אברהם בן יעקב (נוסע)

אברהם בן יעקב (בערבית: إبراهيم بن يعقوب الإسرائيلي الطرطوشي - איברהים בן יעקוב הישראלי הטרטושי) היה סוחר-נוסע יהודי אשר שימש כשליח באירופה מטעמו של החליף של קורדובה במחצית השנייה של המאה העשירית.

אברהם בן יעקב
براهيم بن يعقوب الإسرائيلي الطرطوشي

לידה	912 טרטוש (קטלוניה של ימינו)
פטירה	לא ידוע
לאום	יהודי-ספרדי
תקופת הפעילות	961–962
גילויים בולטים	מזרח-מרכז אירופה, החוף הבלטי
אזורים שחקר	אירופה

חייו

לא קיים מידע רב ומאומת על חייו האישיים המוקדמים. המקור העיקרי לכך הם תאוריו שלו אודות מסעותיו. מטרת נסיעותיו הייתה ככל הנראה בעיקר לצורך קידום יחסי המסחר והכלכלה, עובדה המצביעה על עיסוקו שלו כסוחר, אך הוא שילב בהם גם פעילות דיפלומטית ואיסוף מידע עבור החליף. בנוסף לכך גילה עניין בנושאים נוספים כגון אתנוגרפיה, רפואה ואקלים המצביעים על השכלה ותחומי עניין נרחבים יותר.

ההיסטוריונים לאופולד פון רנקה ואליהו אשתור טוענים כי בן יעקב היה רופא יהודי ממוצא ספרדי שחי באזור קטלוניה של ימינו. לעומת זאת החוקרים פיטר אנגלס וברנרד לואיס טוענים כי ככל הנראה מדובר ביהודי שהמיר את דתו לאסלאם אך שמר על שמו המקורי מטעמי מסורת.

מסעותיו

כמו כל המידע אודות בן יעקב גם המידע בעניין מסעותיו ומטרתם שנוי במחלוקת בין החוקרים וזאת מכיוון שלא קיים מידע אובייקטיבי מוסמך ומדויק אודותיהם. המידע היחיד כאמור מגיע מכתביו ורישומיו שלו עצמו ואלו נתונים לפרשנות מחקרית.

בן יעקב סייר ברחבי אירופה, מאירלנד שבמערב דרך פולין שבמזרח ועד סיציליה שבדרום. בדרכו עבר בצרפת, גרמניה ואיטליה של ימינו.

נסיעותיו באזור ממלכת פרנקיה המזרחית כללו ביקור בערים מיינץ, שפייר וורמס והוא הגיע עד לאזורים הסלאביים במזרח היבשת כולל הערים פראג, המוזכרת בשמה לראשונה בכתביו, קרקוב, ולאזור צפון גרמניה והים הבלטי. תיאור מסעותיו מהווה מקור מידע חשוב במיוחד אודות מיישקו הראשון, השליט הראשון של פולין וכן על חיי הויקינגים בהדבי ולאורך החוף הצפוני של גרמניה בנסיכויות מקלנבורג ופומרניה.

בדיווחיו מתאר בן יעקב שתי פגישות שערך עם אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וזאת למרות שלוחות הזמנים של מסעותיו אינם חופפים תקופה של יחסים דיפלומטים בין ספרד המוסלמית ומדינות מרכז אירופה. פגישה אחת נערכה בשנת 961 או 962 ברומא כאשר הוא משמש כנציגו של החליף עבד אל רחמן השלישי מקורדובה, זמן קצר לאחר הכתרתו של אוטו הראשון לקיסר. החוקר אבורחמן עלי אל האג'י טוען כי הפגישה לא נערכה עם הקיסר אלא עם האפיפיור יוחנן השנים עשר.
הפגישה השנייה ומועדה גם הם שנויים במחלוקת. היא נערכה ככל הנראה בשנת 965 במגדבורג או בשנת 973 במרסבורג. הפגישות הללו נערכו במהלך מסעו של בן יעקב לאורך הנהרות אלבה וזאלה לפגישות עם היהודים ששימשו כמפעילי מכרות המלח באזור.

לטענת חוקרים אחרים בן יעקב לא שימש כשליח אלא נסע מטעם עצמו לצורך ענייני המסחר הפרטיים שלו. לטענתם לא קיים שום תיעוד של פגישה בין נציגים מוסלמים לשליטים ממרכז אירופה. יחד עם זאת מקורות ערביים, פולנים ובולגרים מעידים על מפגש שנערך בפסח שנת 973 בין אברהם בן יעקב והדוכס הפולני מיישקו הראשון בעיר קוודלינבורג במהלך מפגש שגרירים ממדינות אירופיות רבות.

רשמי מסעותיו של אברהם בן יעקב הועלו על הכתב ככל הנראה רק כאשר חזר לספרד במסגרת דין וחשבון שמסר לחליף. הכתבים לא שרדו בשלמותם אך ציטוטים של קטעים מתוכם נמצאו בעבודותיהם של חוקרים מתקופות מאוחרות יותר אשר כתבי היד שלהם כן נמצאו ופוענחו. המקור העיקרי למידע נמצא בעיקר בעבודותיו של אבו עבדולה אל-בכרי.

כיום ידוע כי אברהם בן יעקב הוא אבּראהים אל-טוּרטוּשי, שחלקים מתיאוריו על אירופה הצפונית, התיכונה והמערבית, נשמרו בידי אל-עוּצ'רי (אנ') (המאה ה-11) וצוטטו על-ידי הגאוגרף אל-קַזְוינִי (אנ') (המאה ה-13).^[1]

תכנים

מניתוח הכתבים ניתן להפיק מידע רב ואמין ממקור ראשון אודות אירופה והחיים בה בסוף המאה ה-10.

בן יעקב נותן תיאור מפורט של חיי המסחר כולל מחירים של סחורות ומקורות היצור שלהם. הוא מביא תיאור של המצב הצבאי, אך גם מנהגים חברתיים והיסטוריה מפורטת של חיי היום יום של בני האדם בתחומי החקלאות, הבריאות והמזון .
את רוב המידע שלו מביא בן יעקב מתוך התבוננות ישירה ומתוך שיחות שקיים עם האנשים הפשוטים. הוא מגלה עניין אישי רב בהיסטוריה ובתרבות של ימי הביניים. הוא מבקר בבתי אנשים, ובעקבות זאת מתאר בפירוט ודיוק רב תהליכי חיים כגון רחצה והיגיינה אך גם שימוש במכשירים לצורך חימום ובישול, כלי רכב ובניית עגלות משא.

לקריאה נוספת

• R. L. Nettler, Ibrahim ibn Yaqub," in "Medieval Islamic Civilization: An Encyclopedia, (New York: Routledge, 2006), pp. 378-379.
• M. Brett and E. Reinfelder, Ibrahim Ibn Ya'qub's Account of Northern and Eastern Europe (965-969): A Translation of the Kitab al-Istibsar, (Leiden: Brill, 2015)
• "Ibrāhīm ibn Ya‛qūb al-Isrā’īlī al-Ṭurṭūshī," by Lutz Richter-Bernburg, in: The Oxford Companion to World Exploration, David Buisseret, editor-in-chief, 2 vols., Oxford UP 2007, I:402b-403b

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם בן יעקב בוויקישיתוף

• על אברהם בן יעקב באתר encyclopedia.com

הערות שוליים

1. ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ד, יחידה 8, חלק ב (כתבה: דפנה אפרת), פרק ה: עולם האסלאם ואירופה הנוצרית בימי הביניים המוקדמים, עמ' 123.