Loading AI tools
ראש המועצה הנבחר הראשון של יהוד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אלטלף (15 בינואר 1900 – 12 במרץ 1987) היה ממקימי יהוד, חזן, פייטן וראש המועצה הנבחר הראשון של יהוד ופעיל למען מורשת יהדות טורקיה.
 | |||||
| אברהם אלטלף | |||||
| לידה |
15 בינואר 1900 ט"ו בשבט ה'תר"ס איזמיר, האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 1987 (בגיל 87) י"א באדר ה'תשמ"ז יהוד, ישראל | ||||
| מדינה |
ישראל, טורקיה  | ||||
| תאריך עלייה | 1948 | ||||
| בת זוג | אסתר (לבית חודרה) | ||||
| |||||
  | |||||
אברהם נולד לרחל ונטורה וליעקב אלטלף באזמיר שבטורקיה. המשפחה נדדה לכפר אורלה (אנ') הסמוך בעקבות מחלה שהתפשטה באיזמיר. למד בבית הספר הממלכתי המקומי ובמקביל למד את מקצועות היהדות מפי הרב המקומי באורלה.
ב-1928 נישא לאסתר חודרה. אלטלף עסק בייצור נעליים, סנדלרות ובחקלאות. נשלח בעל כרחו לעבודות כפייה בצבא הטורקי מספר פעמים. עוד בהיותו באורלה שאף לעלות לארץ והיה בקשר מתמיד עם שליחי העלייה. תקופה מסוימת עבדו בכרם ובשטחי החקלאות שלו בחורים ובחורות אשר עמדו לעלות ארצה ולהשתקע בקיבוצים או במושבות חקלאיות. היו אלה בחורים ובחורות שלקחו חלק בייסודה של החווה "אור יהודה", שהוקמה בסביבות איזמיר, ואשר בשמה נקרא אחר כך היישוב "אור יהודה" בישראל שאוכלס ברבים מעולי טורקיה.
ב-1937 חזר אל איזמיר, שם שימש כחזן של קהילת קודש שלום. ב-1948 שלח את בנו שמואל, לימים יו"ר המועצה הדתית של תל אביב, ארצה, ארבע שנים אחרי עלייתה של בתו הגדולה, מזל. בשנים אלה שוב הדריך בהכשרה חקלאית את הנוער המאורגן בתנועת "בני עקיבא" באיזמיר, מייסודו של הפעיל הציוני דוד בן-תורה (ונטורה).
אברהם עצמו עלה ארצה עם שאר משפחתו, וקבוצת עולים צעירים מאיזמיר, בסוף 1948. הם שוכנו במחנה עולים אגרובנק כשלושה שבועות, ולאחר מכן הוצע להם ליישב את כפר יהודיה. בישראל עסק אברהם אלטלף בהנהגת הקהילה ביהוד ובפיתוחה. בנוסף, פעל להוצאה מחדש של ספרי רבני טורקיה, וכן היה החזן וממקימי בית הכנסת ליוצאי איזמיר בעיר, "בית מאיר", הנקרא על שמו של בנו, מאיר אלטלף שנפטר בטרם עת.[1]
_ורפאל_אלטלף,_1920_בקירוב_בכפר_אורלה.jpeg)
ב-1951 נבחר לראשונה ליו"ר מועצת העיר יהוד.
ב-1955 נבחר בשנית לראשות מועצת העיר יהוד,[2] וב-1959 נבחר בשלישית לתפקיד[3] עד לפרישתו בשנת 1961.
אלטלף פעל למען הגדרת המעמד המוניציפלי של העיר, ולתיעוש העיר על מנת לספק עבודות לתושבים שעסקו ברובם בעבודות דחק.[4] הוא אף הותקף במסגרת תפקידו בעקבות מספר החלטות שנויות במחלוקת[5] פעמיים.[6]
בנוסף לפועלו בשירות הציבורי, פעל אלטלף רבות לשימור מסורת יהדות טורקיה. במסגרת פועלו, הקים את הוצאת הספרים "ועדה להוצאת ספרי מרן החבי"ף (חיים בן יעקב פלאג'י)" באמצעותה, הוציא לאור, יחד עם ישיבת "חדות חיים", ספרים בהוצאה חדשה ומוגהת.[7] כמו כן הקים וניהל את "האגודה להצלת אוצרות יהדות תורקיה"[8] שעסקה בהוצאה מחדש של ספרי רבני איזמיר בפרט וטורקיה בכלל, ובמיוחד את ספרי הרב חיים פלאג'י, במהדורת צילום, בין היתר בשיתוף חברת אהבת שלום.[9] עוד במסגרת פועלו לשימור מורשת יהודי טורקיה, הקליט אלטלף, יחד עם בנו הרב שמואל ובתו רחל וכן לבדו באמצעות הספרייה הלאומית, עשרות הקלטות של קטעי חזנות ושירה ממסורת יהודי איזמיר שבטורקיה.[10]
לצד פעילותו ספרותית ותרבותית זו הוא פעל רבות כחבר המועצה הדתית ביהוד.
לאברהם ואסתר נולדו שישה ילדים:
מזל (מתילדה) לוי נישאה ליצחק לוי, בנו של הרב אלעזר הלוי, רבה של יהוד. שמואל אלישמע אלטלף - יו"ר המועצה הדתית בתל אביב בשנות ה-90, מאיר אלטלף, רחל אלטלף, יעקב אלטלף ושרה שוורץ.
על שמו נקרא הרחוב הראשי באזור התעשייה של יהוד, כהוקרה על פעולתו לתיעוש העיר ליצירת מקומות עבודה לתושבים. לזכרו הוקם מאגר "הועדה להוצאת כתבי מרן החבי"ף ע"ש ר' אברהם אלטלף" ובו מידע, תמונות וקישורים לספרי הרב חיים פאלאג'י.[11]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
