רולינג סטון

רולינג סטון
Rolling Stone
	שער המגזין "רולינג סטון" ועליו האחים בלוז, בצילום של אנני ליבוביץ'
מו"ל	יאן ונר
מייסד	יאן ונר
תאריכי הופעה	1967–הווה (כ־57 שנים)
שפה	אנגלית
מערכת	ניו יורק
מדינה	ארצות הברית
ISSN	0035-791X
	rollingstone.com

רולינג סטון (באנגלית: Rolling Stone) הוא מגזין אמריקאי העוסק בתרבות פופולרית. המגזין נוסד בסן פרנסיסקו בשנת 1967 על ידי יאן ונר - שהוא עודנו העורך והמוציא לאור של המגזין - ועל ידי מבקר המוזיקה ראלף ג'יי גליסון. המגזין היה ידוע לראשונה על כתיבה נרחבת על מוזיקת רוק ועל דיווחים פוליטיים שנכתבו על ידי האנטר ס. תומפסון. בשנות ה-90, המגזין התרחב והעביר את מיקודו לקהל קוראים צעיר יותר שהתעניין בתוכניות טלוויזיה וסרטים לנוער, וגם כך במוזיקה פופולרית. מאז הוא חזר לשילוב של תוכן הרגיל לו, הכולל מוזיקה, בידור, ופוליטיקה. מלבד כתבות, העיתון גם עורך רשימות המכונות "Best Ever Lists" המדרגות נושאים שונים בעולם המוזיקה^[1].

ערך זה עוסק במגזין מוזיקה, תרבות פופולרית ורוק אמריקאי. אם התכוונתם לכתיב שגוי ללהקת הרוק אנד רול הבריטית, ראו הרולינג סטונז, עם s ריבוי בסוף המלה.

עובדות מהירות מו"ל, מייסד ...

סגירה

הגיליון הראשון של "הרולינג סטון" היה ב-1967 וכלל את ג'ון לנון על תמונת השער. המגזין ידוע בשימוש שלו בתמונות פרובקטיביות וגם בתמונות השער שלו, הכוללות מוזיקאים, פוליטיקאים, אתלטים, ושחקנים. בנוסף למגזינים המודפסים שלו בארצות הברית, מפורסם גם תוכן באתר Rollingstone.com ומספר מהדורות בינלאומיות.

היווסדות והשנים המוקדמות

מגזין הרולינג סטון נוסד בסן פרנסיסקו ב-1967 על ידי יאן וונר וראלף ג'יי גליסון. כדי להתחיל את העסק, וונר לווה 7,500 דולר ממשפחתו ומההורים של ארוסתו. הגיליון הראשון, שכלל את ג'ון לנון על תמונת השער, עלה רק 25 סנט (המקביל של 1.88 דולר ב-2016).

בשנות ה-70, הרוליג סטון התחיל להטביע חותם עם הסיקור הפוליטי שלו, שבמסגרתו הכתב האנטר תומפסון, ממציא עיתונות הגונזו, החל לכתוב עבור המדור הפוליטי של המגזין. תומפסון פרסם בחלקים את ספרו הידוע ביותר פחד ותיעוב בלאס וגאס במגזין הרולינג סטון, שבו הוא נשאר עורך תורם עד מותו ב-2005. המגזין גם תרם לקריירות של הרבה סופרים נודעים בשנות ה-70, ביניהם קמרון קרואו ופטי סמית'. בשנים אלו המגזין פרסם כמה מהסיפורים הכי נודעים בו, ביניהם הסיפור על חטיפתה של פטי הרסט. מראיין אחד, שדיבר בשם הרבה מעמיתיו, אמר כי הוא קנה את העותק הראשון שלו של המגזין כשהגיע לראשונה לקמפוס הקולג' שלו, ותיאר את העותק כ"טקס מעבר".

כמה אמנים הופיעו בעמוד השער פעמים רבות, וחלק מתמונות אלו נהפכו לאייקוניות. הביטלס, לדוגמה, הופיעו על עמוד השער יותר מ-30 פעמים, אינדיבידואלית או כלהקה. המגזין ידוע בצילומים פרובוקטיביים הכוללים מוזיקאים וסלבריטאים מהתקופה. המגזין Vanity Fair כינה את עמוד השער מ-22 בינואר 1981 המציג את ג'ון לנון ויוקו אונו כ"התמונה הכי טובה של הרולינג סטון בכל הזמנים".