Remove ads
אורלי יניב (נולדה ב-1 באפריל 1957) היא עורכת מוזיקלית, שדרנית ומגישת רדיו וטלוויזיה ישראלית.
יניב נולדה בשם אורלי צוקרמן להורים שהגיעו מאוסטריה, ועלו עם עליית הנוער בשנת 1938. סבה, מצד אביה, העתיק מוינה לתל אביב מסעדה שניהלו שם במשך שנים, ואביה לקח בהמשך את ניהול העסק המשפחתי. היא האמצעית בין שתי אחיות נוספות ולמדה כמותן בעירוני ה' בתל אביב. את דרכה בתקשורת החלה בשנת 1975 בתחנת הרדיו גלי צה"ל כששירתה שם בתפקיד קריינית.[1] בין התוכניות שהגישה וערכה בגלי צה"ל: "לא רוצים לישון", "מוזיקה היום", "ציפורי לילה", "פגישה יומית", "משהו לצהריים", מצעדים, מרתונים, ספישלים, תוכניות אירוח, ראיונות ועוד.
בשנת 1979 החלה להגיש את תוכניות הספורט של הערוץ הראשון (והיחידי אז). בנוסף ל"מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר", שהייתה תוכנית הספורט לילדים ובני נוער, ו"משחק השבוע" ששודרה בימי חמישי, הגישה ביחד עם יורם ארבל, את תוכנית הטלוויזיה "מבט ספורט" שזכתה לפופולריות רבה, ושימשה בתפקיד זה שמונה שנים רצופות.[2] זמן קצר לאחר מכן החלה להגיש בנוסף לכך מהדורות של "מבט לחדשות".
במערכת הבחירות של 1981 הגישה את תשדירי התעמולה של המערך.
בשנת 1984 השתתפה בפרק של הסדרה הפופולרית של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, "קרובים קרובים", בתפקיד של קריינית חדשות בטלוויזיה. בשנים 1988–1989 הנחתה ביחד עם קובי מידן את התוכנית "רואים 6/6" בטלוויזיה החינוכית. בנוסף הייתה מגישת החדשות בתוכנית "רואים עולם" בערוץ הראשון, בין השנים 1988–1991. היא פוטרה מהערוץ הראשון על ידי מנהל הערוץ, יוסף בראל, לאחר שחברה ליורם ארבל בשידור מגזין ספורט במסגרת שידורי הניסיון של ערוץ 2.
בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה הגישה יניב מהדורות חדשות בשם "7 וחצי בעולם" בערוץ 2 הניסיוני (ששידר אז במסגרת של שידורי ניסיון), והייתה הדמות הנשית היחידה שהופיעה על המסך בתקופה הרגישה ההיא (עובדה שלימים נחשבה נקודת ציון בהיסטוריה של השתלבות נשים בתפקידי הגשת חדשות במדיום הטלוויזיוני בישראל).[3]
בשנים 1996–1997 הנחתה את התוכנית "מבט נשי" בחינוכית 23.
בשנת 1996 הפסיקה לשדר את תוכניתה בגלגלצ בעקבות חילוקי דעות מקצועיים עם מנהל התחנה אלדד קובלנץ. בחודש אפריל 2008 חזרה לגלגלצ (שהייתה אז תחת הנהלתה של דלית עופר) לאחר 12 שנות היעדרות, כשהיא עורכת ומגישה את התוכנית השבועית "לינק". בינואר 2012 החלה יניב להגיש בגלגלצ את התוכנית היומית "שתיקת הכבישים". בנוסף, הגישה בגלי צה"ל את התוכנית היומית "יוצאים לאור" במשך שנתיים עד סוף אוקטובר 2014. באותה שנה השאילה את קולה להצגה "נפילה בשידור חי" (ע"פי מחזה מאת אריה קרישק) בכיכובו של אלכס אנסקי.
מאז תחילת נובמבר 2014 יניב עורכת ומגישה בגלי-צה"ל תוכנית שבועית בת שעתיים ("מוזיקה בעריכה אישית", המוגשת בכל יום שישי בין השעות 20:00-22:00), ובינואר 2016 החלה יניב לערוך ולהגיש בגלגלצ גם תוכנית ערב יומית משותפת עם יואב קוטנר (מוגשת בימים ראשון עד רביעי בין השעות 21:00-22:00).
באפריל 2024 הגישה יניב את תוכניתה האחרונה בגלי צה"ל ועזבה את התחנה.
Remove ads
בשנת 1989 נרדמה יניב בביתה ושכחה סיר על כירת גז דולקת. המים שגלשו כיבו את האש, וכתוצאה מדליפת הגז איבדה יניב את הכרתה. לאחר שלא הגיעה לעבודתה, הזעיקו חבריה לעבודה את המשטרה לביתה. איציק אפרים, קצין המשטרה שפרץ לביתה, הציל את חייה של יניב, ולימים נישאו השניים.[4] לזוג בן אחד. אפרים נפטר ב-2017, לאחר שלקה בליבו בזמן נסיעה, בן 60 היה במותו.[5]
- אורלי יניב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דף התוכנית מוזיקה בעריכה אישית של אורלי יניב באתר גלי-צה"ל, כולל ארכיון חלקי של תוכניות עבר
- דף התוכנית יואב קוטנר ואורלי יניב באתר גלגלצ, כולל ארכיון כמעט מלא של תוכניות עבר (החל בתוכנית מ-13 ביוני 2016)
- מבט נשי: על ערביות ועוד; על כדורסל ועוד; על אגדות ילדים ועוד; על רומן רומנטי ועוד; ועל פורנוגרפיה ועוד. מקבץ תוכניות מבט נשי מלאות בהגשת אורלי יניב, לקוח מהערוץ של הטלוויזיה החינוכית באתר YouTube
- רונית ורדי, מטר שישים, כתבה על אורלי יניב, חדשות, 8 בפברואר 1985
- "חדשות 7 וחצי בעולם" שודר בערוץ 2 הניסיוני 30/04/1991
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads