אונורה השני, נסיך מונקו

אונורה השני (Honoré II) היה נסיך מונקו משנת 1604 ועד 1662. בתחילת כהונתו עדיין כונה "הלורד של מונקו" אולם החל משנת 1612 השתנה תוארו והוא החל להקרא "נסיך מונקו".

אונורה השני, נסיך מונקו
Honoré II

לידה	24 בדצמבר 1597 מונקו
פטירה	10 בינואר 1662 (בגיל 64) מונקו
מקום קבורה	קתדרלת ניקולס הקדוש
בן או בת זוג	Ippolita Trivulzio (?–1638)
פרסים והוקרה
אבירי מסדר הרוח הקדושה אביר במסדר סן-מישל אביר במסדר גיזת הזהב

חייו

אונורה השני נולד ב-24 בדצמבר 1597. אביו ארקול שהיה הלורד של מונקו נרצח כשהיה אונורה בן 6 בלבד. אונורה הוכתר כמחליפו תחת חסות של דודו, אחי אמו, פרדריקו לאנדי (Frederico Landi). לאנדי שהיה הנסיך הרביעי של עמק טארו באיטליה, היה ידיד ובן ברית נאמן של ספרד והתיר בשנת 1605 לכוחות ספרדים לכבוש את הנסיכות הקטנה. על תושבי הנסיכות נאסר לשאת נשק, ואילו הנסיך ואחיותיו עברו להתגורר במילאנו. מועצת מונקו ניסתה להגביל את כוחה של ספרד אך הכיבוש נמשך עד שנת 1614. ההשפעה המשמעותית של הספרדים נמשכה עד לשנת 1633 שבה הוכר אונורה השני כנסיך ריבון.

בהגיעו לבגרות החל אונורה השני למתוח ביקורת על הכיבוש הספרדי ופנה לעזרתה של צרפת. המלך לואי ה-13 העניק לו את התמיכה המבוקשת אשר כתוצאה ממנה נחתם בשנת 1641 בין השניים הסכם פרון (Traité de Péronne). הסכם זה שם קץ לשליטה הספרדית בנסיכות והעניק לה את הגנתה של צרפת תוך הכרה והבטחה לשמירת הריבונות שלה. כתוצאה מן ההסכם איבד אונורה השני את כל נכסיו בספרד ובאיטליה אך קיבל פיצוי מלואי ה-13 בדמות הכתרתו כמרקיז לבו (marquisate Les Baux) ותואר של דוכס ולנטינואה (Duc de Valentinois).

בתקופת שלטונו פעל אונורה השני להרחיב, לבנות ולהסב את המבצר הגנואזי בנסיכות למבנה המוכר כיום כארמון הנסיכות של מונקו. בנו היחיד של אונורה השני ויורש העצר, ארקול, נהרג בקרב בשנת 1651 ובמקומו הוכתר לתפקיד נכדו לואי בגיל 9 בלבד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אונורה השני, נסיך מונקו בוויקישיתוף

• אונורה השני, נסיך מונקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• https://madmonaco.blogspot.com/