סטורן 5
משגר תלת־שלבי בשימוש נאס"א / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סטורן 5 (באנגלית: Saturn V) היה משגר תלת־שלבי כבד אשר שימש את נאס"א בשנים 1967–1973 בתוכנית אפולו עבור חקר מאויש של הירח ועבור שיגור תחנת החלל האמריקאית הראשונה, סקיילאב.[1]
סטורן 5 נושא את החללית אפולו 4, בטרם השיגור הראשון ב־9 בנובמבר 1967 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ייעוד | רכב השיגור של תוכנית אפולו ותחנת החלל סקיילאב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משפחה | סטורן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצרן |
בואינג (S-IC) נורת' אמריקן אוויאיישן (S-II) דאגלס איירקראפט קומפני (S-IVB) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עלות שיגור | 185 מיליון דולר בשנים 1969–1971 (שווה ערך ל־1.23 מיליארד בשנת 2019) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתרי שיגור | כן שיגור LC-39, מרכז החלל קנדי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגורים | 13 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצלחות | 12 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חלקיות | 1 (אפולו 6) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור ראשון | 9 בנובמבר 1967 (אפולו 4) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור אחרון | 14 במאי 1973 (סקיילאב) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטענים ידועים | חלליות אפולו, רכב הנחיתה הירחי, סקיילאב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־LEO | 140,000 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־TLI | 48,600 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
משגר זה הוא המשגר הגדול ביותר, הכבד ביותר והעוצמתי ביותר שנכנס אי פעם לפעילות. הסטורן 5 מחזיק ביכולת הנשיאה הגבוהה ביותר למסלול לווייני נמוך (140,000 ק"ג) וכן שיגר את המטען הכבד ביותר אי פעם כאשר שיגר את השלב השלישי של הסטורן 5 אשר נועד לשלוח את רכב הנחיתה הירחי ותא הפיקוד והשירות של החללית אפולו אל הירח.
סטורן 5 הוא הדגם הגדול ביותר במשפחת משגרי הסטורן ותוכנן תחת ניהולו של ורנר פון בראון במרכז טיסות החלל מרשל. הקבלניות העיקריות בייצור המשגר הן החברות בואינג, נורת' אמריקן אוויאיישן, דאגלס איירקראפט קומפני ו־IBM. 13 יחידות של משגר זה מתוך 15 שנבנו, שוגרו ממרכז החלל קנדי, ללא אובדן בצוות או במטען. הסטורן 5 נותר המשגר היחיד שנשא בני אדם אל מעבר למסלול הלווייני הנמוך. 24 אסטרונאוטים שוגרו אל הירח בין דצמבר 1968 לדצמבר 1972 על ידי הסטורן 5, 12 מהם דרכו על אדמת הירח.