אבחנה מבדלת

אַבְחָנָה מְבַדֶּלֶת (באנגלית: Differential Diagnosis; בקיצור: DD,‏ DDx, או ΔΔ) היא רשימה, כתובה או דמיונית, אשר מציגה את כלל המחלות אשר ביכולתן להסביר את תלונות המטופל. העלאת אבחנה מבדלת מסייעת להבדיל בין מחלה או מצב רפואי מסוים לבין מחלות או מצבים רפואיים אחרים שלהם נראות דומה; או, תסמינים, סימנים או בדיקות עזר אחרות. ההליכים לביצוע אבחנה מבדלת משמשים רופאים ובעלי מקצוע אחרים בתחום הרפואה, כדי לאבחן או לשלול מחלה מסוימת אצל החולה.

ניתן להתייחס לכך כתהליך בו הרופא מנסה לבחון השערות שונות ביחס למחלתו של החולה, ולקבוע לגבי כל אחת מהן - אם היא נכונה או לא.

המונח הוצע לראשונה על ידי אבי הפסיכיאטריה המדעית המודרנית, הפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין. במסמכים ומחקרים רפואיים נהוגים כמה ראשי תיבות, קיצורים או סימנים המתייחסים למונח "אבחנה מבדלת" (differential diagnosis), ביניהם: DDx, ddx, DD, D/Dx, או ΔΔ.

סקירה כללית

כאמור, השימוש באבחנה מבדלת מיועד לאבחון שיטתי של מטופלים, בייחוד כשייתכנו מספר אלטרנטיבות אפשריות לדיאגנוזה. זהו תהליך של פסילה הדרגתית של חלופות, תוך השגת מידע שנועד לצמצם את הסיכוי לקיומן של אבחנות אחרות, עד לרמה זניחה. במהלך האבחון יש שימוש במידע רב, שכולל בין היתר את תסמיני החולה, היסטוריית המחלה שלו, ביטויי המחלה בבדיקה גופנית, עדויות לנוכחות המחלה בבדיקות מעבדה, הדמיה מתקדמת, ועוד.

על פי רוב רשימת המחלות שמופיעות באבחנה המבדלת, מסודרת באופן הגיוני. השיקולים המשפיעים על מיקום האבחנה ברשימה הם:

• תדירות הופעת המחלה באוכלוסייה
• חומרת המחלה

כך למשל, כשמטופל מתלונן על כאב ראש, על הרופא לשקול התייבשות ומיגרנה, בשל היותן הפרעות נפוצות יחסית. במקביל לכך, על הרופא המטפל לשלול הפרעה מסכנת חיים, כגון שבץ מוחי או דימום חריף בחלל הגולגולת.

עיקרון הפשטות - התער של אוקאם

עיקרון הפשטות (בלועזית; Law of Parsimony) הוא כלל מנחה במדעים, שדורש מהעוסק במלאכה לפעול על פי הפתרון הפשוט ביותר לבעיה מורכבת. אין משמעות הדבר כי הפתרון עצמו פשוט. במהלך המהפכה המדעית כלל זה זכה לפופולריות רבה, אף שנכונותו איננה אבסולוטית. מקור הביטוי בעבודתו של נזיר אנגלי בן המאה ה-14 בשם ויליאם איש אוקאם. אף שיש ניסוחים רבים לחוק, ותרגומים רבים עוד יותר, התצורה הנפוצה לרוב היא:

"אֵין לְהַרְבּוֹת בְּיֵשׁוּיוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי הַצֹּרֶךְ"

כדוגמה ניקח מטופל שנחבל ברגלו ומתלונן על כאבים במקום החבלה. סביר להניח כי מקור הכאבים בחבלה, ולא בגידול סרטני אלים באותו מקום; הגם שתיתכן הסתברות כלשהי כי מקור הכאבים יכול להיות סרטני, אופציה זו איננה האופציה הסבירה ביותר בעליל.

עיקרון הפשטות הוא כלי מדעי, ובאופן דומה - גם העלאת אבחנה מבדלת, ושלילת השערות - זו דוגמה לעבודה מדעית בשירות הרפואה. השימוש ב'תערו של אוקאם' מהווה אבן יסוד בתהליך העלאת אבחנה מבדלת, והוא מונצח במשפט:

"כאשר שומעים פרסות, יש לחשוב על סוסים - ולא על זברות"

(ברפואה, המונח 'זברה' מתייחס לאבחנה אקזוטית, מפתיעה ובלתי סבירה).

דגלים אדומים

מלבד תדירות, יש לשקול אם הנבדק סובל ממחלה קשה, כזו שעלולה לסכן את חייו או אחד מאיבריו, באופן בלתי הפיך. הסימנים המעידים לקלינאי כי מדובר במצב חירום נקראים באופן כללי 'דגלים אדומים' (Red Flags). משתמשים גם בדגלים נוספים בשירות הרפואה, כגון 'דגל צהוב' - שמתייחס למצב חירום פסיכו-סוציאלי; בדומה לכך 'דגל כחול' מתייחס למצב רקע סוציו-אקונומי של המטופל.

דוגמאות לדגלים אדומים

• כאבי ראש חריגים המלווים בבחילות והקאות
• כאבי גב מלווים בחום גבוה, או בהיעדר יכולת להשתין
• חום גבוה, המלווה בירידה בלתי מוסברת במשקל והזעות לילה
• חבלה בגפה שמלווה בפגיעה נוירו-וסקולרית (ירידה בפרפוזיה, בתחושה, או ביכולת התנועה של המקום הפגוע)

דוגמאות לאבחנה מבדלת

לרוב, כל דעה לגבי מחלה אפשרית במקרה מסוים נקראת "אבחנה מבדלת". כך למשל, ברונכיטיס עשויה להיות אבחנה מבדלת בתהליך הערכה של שיעול אצל חולה, שבסוף מסתיים באבחנה של התקררות פשוטה.

כאבים בחזה

• גורמים קרדיו-וסקולריים;
  • אוטם חד בשריר הלב, מחלה איסכמית בעורקים הקורונריים, דיסקציה של האאורטה, פריקרדיטיס
• גורמים נשימתיים;
  • דלקת ריאות, בצקת ריאות, תפליט פלאורלי, תסחיף ריאתי, סרטן ריאות
• גורמים גסטרו-אינטסטינליים (מערכת העיכול);
  • ריפלוקס (GERD), כיב פפטי, בקע סרעפתי, קרע ושטי, (אנ')
• גורמים מוסקו-סקלטליים (מערכת השרירים והעצמות);
  • שריר תפוס, דלקת בסחוסי החזה (אוסטאו-כונדריטיס), חבלה ושברים בצלעות
• גורמים פסיכיאטריים;
  • דיכאון, התקף חרדה

קומה - איבוד הכרה

• גורמים מבניים - קומה סטרוקטורלית;
  • חבלת ראש, שבץ מוחי, גידול מוח
• גורמים משניים לפרכוסים - קומה אפילפטית;
  • פרכוס, תקופה פוסט-איקטלית
• גורמים מטבוליים - קומה מטבולית;
  • היפרגליקמיה, היפוגליקמיה, היפותרמיה, היפרתרמיה, היפוקסיה, היפרקפניה, היפונתרמיה, היפרנתרמיה ועוד
• גורמים משניים לחומרים רעילים - קומה טוקסית;
  • דלקת קרום המוח, דלקת מוח, הרעלת אופייאטים, הרעלת בנזודיאזפינים, הרעלת אלכוהול, הרעלת גז עצבים

בתרבות

עקרון האבחנה המבדלת היא במרכזו של כל פרק בסדרת טלוויזיה בדיונית בשם "האוס". גיבור הסדרה גרגורי האוס משתמש ב"לוח מחיק" עליו הוא משרבב ומוחק את האטיולוגיות האפשריות עם טוש מחיק. בחלק ניכר מהפרקים החולה מאובחן באופן שגוי ומטופל בהתאם מבחינה תרופתית. דבר זה גורם בדרך כלל לסיבוכים נוספים, אך לבסוף מצליח האוס עם צוותו לאבחן את הבעיה האמיתית של המטופל, עקב כך שמאופי הסיבוכים עצמם נובע מידע יקר ערך וחדש. (הצגה דומה נצפית בסדרת הטלוויזיה "ריכטר", הגרסה הרוסית ל"האוס").

ראו גם

• תחלואה נלווית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבחנה מבדלת בוויקישיתוף

• אבחון, דיפרנציאלי, דף שער בספרייה הלאומית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.