אוגדיי חאן

אוגדיי חאן היה בנו השלישי של ג'ינגיס חאן, והח'אן הגדול השני של האימפריה המונגולית. בתקופת שלטונו המשיכה התפשטות המונגולים, ואוגדיי עצמו היה מעורב בכיבוש צפון סין ומרכז אסיה. ייסד ופיתח את חרחורין, בירת האימפריה המונגולית.

אוגדיי חאן
ᠣᠭᠡᠳᠡᠢ ᠬᠠᠭᠠᠨ

לידה	1186 Khamag Mongol
פטירה	11 בדצמבר 1241 (בגיל 55 בערך)
שם לידה	ᠣᠭᠡᠳᠡᠢ
מדינה	האימפריה המונגולית האימפריה המונגולית
בן או בת זוג	Boraqchin Empress Hutieni Möge Khatun טורגנה חאטון

מעמדו של אוגדיי במשפחה הג'ינגיסית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בחירתו של אוגדיי לתפקיד החאן הגדול

עוד טרם מותו של ג'ינגיס חאן היו בקרב משפחתו שני אחים כטוענים הראשיים לכתר החאן הגדול, גוצ'י וצ'אגאטאי. חילוקי הדעות ביניהם, אשר הובילו אף לנגיעה בנקודה הכואבת בהיסטוריה המונגולית – הטענה לפיה ג'וצ'י הוא ממזר ואינו בנו הביולוגי של ג'ינגיס חאן, איימה לפרק את המשפחה. במצב זה, החליט ג'ינגיס ח'אן כי הפתרון הטוב ביותר הוא שלא לצדד באחד משני בניו המתגוששים, אלא לבחור בשלישי, השלו וטוב המזג אשר מבחינות רבות היווה מועמד פשרה מוסכם על הכול – אוגדיי (טולוי, הבן הרביעי, שימש כעוצר למשך שנתיים לאחר מותו של ג'ינגיס חאן והיה הבן הצעיר ביותר, לכן היה מחוץ לתמונה). בעקבות זאת, לאחר מותו של ג'ינגיס ח'אן כונס קורילטאי בשנת 1229 אשר הכתיר את אוגודיי כח'אן הגדול החדש.

מדיניות הפנים בתקופת אוגודיי

בתחום הפנים הנהיג אוגודיי מהפכה זוטא בסדרי החיים המונגולים. עד לתקופה זו המונגולים חיו חיי נוודות, אשר התבטאו בנדידה בלתי פוסקת ברחבי הערבה האירו-אסייתית העצומה. עם עלייתו לשלטון, ביקש אוגודיי לפעול להקמת מוקד ריכוזי אחד לשם שליטה באימפריה כולה – הקמת בירה חדשה. בעוד מדובר במהלך אשר מבחינות רבות נגד את אורח החיים המונגולי באותה תקופה, נדמה כי אוגודיי ביקש להתמודד עם השינויים העצומים שחלו בעקבות פועליו של אביו. בעוד שהאימפריה צמחה לממדים עצומים, וסחורות מוחרמות זרמו מכל רחבי האימפריה, היה צורך בהקמת מנגנון מנהלי אשר יאפשר שליטה אפקטיבית ברחבי האימפריה. לאזור הקמתה של הבירה החדשה נבחר עמק אורחון, אזור קדוש עבור המונגולים השאמניסטים. הקמת הבירה החלה בשנת 1235, כאשר השם שניתן לבירה היה קאראקורום (במונגולית - הרים שחורים).

ההתפשטות המונגולית בתקופת אוגדיי

במהלך שלטונו, השלימו המונגולים ב-1234 את הרס שושלת ג'ין, ונאבקו בשושלת סונג ששלטה בדרום סין. ב-1235 פתחו המונגולים, בפיקודו הישיר של החאן, במלחמה לכיבוש סין שנמשכה 45 שנה ונסתיימה בניצחונה של האימפריה. הצבאות המונגוליים שיעבדו את קוריאה וייצבו את שליטתם באיראן. כמו כן התרחבה האימפריה מערבה תחת פיקודו של באטו חאן, וכבשה את הונגריה, רוסיה ופולין. שליטתם של המונגולים באסיה בתקופתו של אוגדיי הובילה ליציבות פוליטית ביבשת והובילה לפתיחתה מחדש של דרך המשי.

מותו של אוגדיי והשלכותיו

מותו של אוגדי ב-1241 הובילה לסיומו הבלתי צפוי של הכיבוש המונגולי באירופה. השמועות על מותו הגיעו אל מפקדי הצבא במזרח אירופה, והם מצדם שבו למונגוליה לבחירתו של החאן הבא. בנו גויוק ירש את מקומו, לאחר חמש שנים בהן שלטה אשתו טורגנה חאטון בתור עוצרת.

ראו גם

• ג'וצ'י
• צ'אגאטאי חאן
• טולוי
• גויוק חאן
• קאידו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוגדיי חאן בוויקישיתוף

• אוגדיי חאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוגדיי חאן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

החאן הקודם: ג'ינגיס חאן

החאן הגדול של האימפריה המונגולית 1229 - 1241

החאן הבא: גויוק חאן