינו; אולם אז, באופן סרקסטי, החברים חותכים את כבל המתכת המייצב את הצלב הבוער, וזה מתמוטט היישר על דן.
• שלוש הנשים שתפסו את פיט ושיכרו את אוורט ודלמאר הן הסירנות המודרניות המושכות את הפושעים בשירה מתוקה ואז מסגירות אותם למשטרה.
• הדרך שבה אוורט וחבריו נכנסים לתוך המחנה של הקו קלוקס קלאן היא עיבוד מתוחכם לרעיון הסוס הטרויאני.
• סיפור הפיכתו של פיט לקרפדה הוא רמז לצוותו של אודיסאוס שהפך לחזירים בעקבות כישופה של קירקה.
• לכל אורך הסרט מופיעות פרות, בהקשרים שונים שחלקם מיתיים. בסיפור המקורי, שחיטת הפרה של הטיטאן היפריון גרם להרג כל צוותו של אודיסאוס.
• כדי להגיע לאשתו, אוורט וחבריו מתחפשים לזמרים עם בגדים מרופטים וזקנים ארוכים, המזכירים ומתנועעים ככליזמרים יהודים. אודיסאוס המקורי התחפש כזכור לקבצן כדי להיכנס בחזרה לביתו.

השחקנים והדמויות

יוליסס אוורט מק'גיל (ג'ורג' קלוני): הדמות המובילה את הסרט והאיש שמוביל את החבורה שבורחת מהכלא. כריזמטי, בעל חשיבות עצמית גבוהה וכושר התנסחות. בורח מהכלא רק כדי להחזיר אליו את אשתו, פני. בשונה מאודיסאוס המקורי, אוורט הוא ההפך מאיש מלחמה - הוא מוכה בקרב אגרוף בידי המחזר של אשתו, והוא אובססיבי למשחות שיער, עובדה המובילה אליו בכל פעם את רודפיו. עם זאת, אוורט מגלה שוב ושוב נאמנות עמוקה לחבריו למסע, ומסכן את חייו כדי להצילם.

פיט הוגוואלופ (ג'ון טורטורו): אחד החברים שבורח עם אוורט. בור חסר השכלה ובעל נטיות אלימות, אך עדיין הפחות טיפש מבין השניים.

דלמאר אודונ'ל (טים בלייק נלסון): החבר השני שבורח עם אוורט ונגרר אחריו לכל מקום. הוא "שוטה הכפר", דבר שמתבטא בהערות טיפשיות-תמימות שנאמרות מצידו לכל אורך הסרט. על פי עדות יוצרי הסרט, נלסון היה היחיד בצוות שממש קרא את סיפורי האודיסאה.

טומי ג'ונסון (כריס ת'ומס קינג): נגן גיטרה שחור ומסתורי, שדמותו מבוססת על אמן הבלוז רוברט ג'ונסון. החבורה אוספת אותו כטרמפיסט ומתיידדת איתו, הם מקליטים איתו שיר תחת השם "נערי הקרקעית הבוצית" כשהוא מלווה אותם בגיטרה. הוא נפרד מהחבורה במהלך הסרט, אך באחד מרגעי השיא שלו, הם מחלצים אותו מידי הקו קלוקס קלאן. בסוף הסרט הוא מופיע איתם מול קהל רב כאחד מ"נערי הקרקעית הבוצית". במהלך הסרט מועלית פעמים רבות הטענה כי הוא מכר את נשמתו לשטן בתמורה ליכולות הנגינה הייחודיות שלו (בדומה לאגדה דומה אודות רוברט ג'ונסון).

דן טיג הגדול (ג'ון גודמן): נוכל גדול ממדים ובעל רטייה, מתחזה למוכר ספרי תנ"ך ושודד את אוורט ופיט, ובהמשך הסרט מתגלה כחבר בקו קלוקס קלאן.

פני (הולי האנטר): אשתו של אוורט. התארסה לוורנון וולדריפ, יועץ התדמית של המועמד למושל מדינת מיסיסיפי, בזמן שאוורט ישב בכלא.

פאפי או'דניאל (צ'ארלס דרנינג): מושל מיסיסיפי הכושל והמגושם, המתמודד לקדנציה נוספת. פוליטיקאי מן מהמניין שישנה את התנהגותו ודעותיו רק לצורך מטרותיו הפוליטיות. דמותו מבוססת על מושל טקסס באותה תקופה, ווילברט לי "פאפי" או'דניאל (W. Lee O'Daniel), שהיה כותב שירים בעצמו. מייצג בסרט את מנלאוס (מלך ספרטה).

השריף קולי (דניאל פון-בארגן (Daniel von Bargen)), הרודף באובססיביות אחר חבורת הנמלטים לאורך כל הסרט. דמותו מתאימה לתיאורו של השטן, כפי שמתאר אותה טומי: בעל עיניים גדולות וריקות. הוא מייצג בסרט את פוסידון.

ג'ורג' נלסון (מייקל בדאלוקו): פושע שדמותו מבוססת על הפושע בייבי פייס נלסון, שהיה פעיל באותה התקופה. בעל התנהגות אלימה מאוד, סובל מתסביך נחיתות שנובע מקומתו הנמוכה ומפניו העגלגלות והילדותיות שהעניקו לו את הכינוי "בייבי פייס", ונכנס לדיכאון בכל פעם שמכנים אותו בכינוי זה.

מוזיקה

בסרט משולבים שירים רבים, בעיקר בלוגראס, קאנטרי ופולק אמריקניים. בכך מהווה הסרט מחווה אוהדת מאוד של יוצרי הסרט למוזיקה השורשית של הדרום, על מקורותיה השחורים והעממיים. שלא כמו בסרטים האחרים של האחים כהן, לקרטר בורוול היה חלק קטן ביצירת המוזיקה לסרט, משום שרוב המוזיקה בסרט לקוחה משירים שכבר נוצרו, ובורוול רק יצר קטעים מועטים של מוזיקת רקע.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אחי, איפה אתה?

• "אחי, איפה אתה?", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "אחי, איפה אתה?", באתר נטפליקס
• "אחי, איפה אתה?", באתר AllMovie (באנגלית)
• "אחי, איפה אתה?", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "אחי, איפה אתה?", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "אחי, איפה אתה?", באתר Metacritic (באנגלית)
• "אחי, איפה אתה?", באתר אידיבי
• "אחי, איפה אתה?", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
• "אחי, איפה אתה?", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אחי, איפה אתה? באתר האחים כהן
• "אחי, איפה אתה?", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
• חיים על הדרך מאת יובל ריבלין - ניתוח של הקשר בין הסרט לאודיסיאה