תרבות הנוק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תרבות הנוק (Nok) הייתה החברה המיושבת הראשונה במערב אפריקה. הנוק משויכת גאוגרפית לאזור צפון ניגריה. הארכאולוג ברנרד פאג (Bernard Fagg) (אנ') תיארך את התקופה בין 900 לפנה"ס ועד ל-200 לספירה, אך קיימות מחלוקות בנושא[1]. ישנם חוקרים הטוענים כי התרבות החלה מהמחצית האלף השני לפנה"ס (1500 לפנה"ס לערך) ועד תחילת הספירה הנוצרית שנת 0. לתרבות הנוק ניתן לראשונה את שמה ב-1943 על ידי פאג, אך העדות הראשונה לקיומה נמצאה ב-1928 על ידי ג'וס פלאטאו (Jos Plateau)[2].
תרבות הנוק הייתה הראשונה, מבין מדינות מערב אפריקה, לעבור מאורח חיים של ציידים-לקטים לישיבת קבע המבוססת, לפחות בצורה חלקית, על חקלאות. בנוסף, רוב החוקרים מסכימים שאנשי הנוק היו היצרנים הראשונים של ברזל באפריקה שמדרום לסהרה. אף על פי שישנה מחלוקת בנושא זה[2], התרבות נחשבת לתרבות הראשונה באפריקה שמדרום לסהרה שעסקה בחרושת המתכת.
תרבות הנוק ידועה בפסלי הטרקוטה שלה. הפסלים שימשו למטרות דתיות ויוצרו במשך כל זמן קיומה של התרבות. אנשי הנוק שכללו את שיטת הפיסול בטרקוטה והמשיכו להשתמש בטכניקה זו גם לאחר תחילת השימוש בברזל, מה שבדרך כלל בתרבויות אחרות לא קרה.