פְּרִיזְמָה (באנגלית: PRISM; בתרגום לעברית: "מנסרה"), או בשמהּ הרשמי: US-984XN, היא תוכנית חשאית לאיסוף מידע מודיעיני מחברות טכנולוגיה אמריקאיות שמפעילה הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית מאז 2007. קיומה של התוכנית הודלף על ידי אדוארד סנודן ופורסם ב-6 ביוני 2013, יום לאחר שפורסם שבית הדין המיוחד המפקח עליה דרש מחברת ורייזון תקשורת להעביר ל-NSA יומנים יומיים של כל שיחות הטלפון של לקוחותיה. על פי המסמכים שהודלפו כלולות בתוכנית חברות מיקרוסופט (מאז 2007), Yahoo (מאז 2008), גוגל, פייסבוק ו-Paltalk (מאז 2009), יוטיוב (מאז 2010), AOL וסקייפ (מאז 2011) ואפל (מאז 2012), כאשר 98% מהמידע המופק בתוכנית מקורו ב-Yahoo, גוגל ומיקרוסופט[1].
.png){kind=logo}
לפי מסמכים שהודלפו, תקציר המודיעין היומי המועבר לנשיא ארצות הברית הסתמך ב-2012 על מידע מפריזמה כמקור ל-1,477 פריטי מידע, והתוכנית היא "המקור המודיעיני מספר אחת בשימוש דוחות המחקר של ה-NSA". במסמכים גם נכתב שהתוכנית משמשת לאיסוף מידע ישירות ממחשבי חלק מהחברות הכלולות בתוכנית. עם זאת, החברות המרכזיות שבהן הכחישו זאת. חלקן אף מפרסמות, באישור הרשויות, נתונים מצרפיים על מספר בקשות המידע או חשבונות המשתמשים עליהם הן נדרשות למסור מידע, ולפי פרסומיהן מדובר בשיעור זעיר מהמידע המצוי ברשותן[2].
היסטוריה
התוכנית החלה בשנת 2007, בעקבות העברת "חוק הגנת אמריקה" תחת ממשל הנשיא ג'ורג' ווקר בוש (אנ'). התוכנית מופעלת בפיקוח של בית המשפט למעקב אחר מודיעין זר (FISA Court, או FISC) של ארצות הברית בהתאם לחוק לביון-חוץ (FISA) (אנ')[2]. קיומה של התוכנית הודלף שש שנים לאחר שהחלה על ידי אדוארד סנודן, שהזהיר כי היקף איסוף הנתונים ההמוני גדול בהרבה ממה שידע הציבור וכלל את מה שהוא אפיין כפעילויות "מסוכנות" ו"פליליות". הגילויים פורסמו על ידי "הגרדיאן ו"הוושינגטון פוסט" ב-6 ביוני 2013[3]. תחילה מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, ומנכ"ל גוגל, לארי פייג', הכחישו את הטענות לפיהן החברות סיפקו לממשל גישה ישירה לשרתיהן. בהודעות כמעט זהות, אמרו כי לא שמעו על התוכנית עד לפרסום עליה, אולם דף חדש מהמצגת שנחשף בגרדיאן, גילה כי למעשה במסגרת התוכנית הייתה ל-NSA גישה ישירה לשרתים שלהן[4].
ב-7 ביוני אמר נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כי תוכניות הממשל המאפשרות לרשויות לאסוף מידע מרשתות הטלפונים ואתרי אינטרנט מבוצעות תחת רשת הגנה המונעת שימוש לרעה. "איש לא מאזין לשיחות הטלפון שלכם. זו לא מטרת התוכנית", אמר אובמה לכתבים בביקור בעמק הסיליקון בקליפורניה[5].
ב-9 ביוני נחשף אדוארד סנודן כמדליף, הוא עבד ארבע השנים כאיש טכני בסוכנות לביטחון לאומי, כעובד של כמה חברות קבלן חיצוניות, בהן חברת הייעוץ "בוז אלן המילטון" וחברת "דל"[6].
ב-12 ביוני פנו חברות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית במכתב פתוח למחלקת המשפטים של ארצות הברית בו ביקשו להגדיל את השקיפות סביב תוכניות המעקב אחרי טלפונים והאינטרנט של ה-NSA[7].
ב-13 ביוני נחשף כי גם סוכנות המודיעין הבריטית מטה התקשורת הממשלתית (GCHQ) הצליחה לקבל גישה לרשת כבלים הנושאת את תעבורת הטלפונים והאינטרנט העולמית, והחלה לעבד כמויות נרחבות של מידע אישי, שאותו היא חולקת עם הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) בארצות הברית[8]. מספר ימים אחר כך נחשף גם כי GCHQ צותת למשתתפי שתי וועידות של פורום G20, באפריל ובספטמבר 2009, והקים מערך שכלל בין היתר: הקמת בתי קפה-אינטרנט המנוטרים על ידי תוכנת ריגול, חדירה למכשירי בלקברי של משתתפי הוועידות כדי לעקוב אחרי שיחות הטלפון ותכתובות האימייל שלהם, הקצאת 45 חוקרים שעובדים מסביב לשעון כדי לסכם את המידע הטלפוני[9].
ב-29 ביוני נחשף כי ארצות הברית צותתה למשרדי האיחוד האירופי והשיגה גישה לרשת המחשבים הבינלאומית של האיחוד[10].
ב-11 ביולי נחשף כי חברת מיקרוסופט סייעה באופן פעיל ל-NSA לעקוף את מערכות ההצפנה שלה במסגרת התוכנית[11].
ב-10 באוגוסט הודיעו שני שירותי דואר אלקטרוני מוצפנים כי הם נסגרים בעקבות החשיפה, לאחר שאחד מהם שימש את סנודן[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- NSA Prism program taps in to user data of Apple, Google and others, הגרדיאן, 7 ביוני 2013 - הכתבה שחשפה את המידע על התוכנית
יהונתן קלינגר, בישראל לא היו מזדעזעים מפרויקט כמו PRISM, באתר הארץ, 8 ביוני 2013
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
