אוויה (אי)

אֶווִיַה (ביוונית: Εύβοια^[1]) הוא האי השני בגודלו ביוון (אחרי כרתים), המהווה את חלקה הגדול של היחידה האזורית אוויה (אנ') (הכוללת גם את האי סקירוס וחלק קטן מן היבשת).

אוויה
Εύβοια

נתונים גאוגרפיים
מיקום	הים האגאי
קואורדינטות	38°30′N 24°00′E
שטח	3,670 קילומטר רבוע
אורך	175 קילומטר
רוחב	45 קילומטר
גובה מרבי	דירפיס
נתונים מדיניים
מדינה	יוון
אוכלוסייה	191,206 (2011)
עיר ראשית	כלקיס
על שם	Euboea
(למפת יוון מוגדלת)   אתונה סלוניקי הרקליון פטרס לאריסה יואנינה קומוטיני מיטילנה פלופונסוס רודוס כרתים טורקיה אלבניה בולגריה מקדוניה הצפונית הים האגאי הים היוני הים התיכון אוויה (למפת יוון רגילה)   אתונה סלוניקי הרקליון פטרס לאריסה יואנינה קומוטיני מיטילנה פלופונסוס רודוס כרתים טורקיה אלבניה בולגריה מקדוניה הצפונית הים האגאי הים היוני הים התיכון אוויה

מפת אוויה (אנ') הכולל את האי "אוויה", האי סקירוס ממזרחו, ומקצת מהיבשת במרכז יוון

גאוגרפיה

שטח האי הוא 3,670 קילומטרים רבועים, ואוכלוסייתו מנתה כ-190,00 תושבים, נכון לשנת 2011. צורת האי מוארכת, וכמעט צמוד לחוף המזרחי של יוון. שטח האי מהווה את המשכו של רכס הרים, אשר בחלק היבשתי, הסמוך לאי, כולל את ההרים אתוס, אולימפוס, אוסה ופליון. רכס זה עובר דרך אוויה וממשיך בכמה איים הרריים נוספים: אנדרוס, טינוס ומיקונוס. קיימת חלוקה טבעית של האי לשלושה אזורים: האזור הצפוני מיוער מאוד, ונשלט על ידי הפסגה פיקסריה (גובה 1,371 מטר), ואקלימו זהה לאקלים של חצי האי פליון הסמוך אליו. מרכז האי הוא הפורה ביותר, ובו מישורים נרחבים, כאשר בדרום מרכז אי נמצא ההר דירפיס (גובה 1,745 מטר). דרום האי דומה טופוגרפית ואקלימית לאיים הקיקלאדיים, ובמרכזו ההר אוכחי (גובה 1,394 מטר).

שני גשרים, הגשר הישן והגשר הגבוה, מחברים בין האי לבין היבשת. ניתן להגיע אל האי במכונית וברכבת, וכמובן גם במעבורות שחוצות את מצר אוריפוס. לאי יש שלושה נמלים עיקריים: קימי, כלקיס וקריסטוס.

אוכלוסיית האי מגוונת, ומקורה ממחוזות שונים ביבשת וגם מהאיים השונים. בין התושבים היוונים יש גם אלבנים וולאכים.

על פי המיתולוגיה היוונית, אאובויה הייתה אהובתו של פוסידון, והיא שנתנה את שמה לאי. הומרוס מספר באיליאדה שהערים היווניות סיפקו את האוניות לצי שיצא נגד טרויה, ובהן מונה הומרוס שבע ערים ששכנו באי זה: כלקיס, ארטריה, איסטיאיה, קירנטתו, דיון, קריסטו וסטירה. ערים אלה השתתפו עם 40 ספינות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוויה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אוויה
• ירדנה עבודי פוקס, האי האבוד: חופשה באוויה, באתר ynet, 23 ביוני 2015.
• רותם מימון, עכבר העיר אונליין, אוויה - האי שהיוונים שומרים לעצמם, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2017.
• אוויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רותם מימון, אוויה: שנה אחרי השריפות האי חוזר לחיים, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2022
• סיון זמיר, מהאיים היפים ביותר ביוון, באתר mako‏, 23 במרץ 2023
• אורלי פינקלמן, ‏הפנינים הסמויות מן העין בצפון האי אוויה, באתר GoTravel

הערות שוליים

1. ביוונית עתיקה נהגה "אֶוּבּוֹיָה"