Loading AI tools
מזרחן, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, נודע במחקריו על טורקיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאל הד (הייד; Uriel Heyd; 26 ביולי 1913 – 13 במאי 1968) היה מזרחן, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, נודע במחקריו על טורקיה.
הד נולד בקלן שבקיסרות הגרמנית בשנת 1913, בן לברתי (לבית לוי) ומקס הייט (Heydt). בין השנים 1931–1933 למד באוניברסיטאות קלן, מינכן, היידלברג וברלין. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל כדי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר מוסמך בשנת 1939 ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בשנת 1947. במסגרת לימודיו למד טורקית בהנחייתו של פרופ' גוטהולד אליקים וייל. הד עבד מספר שנים במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ואחר כך היה מזכיר ראשון של שגרירות ישראל בארצות הברית, ומסוף דצמבר 1949[1] יועץ בצירות ישראל באנקרה. באוקטובר 1951 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, ומאז ועד מותו לימד בחוג ללימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה ועסק בחקר האימפריה העות'מאנית, תוך סריקה שיטתית של ארכיונים עות'מאניים[2]. בשנת 1957 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה. בין השנים 1956–1963 עמד בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית. בין תלמידיו היו המזרחנים אריה שמואלביץ, אמנון כהן, משה מעוז ושמעון שמיר. הנחה את אלכס כרמל במהלך כתיבת ספרו "תולדות חיפה בימי הטורקים" אשר פורסם בשנת 1969.
הד נפטר בפתאומיות במאי 1968, בגיל 55. בהלווייתו השתתף נשיא המדינה זלמן שזר. היה נשוי לשושנה זליגזון ואב לשני בנים ובת. שני בניו המשיכו בדרכו והיו לחברי סגל באוניברסיטה העברית. מיכאל הד היה פרופסור בחוג להיסטוריה, ודוד הד הוא פרופסור לפילוסופיה העוסק באתיקה רפואית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.