תרשים לבדיקת ראייה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תרשים לבדיקת ראייה הוא תרשים המשמש למדידת חדות הראייה. תרשימים לבדיקת ראייה נמצאים בשימוש של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כמו אופטומטריסטים, רופאים או אחיות, כדי לבדוק אנשים עם לקויי ראייה או אנשים עם חשד ללקויי ראייה. רופאי עיניים, משתמשים בתרשימים לבדיקת ראייה כדי לפקח על חדות הראייה של מטופליהם בתגובה לטיפולים שונים כמו תרופות או ניתוחים.
במהלך הבדיקה, התרשים ממוקם במרחק סטנדרטי מהנבדק. הנבדק מתבקש לזהות את הסמלים המופיעים בתרשים, החל מהסמלים הגדולים ביותר ועד הקטנים ביותר שהוא מסוגל לזהות. חדות הראייה נקבעת על פי הסמלים הקטנים ביותר שהנבדק מצליח לזהות.
החוק מגדיר מהי חדות הראייה שבה לקויי ראייה נחשבים לעיוורים. נכון לימינו, לפי החוק אדם נחשב לעיוור אם חדות הראייה שלו עומדת על 3/60 או פחות מכך.[1][2]