Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועדון ההוקי קרח אוונגרד מחוז אומסק (ברוסית: Хоккейный клуб «Аванга́рд» Омская область) הוא מועדון הוקי קרח רוסי ממחוז אומסק שבסיביר, המשחק בליגת KHL. מחזיק גביע גגארין לשנת 2021.
מידע כללי | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אולם ביתי | |||||||||
G-Drive ארנה | |||||||||
(12,000 מושבים) | |||||||||
אומסק, רוסיה | |||||||||
מדינה | רוסיה | ||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | ||||||||
ליגה | KHL | ||||||||
חטיבה | מזרחית | ||||||||
בית | צ'רנישב | ||||||||
בעלים | גזפרום נפט | ||||||||
תארים | |||||||||
| |||||||||
http://www.hawk.ru |
הקבוצה הוקמה ב-1950 במחוז אומסק כמועדון חובבני שהורכב משחקני בנדי בשם "ספרטק".
ספרטק אומסק נבחרה להיות קבוצת ההוקי הראשונה לייצג את אומסק באליפות רוסיה הסובייטית בעונת 1950/51. בעונת 1955/1956 הייתה לקבוצה הזדמנות לייצג את העיר באליפות ברית המועצות, להצטרף לליגה השנייה ולגייס את מיטב שחקני ההוקי מאומסק. ארבע עונות מאוחר יותר, הקבוצה זכתה סוף סוף בזכות להעפיל לליגה הבכירה.
המשחק הראשון שלה באליפות הסובייטית היה ב-29 בנובמבר 1959 נגד ספרטק (לימים אבטומוביליסט) סברדלובסק. את השער הראשון לזכות אוונגארד כבש ויקטור שבלב. בשנת 1962, הצוות קיבל תמיכה מהאיגוד המקצועי של שדה התעופה באומסק ושם המועדון שונה לאיירופלוט אומסק. בשמה החדש, הגיעה למקום ה-13 באליפות, מה שהיה להצלחתה הגבוהה ביותר עד אותה עת. עם זאת, זה עדיין לא הספיק כדי להבטיח את מיקומם בליגה א'.
ב-1966, אירופלוט ירדה לליגה השלישית. בעונה הבאה, 1967–1968, שונה שמה של הקבוצה לקאוצ'וק (גומי) המשקף את השינוי בבעלות הקבוצה שהועברה למפעל הגומי סיבירסקי.
על מנת לשפר את ביצועיה של אומסק באליפות ברית המועצות, קאוצ'וק, בשנת 1972, מוזגה עם יריבתה העירונית לוקומוטיב אומסק לקבוצה אחת בשם חימיק.
בשנת 1975, חימיק אומסק הועברה לידי מפעל הצמיגים אומסק ולאחר מכן שונה שם הקבוצה לשיניק. ב־1981, הקבוצה החליפה ידיים שוב, לחברת אומסקטרנסמאש והצלה להיקרא אוונגרד אומסק.
כך לאורך כל התקופה הסובייטית הקבוצה שיחקה בליגות נמוכות ורק בעונת 1992 הצליחה לעלות לליגה העליונה.
בשנת 1987 מונה לאוניד קיסלב למאמן. באותה שנה עברו השחקנים למתחם הספורט אירטיש המיוחל, אולם הבית המקורה הראשון של הקבוצה.
ב־1990, לאחר 27 שנים של נדידה בין הליגה השנייה והשלישית של ההוקי הסובייטי, ניתנה לבסוף לאוונגרד ההזדמנות לשחק בטורניר ההעפלה לליגה הבכירה. למרות ששחקני אומסק לא הצליחו באותה תקופה, הקבוצה עלתה בסופו של דבר לליגה הבכירה לאחר סדרת 1991 והצטרפה לאליפות חבר המדינות הראשונה והאחרונה. במהלך אותה עונה, אוונגרד תחת ליאוניד קיסלב שאימן אותה עלתה על ההצלחה של אירופלוט של שנות ה-60 ועלתה למקום ה-12 בליגה.
קיסלב המשיך לאמן את אוונגרד בדרכו להפוך למועדון גדול ומוכר בליגת ההוקי הרוסית. לקראת עונת הפתיחה שלה, ב־1992, הצטרף לקבוצה יבגני שסטין, כוכב הוקי סובייטי משנות ה-80 ובוגר בית הספר להוקי של אומסק. איתו הקבוצה סיימה שלישית בבית המזרח, אומסק המשיכה לפלייאוף והגיעה לרבע הגמר. לאחר עונת 1993–1994 חסרת הברק, אוונגרד חזרה על ההצלחה הזו ב-1995 כשהיא חזרה לרבע הגמר, שם הובסה בסופו של דבר על ידי האלופה של אותה שנה, דינמו מוסקבה.
ההיסטוריה של קבוצת אוונגרד משנות התשעים הגיעה לשיא בעונת 1995–1996. למרות שסיימה במקום השני במזרח, הקבוצה הייתה בשוויון נקודות עם סלבאט יולאייב אופה הבשקירית לאחר המחזור האחרון, מה שהוביל לסכסוך מינורי בין הקבוצות. זה נפתר כשגם אוונגרד וגם סלבאט נרשמו כמי שסיימו במקום השלישי.
במהלך העונה הבאה, 1997, הצטרף לאוונגרד הפורוורד מקסים סושינסקי, השחקן המצליח ביותר בעידן המודרני בתולדות המועדון.
לאחר עזיבתו של קיסלב באוקטובר 1997, אנטולי ברדין מונה לנשיא הקבוצה, בעוד למאמן הראשי נונה ולדימיר גולובוביץ' נכנס לתפקיד המאמן הראשי. עד תום העונה סיימה הקבוצה במקום השישי, אך זו הייתה העונה השנייה ברציפות שהפסידה ברבע הגמר, הפעם למטאלורג מגניטוגורסק. בעונת 1998-1999, אוונגרד השיקה קמפיין מיתוג מחדש ונקראה "נשרי אומסק" (Омские Ястребы), היא שינתה את הלוגו ואת צבעי הקבוצה לשחור ואדום. אומסק סיימה במקום הרביעי באליפות הסדירה עם דינמו מוסקבה והייתה לקבוצה השלישית בפופולריות שלה, אך שוב לא הצליחה להתקדם מעבר לחצי גמר הפלייאוף לאחר תבוסה 2–1 בסדרה לטורפדו יארוסלבל. בשנת 1999, הקבוצה בהדרכתומשל גולובוביץ' הגיעה גם למקום השלישי בגביע הקונטיננטלי האירופי של IIHF, תוך חלוקת נקודות עם האלופה של אותה שנה, מועדון Ambrì-Piotta משווייץ.
במהלך עונת 1999–2000, מונה גנאדי ציגורוב למאמן, הוא בא לבנות את הקבוצה מחדש ופנה לדור צעיר של שחקני אומסק מקומיים, כולל כישרונות עתידיים כמו אלכסנדר סביטוב ואיגור שאסטין. למרות שהשינויים פגעו במעמדו של המועדון במהלך העונה והוא לא הצליח לעזור לאוונגרד לצלוח את שלב רבע הגמר מול היריבה מטאלורג מגניטוגורסק, קו ההתקפה של הקבוצה כלל את דמיטרי זטונסקי, ראוויל יאקובוב ומקסים סושינסקי עדיין סיים את השנה כקו ההתקפה הפורה ביותר בליגה. תחת ציגורוב, יאקובוב הוחלף מאוחר יותר באלכסנדר פרוקופייב כדי ליצור את אחד הקווים החזקים ביותר בתולדות המועדון. בעונת 2001–2002, השלישייה הבכירה של אוונגרד נבחרה לקו ההתקפה הפורה ביותר בליגה. המנהיג שלה, מקסים סושינסקי, הפך ל-MVP של פלייאוף הליגה גם בעונות 200/–01 ו-2001/02 וגם נבחר להרכב קבוצת האולסטאר של הליגה בעונת 2002. בשנים 2000/01, הצטרף לסגל גם שחקן ההגנה המקומי של אומסק, קיריל קולצוב. ב-2001, הקבוצה בראשות סושינסקי הפכה לקבוצת אוונגרד הראשונה שהגיעה לגמר האליפות אך הפסידה למגניטוגורסק 4–2. העונה הבאה הייתה פחות מוצלחת עבור אומסק שכן שוב נעצרה בחצי הגמר על ידי מגניטוגורסק.
במהלך שנות ה-2000 המוקדמות, אוונגרד הפך לאחד ממועדוני ההוקי הרוסיים הראשונים שהזמינו שחקנים זרים בכירים. לפני עונת 2001/2002, הם החתימו את ה-MVP של אליפות העולם 2000, מרטין פרוצ'צקה וב-2002 הצטרפו אליו שני שחקני נבחרת צ'כיה נוספים - פאבל פאטרה וטומאש ולאסק. יחד היוו את קו ההתקפה הצ'כי של אומסק. החיזוק הצ'כי משנת 2002 הושלם כאשר הוחתם המאמן המפורסם, איוואן הלינקה, למאמן הראשי החדש של אוונגרד.
אוונגרד אומסק זכתה בתואר אליפות ראשון בעונת 2004, כשגברה בגמר על מטלאורג מגניטוגורסק בגמר. הזכייה הבטיחה לאוונגרד השתתפות בגביע אירופה לאלופות שבחסות IIHF. הם היו הראשונים לזכות בטורניר אחרי שגברו על Kärpät מהליגה הפינית SM-liiga.
העונה הזו נחשבת לאחת הגרועות בתולדות המועדון, כשהמוניטין של המועדון מוכתם גם על הקרח וגם מחוצה לו. במהלך הקיץ, אנטולי ברדין, מנכ"ל הקבוצה, היה עסוק בהבאת 18 שחקנים חדשים, כולל כוכב העל לשעבר של פיטסבורג פינגווינס, יארומיר יאגר, השוער ג'ון גרהאם והחלוץ סטניסלב צ'יסטוב.
לאחר התחלה לא משכנעת, המאמן הראשי סרגיי גרסונסקי פוטר שישה משחקים מפתיחת העונה. מאוחר יותר הוא יתחיל בהליכים משפטיים נגד המועדון כדי לקבל את הפיצוי שהיה זכאי לו לכאורה על פי חוזהו. לאחר מספר דיונים וערעורים, זכה גרסונסקי בסכום של מיליון רובל, רק חלק קטן ממה שהוא טען במקור שהיו חייבים לו. וויין פלמינג הקנדי מונה במקומו למאמן החדש.
ב-13 באוקטובר 2008, חלוץ אוונגרד אלכסיי צ'רפונוב מת לאחר שהתמוטט על הספסל במהלך משחק מול ויטיאז צ'כוב. הוא שוחח עם חברו לקבוצה יארומיר יאגר על הספסל זמן קצר לאחר שהם עזבו את הקרח כאשר צ'רפונוב התמוטט לפתע. לאחר שטיפלו בו על הספסל, הוא נלקח לחדר ההלבשה שם הוא התעורר למספר רגעים קצרים לפני שלבסוף הובהל ליחידה לטיפול נמרץ, למרות שכבר היה מאוחר מדי. האמבולנס שהיה בכל המשחקים כבר יצא והיה צריך להזעיק אותו בחזרה; רופאים הגיעו למקום 12 דקות לאחר התמוטטותו של צ'רפונוב והסוללה בדפיברילטור ששימש לניסיון לזעזע את ליבו של צ'רפונוב חזרה לחיים התרוקנה. לקח בערך 20 דקות להביא אותו לבית חולים. בעודו בטיפולם של רופאי צ'כוב, הוא הונשם שוב לזמן קצר בשתי הזדמנויות לפני שבסופו של דבר מת.
ב־29 בדצמבר 2008 חשפו חוקרים רוסים כי הוא סבל מדלקת שריר הלב, מצב בו לא מגיע מספיק דם ללב, וכי לא היה עליו לשחק הוקי באופן מקצועני. ועדת החקירות הפדרלית הודיעה גם כי ניתוח כימי של דגימות הדם והשתן של צ'רפונוב איפשר למומחים להגיע למסקנה "שבמשך מספר חודשים אלכסיי צ'רפונוב קיבל סמים." מקורות רשמיים ציינו שהחומר האסור שנלקח היה ניקתמיד, חומר ממריץ ושזה נלקח שלוש שעות לפני המשחק בו התמוטט.
מנהל אוונגרד, מיכאיל דניסוב, פוטר, בעוד ועדת המשמעת של הליגה הסירה מאז את הרופאים של אומסק מתפקידם במועדון וביקשה את השעייתם של המנכ"ל אנטולי ברדין ונשיא אוונגרד קונסטנטין פוטאפוב עד להשלמת חקירה שתתנהל על ידי משרד התובע הפדרלי הרוסי. אנטולי ברדין הוחזר בסופו של דבר לתפקיד מנכ"ל המועדון.
במקביל לפרשת מות השחקן, ההופעה הגרועה של אוונגרד על הקרח נמשכה. זה הביא לתקרית מוזרה כאשר אנטולי ברדין ביקש מהמאמן וויין פלמינג לעזוב את הספסל במהלך ההפסקה השנייה במשחק הביתי מול ויטיאז צ'כוב. תוך קצת פחות מחודש, המאמן שוחרר מתפקידו, והוחלף על ידי איגור ניקיטין חסר הניסיון. לאחר שסיים את העונה הסדירה במקום 16, אוונגרד הצליח להעפיל לפלייאוף. עם זאת, הקבוצה הפתיעה את כולם כשהדיחה את אלופת העונה הסדירה, סלבאט יולאייב אופה, מהתחרות כשניצחה 3–1 בסדרה. יתרה מכך, הקבוצה הייתה במרחק של רק 15 שניות מלהביס את אק בארס קאזאן, האלופה העתידית של 2009, בסיבוב השני, אך לא הצליחה להחזיק את יתרון השער והמשיכה לספוג שער הארכה במשחק ההכרעה שנערך בטטנפט ארנה.
ב-9 בינואר 2010 פרצה קטטה אדירה במשחק מול ויטיאז צ'כוב. הסכסול הראשוני החל במהלך החימום לפני המשחק, כאשר דארסי ורוט חבט בכוונה דבקית לעבר לאסה קוקונן, מה שגרם לאלכסנדר סביטוב לגונן על חברו לקבוצה, קוקונן. זמן קצר לאחר תחילת המשחק, ברנדון סוגדן אתגר את סביטוב לקרב, שהסלים לאחר מכן וכלל ברוטב את שמונת המחליקים האחרים על הקרח. לאחר מכן התפתחו מספר קרבות נוספים, שהובילו לקטטה והרחקה לתיבת עונשין. השופטים נאלצו להשעות את המשחק רק לאחר שלוש דקות ו-39 שניות, שכן רק ארבעה שחקנים בין שני הצדדים נותרו לשחק את המשחק. שיא עולמי בסך 840 דקות עונשין נגרמו במהלך המשחק. בעקבות המשחק, הנהלת ה-KHL הטילה קנסות כבדים על שני המועדונים, מספר שחקנים בשתי הקבוצות והמאמנים הראשיים של שני המועדונים וכן החליטה להשעות שישה שחקני ויטיאז ודמיטרי ולסנקוב מאוונגרד, שהיה הראשון לעזוב את הספסל במהלך הקטטה. ה-KHL גם רשמה את המשחק כתבוסה 5–0 לשתי הקבוצות, ללא נקודות.
עם זאת, נראה היה שהקטטה נתנה לקבוצה דחיפה מורלית כשהיא המשיכה לנצח בששת המשחקים הבאים. למרות זאת, הבינוניות חזרה וניקיטין פוטר והוחלף על ידי ראימו סומאמן שעות ספורות לפני תחילת הפלייאוף. המאמן החדש לא הצליח למלא את החלל כשהקבוצה ספגה שלוש תבוסות רצופות מנפטכימיק ניז'נקאמסק והודחה בסיבוב הראשון.
בעונת 2012 העפילה לסדרת הגמר של גביע גגארין, לאחר שפתחה את העונה עם 18 ניצחונות רצופים בליגה, אך הפסידה לבסוף לדינמו מוסקבה וסיימה במקום השני.
ב־27 במאי 2018, מונה בוב הרטלי הקנדי למאמן הקבוצה לשנתיים.
בעונת 2018/2019 הקבוצה עברה לעיר בלאשיחה, שבמחוז מוסקבה, עד להשלמת שיפוצים בארנה אומסק.[1] באותה עונה הציגה מאזן מרשים של רצף ניצחונות וזכתה באליפות המזרח והעפילה לגמר גביע גגארין, ברם בשלב הגמר נכנעה לצסק"א מוסקבה מוסקבה שזכתה באליפות KHL בתוצאה 4:0 בסדרה.
בספטמבר 2019 זכתה בגביע לוקומוטיב אחרי שגברה על צסק"א, במשחק המסמל את פתיחת עונת 2019/2020 והעפילה עד לגמר גביע גגארין. ב־28 באפריל 2021, הרטלי זכה עם הקבוצה בגביע גגארין לראשונה באליפות הליגה לעונת 2020/2021.
עם זאת בעונת 2021/2022, אוונגרד תחתיו הפסידה לצסק"א ברבע גמר הפלייאוף. ב-4 באפריל 2022 הודיע בוב הרטלי על עזיבתו וכוונתו לקחת פסק זמן מאימון.[2]
שם | מדינה | שנים | הערות/סימוכין |
---|---|---|---|
ולדימיר קוקושקין | ברית המועצות | 1955–1958 | |
ולנטין סקיבינסקי | 1958–1960 | ||
ולדימיר קוקושקין | 1960–1962 | קדנציה שנייה | |
אלכסנדר פרילפסקי | 1962–1963 | ||
ולדימיר מוראשוב | 1963–1964 | ||
מיכאיל זייצב | 1964 | ||
ניקולאי קוקשארוב | 1964—1966 | ||
יבגני זיארסקי | 1965—1966 | ||
ולנטין סקיבינסקי | 1966–1969 | קדנציה שנייה | |
יבגני באביץ' | 1969–1970 | ||
איוואן קראצ'בסקי | 1970–1974 | קדנציה שנייה | |
יורי רומננקו | 1974–1976 | ||
מארק סודאט | 1976–1982 | ||
לאוניד שצ'וקין | 1982–1983 | ||
אלכסנדר טיצ'קין | 1983–1987 | ||
לאוניד קיסלב | ברית המועצות/ רוסיה | 1987–1997 | |
ולדימיר גלובוביץ' | רוסיה | 1997–2000 | |
גנאדי ציגורוב | 2000–2002 | ||
איוואן הלינקה | צ'כיה | 2002–2003 | |
סרגיי גרסונסקי | רוסיה | 2003 | ממלא מקום |
ואלרי בלואוסוב | 2003–2007 | ממלא מקום | |
סרגיי גרסונסקי | 2007–2008 | קדנצייה שנייה | |
וויין פלמינג | קנדה | 2008–2009 | |
איגור ניקיטין | קזחסטן | 2009–2010 | |
ריימו סומאנן | פינלנד | 2010–2011 | |
רוסטיסלב צ'אדה | צ'כיה | 2011 | |
ריימו סומאנן | פינלנד | 2011–2012 | קדנציה שנייה |
פטרי מטיקאינן | 2012–2013 | ||
מילוש רז'יגה | צ'כיה | 2013–2014 | |
יבגני קורנאוחוב | רוסיה | 2014 | |
ריימו סומאנן | פינלנד | 2014–2015 | קדנציה שלישית |
יבגני קורנאוחוב | רוסיה | 2015–2016 | |
פיודור קנרייקין | 2016–2017 | ||
אנדריי סקאבלקה | בלארוס | 2017 | |
גרמן טיטוב | רוסיה | 2017–2018 | |
בוב הרטלי | קנדה | 2018–2022 | |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.