Remove ads
מייסד חסידות טריסק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אברהם טברסקי (מכונה; המגיד מטריסק או המגן אברהם ע"ש ספרו) (ה'תקס"ו – ב בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של הרב מרדכי טברסקי (המגיד מצ'רנוביל), היה מייסד חסידות טריסק, מגדולי האדמו"רים בדורו.
לידה |
1806 ה'תקס"ו ווהלין, אוקראינה | ||
---|---|---|---|
פטירה |
1889 (בגיל 83 בערך) ב' בתמוז ה'תרמ"ט טוריסק, אוקראינה | ||
מדינה | אוקראינה, פולין | ||
מקום פעילות | טוריסק, אוקראינה | ||
תקופת הפעילות | ?–1889 | ||
תחומי עיסוק | תורת החסידות | ||
חיבוריו | מגן אברהם | ||
אב | מרדכי טברסקי | ||
צאצאים |
| ||
| |||
| |||
| |||
מדברי הרב אברהם על עם ישראל |
---|
"רבש"ע מה אתה מבקש מבניך האם לנצח תשכחם ח"ו הלא אין בכוחם עוד לסבול הגלות והצרות, ואם תאמר שאינם מקיימים התורה כראוי אדרבא הם מקיימים יותר מכפי יכלתם כי מן הדין אשה תחת בעלה פטורה מכיבוד אב כי רשות אחרים עליה, וישראל מצויים תחת רשות ועול מלכיות ואעפ"כ הם מקיימים מצותיך במסירות, והרי ידעת כי הקב"ה גוזר והצדיק מבטל אך אין רצונינו לריב עמך ולכן אם לא תרחם על בניך אבוא עמך למשפט בפני פמליא של מעלה." |
מתוך סיפורי בנו מרדכי על אביו |
נולד בעיר ווהלין שבאוקראינה, לרב מרדכי טברסקי, ולפייגע, בתו של הרב דוד לייקס.
אביו נהג לקחתו עמו למסעותיו, וכך היה עד מגיל צעיר ל'תיקוני הנשמות' שהיה עורך אביו.
לאחר נישואיו לריקל, בת הרב יעקב אריה לייב שפירא מקובלא (בן הרב מרדכי מנעשכיז), התיישב בעיר טוריסק שבאוקראינה ושימש בה כמגיד מישרים, מכאן התפרסם שמו כ"המגיד מטריסק".
לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז, עלה על כס האדמו"רות, ייסד בעירו את חסידות טריסק והיה לאדמו"רה הראשון. הוא נודע בקדושתו ובפרישותו והרבה לצום משבת לשבת ובכל זאת היו פניו מאירים[1]. הוא הצטיין בעבודת ה' המיוחדת שלו ובנפלאותיו. אלפים ורבבות של חסידים מרוסיה גליציה ופולין הסתופפו בחצרו וביניהם נמנו גם מגדולי האדמורי"ם שבדור, מהם שנסעו אליו עם חסידיהם לשבתות וחגים.
נפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט, ונקבר בעירו טוריסק, האוהל שעל קברו היה עד השואה מקום תפילה לאלפי חסידים, ובפרט ביום הילולתו. כיום הוא חודש ושופץ ומשמש מקום תפילה לעולים להשתטח על קברי הצדיקים באוקראינה.
מקובל בשם בנו הרב מרדכי, שב' תמוז הוא יום גדול לקבלת התפילות, והרמז: פעמיים 'תמוז', בגימטריה "שועתנו קבל ושמע צעקתנו".
בשנת ה'תרמ"ז (1887) – שנתיים לפני מותו, הסכים שידפיסו את ספרו "מגן אברהם" – שני חלקים, דרושים על התורה בדרך החסידות, מדברי תורתו שנכתבו על ידי חסידיו, הספר הודפס בלובלין, ומאז הודפס פעמים רבות עם מראי מקומות. הוא ספר היסוד של חסידות טריסק בפרט וחסידות צ'רנוביל בכלל. ונתקבל כספר חסידי יסודי בענייני אמונה, ענווה וקדושה.
בהקדמתו, עליה חתם בעצמו, כתב:
”ועכשיו שהגעתי לגיל הגבורות לא אוכל להרים קולי לבוא לפניהם בדברי תורה, לכן אמרתי אולי דבר בזה למען יפוצו מעיינותי החוצה”
עוד כתב בהקדמתו לחלק א, שבכח ברכת אברהם אבינו: ”הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים... למלאת כל משאלותכם בנים ובני בנים...”
שלושת בניו:
שש בנותיו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.