Loading AI tools
חוקר אוטודידקט, מחבר ספרים תורניים, חלקם בנושאי תורה ומדע מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם קורמן (22 בספטמבר 1917 - 23 במרץ 2001) היה חוקר אוטודידקט, מחבר כעשרים ספרים תורניים, חלקם בנושאי תורה ומדע.
 | |
| לידה |
22 בספטמבר 1917 נארול, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 2001 (בגיל 83) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 23 במרץ 2001 |
  | |
נולד בנארול שבפולין בשנת תרע"ח, ליקותיאל זאב ופייגה, והיה השני מבין ששת ילדיהם. התחנך בישיבות גליציה, בעיקר בישיבת "עץ חיים" בטארנוב, פולין. העריץ את מורו ורבו, הרב משה יוסף זאלץ, ראש ישיבת "עץ חיים" ו"כתר תורה" בטארנוב ולאחר מכן אבד"ק יזלוביץ. היה מקורב לחסידות באבוב. למד בחברותא עם בנו של הרבי, שלימים היה בעצמו הרבי מבאבוב, ר' שלמה הלברשטאם. בשנות מלחמת העולם השנייה גלה עם הוריו ואחיו לערבות סיביר המשיך בקיום מצוות חרף כל קשיי המלחמה.
בשנת 1949 עלה לישראל עם אמו ואחיו הקטן, התגורר בתל אביב ברחוב דובנוב, ושימש כמנהל המחלקה הסוציאלית של מועצה אזורית מודיעים. ביתו שימש מוקד 'עלייה לרגל' לבני נוער דתיים באזור תל אביב (רבים מהם תלמידי ישיבת היישוב החדש), שקורמן שימש להם מורה ומקור סמכות בתחום המדעי-פילוסופי. בהמשך, לבקשת הרב יהושע יגל, לימד מחשבת ישראל במדרשיית נועם ב-פרדס חנה. קורמן לא הקים משפחה ונפטר בגיל 84.
למרות שלא הייתה לו השכלה פורמלית, עסק קורמן בספריו בהרחבה בנושאים מדעיים ופילוסופיים. מלבד ספריו פרסם מעל 70 מאמרים בבמות שונות כגון, "שמעתין", "המעיין", "אור המזרח", "ניב המדרשיה". מאמרים המשלבים יהדות, מחשבת ישראל, תנ"ך ומחקר מדעי מודרני.
כל ימיו המשיך ללמוד ולהוסיף דעת. מעבר ללימודי התורה, למד בכוחות עצמו נושאים מדעיים מורכבים. חתר לגילוי נקודת האמת בכל עניין מתוך אמונה עמוקה שלא תיתכן התנגשות בין האמת, כולל האמת המדעית לבין התורה. בארגוני החזרה בתשובה כמו ערכים (ארגון) והרב אמנון יצחק נעזרים בסימוכין מספריו (בעיקר "אבולוציה ויהדות"). היו שיצאו נגד ספריו בטענה שיש בהם אפיקורסות וכפירה בדברי חז"ל ובקבלה. בד"צ העדה החרדית אסר את הקריאה בספריו והרב יוסף שבתאי הקדיש פרק בחיבורו "שער יוסף" לביקורת על הספרים.[1] לעומתם הרב מאיר מאזוז כתב שמותר לקרוא בספריו, "ושהוא צדיק גמור"[2]
בנושאים נוספים
אברהם קורמן (1917-2001), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
